שלום לרב
יש לי שאלה שמציקה לי הרבה מאוד זמן
אני אישה אברכית בר"ה
אבל וכאן אני שואלת זה הגיוני שהאישה תעשה הכל?
תצא עוד לפני שהילדים שלה קמים
תלך לעבודה ותעבוד (וגם שם מצפים ממנה להיות 110%)
חוזרת הביתה בדיוק ב 16:00 והבעל רץ לכוילל (וגם ככה לא עושה את כל השעות למשרה מלאה, אבל מה לעשות?!
שומרת על ילדים עד 19:00 שהיא גמורה ורצוצה ואין לה כח (גם היא אחרי יום שלם, לא רק הילדים)
ואז הוא מגיעה גם רעב ועצבני-כי הבית לא מסודר
קיצור כולם על הקצה
הבית הפוך, הבעל רעב, וגם אני אחרי יום שלם, אני אישה לא עם הרבה כח אחרי הכל קמתי ב שש
(שלא נדבר על הריון, ומצבים לא רגילים)
כאן אני מתארת סיטואציה רגילה
זה בעיה ראשונה
תכלס גם בעלי עובד קשה מאוד להוציא 5 ילדים קטנטנים בבוקר כל אחד למוסד אחר…
לקחת לאסוף לשמור עליהן עד שאני חוזרת
מסכן זה גם לא עבודה של גבר…
כאילו מרגישה שהכל התהפך כאן בדיוק כמו במצרים
ומה הוא גם נהיה עצבני, איך יכול להתייחס לאשתו ??
בעיה שניה
ובנוסף לכל העבודה אין כסף לסגור את החודש…מה לעשות עם העלאות המחירים האלו
אז אין בגדים חדשים לא לי לא לילדים הכל בצמצום
זהו! די אין לי כח! אני גמורה נפשית ופיזית (שתראו אותי תראו את האישה הכי סטנדרטית שיש
שמחה ורגילה אבל משהו נראה לי כאן לא הגיוני
לא הגיוני שגם הבעל ייקח כתף ויביא כסף הביתה?
אבל שאני אומרת את זה
הוא עונה
על דעת זה התחתנו וכו כו
וביננו גם לא הייתי רוצה את זה…
מה לעשות?
יש כאן פרדוקס רציני בציבור החרדי
מרגישה שאנחנו הולכים לאש בבית! הבית מלא מריבות ועצבים ולא כייף…כל הזמן השוואה מי עובד יותר
ותאמת שאני גם מבינה אותו…כמה גם הוא יכול? הוא עוזר הרבה בבית עם הילדים
מנסה לסדר ולעשות כמה שיותר
לי אין הרבה כוחות בשעות הערב גם כביסות גם סדר גם בגדים גם כלים וכו וכו
(אני בוכה שאני רושמת את השורות האלו)
כמובן שעל טיפול אין אפשרות לדבר מבחינה תקציבית
אז מה כן?
שלום,
עצוב לי לקרוא את זה.
ומקווה שיתהפך לטובה בקרוב!!
אני יכול להציע לך כמה דברים שיעשו סדר וגם יקלו עלייך.
1.
דאגי לעצמך. עושה רושם שאת שוכחת שאת קיימת.
בתוכך יש ילדה שצריך לדאוג גם לה. זה שהתבגרת זו לא סיבה לא להתייחס לילדה שבך. אל תזניחי אותה!
תשאלי את עצמך כל יום איך הילדה מרגישה. אולי היא רעבה? אולי היא צריכה הפסקה מהמהומה כמה דקות עם עצמה?
זה לבד יסדר לך!
2.
כתבת כמה פעמים שבעלך "מסכן" ושזה עבודות לא מותאמות לגברים.
אל תחליטי שהוא מסכן אם לא שאלת אותו.
את מחליטה בשבילו על סמך מה שנראה לך ועל בסיס זה את בקונפליקט של "אוי לי מייצרי אוי לי מיוצרי". תבדקי איתו את האמת לפני שאת מסתבכת. הרבה פעמים תגלי שלא כצעקתה!
