שלום ותודה על העלון
מה שכתבת: "כשמישהו לא מדבר איתך זה לא אומר בהכרח שהוא כועס עליך. יתכן שפשוט נמאס לה מהמצב שאתה לא מבין אותה והיא מיואשת ומותשת, אבל לא שהיא לא רוצה קשר איתך. הפוך, מרוב שהיא רוצה, היא מותשת ומאוכזבת ולכן זה שונה.
אם הסיבה שהיא לא מדברת זה מתסכולים אישיים מהמצב, אז זה אומר שאתה רצוי ובגלל שאתה רצוי היא כל כך מאוכזבת ומותשת מלדבר איתך ולהתאכזב מחדש (שזה המצב בדרך כלל)"
זה בדיוק הסיטואציה שלי,
בעלי בקושי מדבר באופן כללי, מרגישה כמעט שקופה בבית..
כל עוד לא מדובר במשהו ענייני או צרכי הבית וסידורים שעלי או עליו לבצע אז אין תקשורת!!
אני שבוע אחרי לידה ראשונה אצל ההורים בינתיים והתקשורת היחידה זה מה צריך לעשות ולסדר
כאשר הוא נכנס בכלל לא מסתכל על הפרצוף שלי מחפש את התינוקת. אחרי הלידה ועד היום לא דיבר איתי איך היה בלידה וכדו'
בשבת כשהייתי בביה"ח הוא הלך לחבר ובכלל לא עלה לו למודעות שאולי מצופה ממנו להיות איתי או מה אני אומרת על זה ..
לאחר מעשה כשקיבל ריג'קטים מהסביבה כנראה שאל אותי אם הייתי רוצה שהוא יהיה איתי.
הוא מדבר איתי כמעט ורק על דברים שהוא מצפה ממני לעשות ואין לו בתודעה בכלל את ההבנה שאני אמורה לנוח
שלא נדבר על לא אמורה לעבוד להכין ולהתאמץ…
הוא כאילו מבין את זה (אולי) תיאורטית אבל כשיש משהו שהוא צריך או חשוב לו
(הרבה דברים חשובים לו, הוא כל הזמן בפעולה ובלו"ז עמוס מאוד שהוא אוהב לייצר לעצמו)
אומר לי לפעמים תנוחי, אבל באותה נשימה אומר גם אם אני יכולה לעזור ב: לסדר ולעשות כך וכך…
איך אני יכולה להעביר לו את המסר שאישה אחרי לידה אמורה לנוח ושיפסיק לבקש ויוריד את רף הדרישות בזמן הזה
ומעבר לכך שאני זקוקה לקשר רגשי איתו ולא קשר של דרישות.
תודה רבה
שלום,
אני יודע ששלחת את השאלה מזמן ורק עכשיו הגיע תורך… אך בכל אופן אני חושב שמצבכם לגמרי לא קשור ללידה אלא לחיים השוטפים ואחרי לידה זה רק מחמיר.
אולי אני יהיה מידי ענייני, אבל זה מה שאני עכשיו…
את צריכה לעשות לזה סוף!
לא יתכן שתרגישי שקופה ומקבלת פקודות ודרישות ושתחשבי שזה בסדר לחיות כך. לא?
לעשות סטופ.
סטופ יפה וברור, אבל להציב לו תמרור של "עצור, קורה כאן משהו מאוד לא טוב וצריך לעצור הכל ולחשוב מחדש"
את לא צריכה להיות תוקפנית, אך לומר לו במילים ברורות ופשוטות שאת מרגישה שקופה ושלא רואים אותך ושקשה לך לחיות בצורה הזו.
מבין השורות נשמע לי שבעלך איש מעש, הישגי ושואף לעשייה והצלחה ולפעמים אנשים כאלה הם מאוד טכניים, כי זה סגנון החיים שלהם והם אכן לא תמיד מודעים ושמים לב למה שקורה.
תסבירי לו שלא כל בני האדם כמוהו ותראי לו שיש מסביבכם הרבה אנשים שעושים חמישית ממנו ושאת גם לא כזו בדיוק ושהוא לא יכול לצפות ממך כל כך הרבה ובמקביל את זקוקה ליחס.
אני חושב שאתם צריכים לגשת לייעוץ שיורידו לו את העניינים לשטח. כי כמו שאת אומרת הוא מבין אך זה קצת תיאורטי.
זו צריכה להיות שיחת הבהרה ברורה ומכבדת.
בהצלחה!!