3.
כל אישה ובעל צריכים לעשות לא הכל ולא כלום ולא חצי חצי…
הם צריכים לעשות רק לפי הכוח שלהם. בבריאות איתנה!
מקסימום יהיה ערמה של כלים למחר אבל עם בעל ואישה בריאים ושמחים!
לעשות לפי הכח בבריאות הנפש והגוף! לא חלוקת תפקידים שוויונית שלא מותאמת לגוף ולנפש.
4.
דברי איתו על כל הנקודות הללו, ותאמו ציפיות, ספרי לו איך נראה היום שלך מהבוקר עד 7 בערב – מספיק לעשות זאת פעם אחת איכותית שיבין את הכל. הוא שקוע בענייניו ולא מודע לזה. מ-ב-ט-י-ח-!
5.
עליית מחירים זה באמת דבר מעצבן ולא פשוט!
אבל אני מבטיח לך שמה שאנשים חייבים הם ימשיכו לקנות
ודברים שחייבים בחיים אתם צריכים לקנות והשם יעזור לכם עם פתרונות המצוקה הכלכלית.
אבל אסור להתבלבל: יש דברים שעושים, כמו טיפולי שיניים. אנשים נוטים לחשוב שהנפש והזוגיות והיומיום שלהם זה משהו לא חיוני ואפשר לדרוך עליו, זה לא נכון ולא אמיתי.
אז אם לקנות בגדים זה משהו חיוני בשבילך, זה צריך להיות בראש סדר העדיפויות לפני דברים אחרים (פרטים בדוח איך להשקיע באישה).
בהצלחה רבה!
יעקב
ניתן לשלוח שאלה לעלון בחינם
או שאלה אישית ללא פרסום בתשלום
36 תגובות
וואי קשה לשמוע
שה' יתן לך כוחות את אשה גדולה!!!!!
את מגדלת במסירות נפש נשמות יהודיות זה לא פשוט בכלל
ונותנת לבעלך ללמוד
וסליחה שאני מעיזה אבל אם כבר את משקיעה כל כך הרבה אנרגיות שהוא ישאר בלימוד
כדי לך בשבילך לעשות את זה מרצון, תבחרי בזה יהיה לך יותר קל וטוב ככה לא תרגישי אומללה שמקריבה למען הלימוד של בעלה ועל הדרך נשחטת….
מלא כוחות בגידול הילדים בעזרת ה' תרווי מלאא נחת יהודית אמיתית
מחזיקה לך אצבעות את אישה גדולה אשריך מהממת מעריכה ממש❤
מבין השורות נראה שהאשה רוצה שהבעל יפרנס את הבית והוא לא רוצה.
כי הוא רוצה ללמוד. אבל באמת הוא לא רק לומד (בלשון המעטה), כי הוא צריך לפזר את כל הילדים בבוקר, לשמור עליהם בצהריים, ולעזור לאשתו לא להחסיר בעבודה. ולעזור לה בשאר עבודות הבית.
והרי הוא התחייב לה בכתובתה לקיים את הדין דאורייתא של "שארה כסותה ועונתה לא יגרע". ואינו יכול להישמט בטענת "על דעת זה התחתנו" כי הוא חתום עם קניין דלא כאסמכתא ולא כטופסי דשטרי על כתובה שסותרת את זה.
(אפילו היו שני שטרות סותרים, השני מחייב, וכאן אין שום שטר סותר את הכתובה).
והפתרון הכי טוב לזה כמו שעשו בכל הדורות, וכמקובל ברוב הציבור החרדי, לקיים מצוה דאורייתא של לפרנס את אשתו: שהבעל יצא לעבוד בעבודה כשרה וראויה ללא מכשולות, ובסיום העבודה ילך לבית המדרש לסדר לימוד קבוע של כמה שעות, והאשה תהיה פנויה כל היום לטפל בבית ובילדים כמו שהיא מחוייבת מדין שו"ע. וגם היא תהיה שמורה ממכשולות המצויים בעבודות הנשים.
הערה קטנה לתגובה של דניאל: בימינו מאוד נדיר שמשכורת אחת מספיקה כך שגם אם הבעל יצא לעבוד רוב הסיכויים שזה לא יפטור את האישה מלצאת לעבוד גם ואז מה הרווחנו?(חוץ מאולי קצת יותר רווח כלכלי וגם זה על הספק…)
ולכותבת: עצוב לקרא, ה" יתן לך המון כח ופרנסה בשפע!!!
חיבים בגד חדש רק בחנות?
ומה אם אני יגיד לך שאני מפרגנת לעצמי ולילדי בגדים חדשים ויפים מגמ"ח בכמה שקלים?
(ומבטיחה לך ,אף אחד לא מאמין שזה מגמ"ח ואני וילדי לבושים טיפ טופ!!!!
לא יודעת איפה את גרה אבל בגבעת זאב למשל, יש גמ"ח בגדים מהממים ב5 שקל לבגד,כנ"ל בנווה יעקב ובעוד מקומות בארץ,חפשי את המקומות האלה,
לגבי הכלכלה: תתיעצי עם יועץ כלכלי מארגון מסילה או כל ארגון מקצועי אחר,יש להם הרבה פתרונות שאנחנו לא מכירים (לא השקעות),ומותר לעשות שינוי בחיים, העבודה לא מספקת? יש עבודות אחרות, יש עבודות אחרות בעולם שלא מחיבות לימודים ארוכים והשקעה של כסף,תמיד שווה להתיעץ ולברר עם כאלה שעשו את זה,
המציאות הכלכלית לשכירים היום היא לא פשוטה בכלל,במיוחד שהילדים גדלים וכל המשכורת הולכת לסמינרים והישיבות,
ואל תתקרבני,כמו שהרב שקולניק אמר,תפרני לעצמך,תחליטי איזה סכום את כן מוכנה להוציא על עצמך ,ואל תוותרי על זה!
בהצלחה,ואיך אומרים?רק בישראל,נשים יוצאות לעבוד ,מגדלות משפחה ברוכה ובלי עוזרת!!
היא לא מתקרבנת!
נשים לא תמיד חושבות על לדאוג לעצמן. הכל בסדר.
אם אישה מקבלת יחס, חום, הקשבה- כל הבעיות מתגמדות.
אם היא לא מקבלת את הצרכים שלה- כל דבר הופך לבעיה.
אני כותבת המאמר…
בכלל לא מתקבנת
זה לא הנקודה
אני באמת חושבת שבעלי עושה הרבה יותר ממני
הוא לא גומר לעבוד
(וגם לדאוג לי..) אבל זה לא מתחיל להספיק
ולפעמים עד 3 בלילה…הוא ממש מנסה לתחזק את הבית מכל הכיוונים
וכל הכבוד לו על זה
אני באמת מדברת על בעיה קשה בציבור לדעתי
בעיה שהאישה עובדת כזה הרבה שעות.
והבעל גם לא מפסיק לעבוד
לדעתי הוא לא הבעיה
כי אין הרבה בעלים שככה עוזרים לאישה
הוא עושה הכל מכביסות ועד קימה בלילה לילדים
רק לפעמים זה לא מותאם לו…
וזה חבל
..ואין הרבה כסף…
וזה לדעתי אצל הרבה משפחות…
הייתי חייבת להגיב ולהגיד שאני מזדהה ממש!
התיאור שכתבת זה אחד על אחד מה שקורה אצלינו בבית
רק רציתי שתדעי שאת לא לבד, ויש עוד שמרגישות בדיוק את אותו הדבר !
מתפללת לכולנו להרגיש קצת פחות את מירוץ החיים ולהצליח להנות מהדרך….♥
לכל אחד יש (פעקלע) את הסיפור שלו, ונכונה האימרה שאם הקב"ה יתלה את כל הצרות על חבל כביסה כל אחד יקח את שלו. וגם מנסיון אם בורחים מבעיה אחת נכנסים לבעיה אחרת. [מההבנה שלי ובליחה מהרב שקולניק אם לא יסכים עם השקפות] בכל אופן אם נשנה את כיון המחשבה ונפנים שא"א לברוח מהמציאות, נתחיל לראות את הדברים בצורה חיובית וחיים ישתנו לגמרי לחיובי אדם שעובד מאוד קשה להרויח שלושה חודשים להריח מליון דולאר לא יתלונן אפילו שניה אחת. משפחה שהבעל לומד ולאישה יש עבודה ויש ילדים בלעה"ר ובני הזוג עובדים בהרמוניה ומצליחים בכוח לדחוף את החודש הם משפחה מיוחדת ומאושרת
למעלת השאלה: ה' יעזור שהדברים יסתדרו במהרה.
לדניאל: מסכים איתך לגמרי. בציבור החסידי אפשר למצוא הרבה יותר עובדים, כי זו מציאות אבסורדית – שילד וילדה בני 18 מתחתנים ונופלים לתוך ים הוצאות חסר תחתית, כשלרוב בציבור זה אין מקצוע מסודר ומניב לאישה – אבל הגישה עדיין לא מקובלת מספיק, גם לא בציבור החסידי, ובוודאי לא מבגזר הליטאי.
אני חושב שכדאי להעלות עם המצוקה הזו – שמתורגמת בכל כך הרבה פנים ושפות ואינספור בתים צעירים, חסר שמציק כל כך – ולשמוע את דעתם.
דבר ראשון כל הכבוד שאת נותנת לבעלך ללמוד זה שווה את הקושי ובעז"ה שתעברו את הגל לא תתחרטי שהוא נהיה בעל עסק וניהיה שקוע בעסקיו בעל שעובד בחוץ כמעט כבר לא בבית…
וגם שבעלך עוזר ככה זה לא מובן מאליו בכלל – זכית!
ולגבי הכלכלה זה באמת קשה המצב בדור שלנו .
1 להתפלל ולהתפלל.
2 אפשר לחשוב על עבודה אחרת שמפרנסת יותר על שעות נוחות לאמא שתחזור ב 2-3 מהעבודה,
וגם אפשר לחשוב על משהו כתוספת הכנסה לבעל כמו סת"ם לדוגמא הוא יכול לעבוד שעה שעתיים ביום בערב וזה הכנסה משמעותית כתוספת בסוף החודש…
אגב המון זוגות עוברים בשל המצב לערי פריפריה ומאד מרוצים החיים שם יותר זולים והרבה יותר רגועים נפשית – כמו שאני עשיתי … ממליצה.
ומברכת אותך בהמון כוח – ובהצלחה
כתגובה ליעל-גם אני הייתי מנסה לחשוב מחוץ לקופסא אולי יש לכם אפשרות לעבור לגור בפריפריה? וכך מחסלים משכנתא או משלמים שכירות במחיר הרבה יותר זול משמעותית!
אני מגיעה ממשפחה של 10 ילדים 9 נשואים ואי אפשר להשוות את המשפחות שגרות במרכז לעומת מי שגר בפריפריה! אני עשיתי את הצעד הזה ולמרות הקושי של ריחוק מההורים וכו' אני לא מתחרטת לרגע החיים נהיו פתאום הרבה יותר רגועים התחרות יורדת..
בקיצור תנסו לחשוב על עוד כיוונים שאולי יקלו עליכם כמו בגדים מגמ"ח סוף עונה וכו'
מה שבטוח זה לזכור שהלימוד תורה הוא זה שמעמיד את הבית וגם עם הבעל יוצא לעבוד ויש יותר כסף אז נהיה בעיות אחרות..לכולם יש ניסיונות וחבל שמוציאים שם רע על התורה כביכול מי שלומד מפסיד גם אנשים עובדים מתמודדים עם בעיות ואם לא עם פרנסה אז בבריאות וכד'
אלף כל – היא לא מדברת רק על הכסף !
בת כל – היא עצמה כותבת שביננו היא לא רוצה את זה שהוא יצא לעבוד!
הקושי שהיא מתארת שאישה צכה לקום לעבוד 8 שעות
להיות עם הילדים ואחכ לתפעל בית
זה בעצם הקושי של כולנו לא כן?
והבעלים היום עוזרים המוןן וזה לא מספיק
כי יש עוד המוון עבודה
כמו שהיא אומרת קימה בלילה , טיפול בילדים חולים ח"ו ועוד אינספור
בירוקרטיות ודברים
אז הרבה פעמים כשקשה – זה יכול להגיע לקושי של זוגיות
אני גם מרגישה שקשה לי העומס הזה והאין זמן לעצמי
שקולניק אומר תפנקי תדאגי לעצמך
אבל התינוקת בוכה, ובעלי גם צריך ללכת לישון וכבר 12 בלילה …
וצריך לסיים לארגן תדברים האחרונים למחר
זה השלב הזה שהילדים קטנים …
שצריך הרבה כח ותפילה
ובין בני הזוג הכלה והקשבה והבנה!!!
ומקום לפרוק את הקושי מידי פעם…
זה מה שנותן לי כח ביומיום המרתוני הזה…
וכל אחד שיזכיר לשני כמה טוב לנו וכמה מתנות ד' נתן לנו
חוצמזה
לנסות למצוא פטנטים ארגוניים
לנסות למצוא עזרה (אחיות או משו בייביסיטר)
ולנסות באמת כן למצוא עוד אפיקים
שיתנו כח….
לדעתי הנקודה כאן ובעוד הרבה בתים, זה קונפליקט בין חלום של אשה טובה מאד שרוצה מאד להכין לנקות לסדר לגדל לבשל לתקתק להיות "אשה ואמא" שמאז ומתמיד חלמה על בית נקי בעל לומד בסלון, והיא – מכינה לו עוגיות.
לבין המציאות הפרקטית שהיא בתפקיד "המפרנסת" ועם כל הרצון הטוב באמת באמת לא הגיוני שיהיה לה כוח [פיזי נפשי רגשי] לעשות את כל הרצונות והשאיפות, ואז מגיעה התחושה "אני לא צועדת לכיוון הנכון".
אם זה הנקודה אני חושב ששיחות אצל מטפלת רגשית זה פתרון טוב ושוות הון!
+טיפ שלא ראיתי שכתבו, קריטי מאד שהבעל יביא !בחכמה! את הפרנסה הרוחנית שלו הביתה, כי לפעמים התחושה היא שכל הרוחניות הזו היא רק לצורך עצמו והאשה נשארת עם כל השאר…
[אגב, הכותרת לא נכונה, מדובר בבעל שעוזר והאשה לא עושה הכל, על בתים שהבעל לא עושה כלום אפשר לכתוב ספרים אבל לא זה המקרה]
ממש איתך!!!!
לדעתי הקטנה שכחת את עצמך באמצע הדרך
תופעה נשית קלאסית.
תעשי לעצמך הפסקות עקביות וקטנות שהן משמעותיות.
אפילו של 5 דקות כל שעה/שעה וחצי
אפשר:
לשתות קפה עם שוקולד ולהגיד:"אני בהפסקה עכשיו".
להסתכל על השמיים, לקרוא משו, לעשות נשימות, להתעמל, להניח את הראש עם שמיכה ובקיצור – לתת לעצמך הנאה קטנה של 5 עד 10 דקות שייתנו לך לראות את עצמך במשך היום.
אחרי שהתמלאת זה הזמן לעשות בדק בית פנימי ולחשוב מה באמת מציק לך.
לפעמים כשאנחנו שוכחים את עצמנו אנחנו לא מדייקים מה מפריע לנו באמת.
אם זה בפרנסה – יש היום אינספור דרכים לעזור בפרנסה במסגרת הלימוד:
מבחנים עם מלגות, הכנת נערים לבר מצווה, לימוד של קירוב, עבודה בפנימייה בשעות הערב – הכל במסגרת לימוד ותורה.
לגבייך – לא יודעת במה את עובדת, אני לדוגמא ראיתי שההוראה שוחקת אותי ואין תנאים(עד שמקבלים תקן, מילויי מקום, חל"ת בקיץ, חוסר ידע מה יהיה שנה הבאה)
ופשוט פרשתי.
יש היום בשוק אינספור עבודות עם השכלה בסיסית -מזכירות מהבית, מענה טלפוני,
תפתחי את פרוג, גלאט ג'ובס, גו'ב קרוב, קדם ותראי כמה עבודות יש בשוק.
יש גם הרבה עבודה מהבית.
אבל מדגישה שוב- שאת כל הנ"ל זה אחרי העזרה הראשונה שאת פוגשת את עצמך כמה פעמים ביום עם הנאות גשמיות קטנות.
מתפללת להצלחתך!!!!!
זה באמת די מסובך, גם תלוי בגילאי הילדים [וזה משתנה עם הזמן.. הגדולים יעזרו בע"ה], אני רוצה להוסיף פן נוסף מהצד של הבעל: הוא מגיע לכולל, עייף, משתדל לתפקד, [ולמי שלא יודע/ת מדובר באתגר מורכב ומאמץ את הראש מאוד], לפני הצהרים ואחר הצהרים, לא תמיד הוא מצליח, ולפעמים גם מנמנם.. ולפעמים יושב הראש כולל ולא יודע מה שעובר עליו, ושיבורך על ההישגים שלו. זה יכול להוסיף עוד להרגשה הגרועה שלו, שבסופו של דבר מתנקז בבית..
[בכולל שאני נמצא שם ב"ה הראש כולל מתחשב ומבין מאוד, רק התיאור הנ"ל קיים בהחלט, ובפרט שאברך יש לו שאיפות רוחניות והישגים, שלשם כך בעצם כל ההתמסרות הזו.
הצעת דניאל הנ"ל לא בדיוק מתאימה למי ששואף ומבין ערך הלימוד ושרואה בכך שיא פשגת שאיפות החיים, בעולם הזה ובבא, והוא לא לבד כמובן בהשקפה זו, כך שלא מתאים כ"כ לשנות השקפת עולם לאור קשיים.
בקיצור, אשריו ואשריה שזוכים לקיים בכל לבבך נפשך ומאודך, רק שיעשו זאת בשמחה וטוב לבב, וע"י עצות מועילות כגון של הרב שקולניק, יזכו להגיע לזה. כה לחי!
אני חושבת שעיקר הבעיה שהיא הציגה
זה לא ששתיהם עובדים קשה
אלא שגבר עושה עבודה של אישה ואישה עושה עבודה של גבר.
ויש בזה הרבה מהאמת,
את רואה היום אברכי כולל שהולכים עם תינוקות לטיפת חלב, מלבישים, מקלחים.
ואני יכולה לומר לך שלא ראיתי את הגננת של הבן שלי כבר למעלה מחודש,
כי בעלי מוציא ומחזיר…
אבל המציאות הזו, כמה שהיא קשה,
שווה הכל בשביל לקבל בעל אברך!
בשביל לקבל בן תורה בבית!
בשביל בית מוגן ושמור!
בשביל שמחה ואמונה!!
שווה!!!
זה לא קל בכלל ואני ממש מרגישה מה שאת אומרת!
לדעתי יעזור לך גם זמן לעצך- מה שכמה פה אמרו (כושר, קורס שאת מתחברת, או אפילו קריאה שקטה בזמן קבוע)
וגם לשמוע שיעורים/ הרצאות בנושא בית של תורה.
בהצלחה!!!!!!!
ושוב כותבת המאמר:)
ממש יפה התגובות שלכם
כל אחד ואחת מהסתכלות אחרת…
נותן הרבה כח מהרבה כיוונים
וסתם באמת כתבתי את המאמר ביום הלא משו שלי
בגדול אין אין בעולם על בעל אברך
בחיי לא הייתי רוצה שיעבוד(גם אם היה אפשרי)
זה הנתינה והכבוד לאישה זה משהו אחר שהבעל אברך…
ובאמת לדעת להעריך זה נותן כח לדעתי
הוא לא גומר לתת לי לצאת כל ערב אני יוצאת להליכות, לטיולים עם חברות ואיתו.:)
אבל קשה כי תכלס החיים לא פשוטים
אבל יכול להיות שאחת הבעיות היא חוסר שינה אולי כדאי לפעמים לישון יותר מוקדם גם אם זה על חשבון יציאות בערב.. כשאדם עירני כל החיים נראים לו יותר טוב ויש לו הרבה יותר סבלנות וכוחות נפש.. לא אומרת לבטל את היציאות זה גם דבר שחשוב.. אבל לדעת שלא פחות חשוב זה גם שינה מספקת.. בהצלחה !
הנקודה היא לא אישית, אלא ציבורית לדעתי.
מאות אברכיות חיות בטרפת
ולא נושמות. פיזית.
זה בעיקר בתקופה שכולם קטנים,
והתחושה היא שכשהבעל חולה הוא במיטה, ברור.
וכשהאישה חולה- להשאיר את הבעל בבית זה ביטול תורה..
וזה בעוד תחומים.
הייתי בזה, ומעודדת אתכן שהילדים גדלים ומשהו באויר נרגע….
והזוגיות מקבלת הרבה יותר מקום…
מאוד מובן,
אך יש לי שאלה:
למה להגדיר את זה: מאות אברכיות חיות בטרפת? למה לא לומר: מאות נשים חיות בטרפת?
האם זה קשור לכך שהבעל אברך? זה קשור לכך שהאישה עובדת וב"ה משפחה ברוכה בילדים קטנים!
רק תחשבו איך זה עובד כשהבעל גם עובד בעבודה במשרה מלאה ומאוד מורכב לו לקחת חופש, לאחר לעבודה? אין על מה לדבר.
אז מה ההבדל? שהילדים כולן במעון/ צהרונים והזוג איכשהו מתמרן עם כל המטלות.
וכמו שמישהי כתבה- מה יעזור שהבעל יעבוד אם האישה תהיה בבית? שוב הכנסה של עבודה אחת (ואז אין אפילו את המלגה של הכולל)
וכל הנ"ל מבחינה שכלית,
יש דבר נוסף שנראה לי לא הזכירו, את הסיעתא דשמיא המיוחדת שיש בפרנסה רק לאברכים.
לאברכים יש ברכה בכסף, זה מעל הטבע. כשהבעל עובד זה לפי הטבע…
בהצלחה רבה לכולם!
סיעתא דשמייא בפרנסה יש לכל יהודי שמגדל ילדים ומחנך אותם לתורה ולמצוות!!!!! בלי שום קשר לזה שהוא אברך, הרי רוב הכסף שלנו הולך לחינוך הילדים וגידולם (מוסדות חינוך וכל השאר…) לא כולם יכולים להיות אברכים, לא כולם האשה יכולה לצאת לעבוד וכו, לפעמים זה פשוט לא משתלם,כי כל הכסף הולך למעונות וגנים, ולא כל מי שעובד הוא מליונר! יש הרבה אברכים שיגידו לכם שאין להם שום סיעתא דשמייא בפרנסה, ויש כאלה שעובדים ורואים הרבה ברכה בכסף,ענין של כמה מתפללים על הפרנסה והברכה בכסף….
גם לפעמים שמתפללים לא תמיד נענים
לאבא שלנו מותר להגיד לא…
הוא אוהב אותנו ועושה לנו תמיד עוד יותר טוב
גם אם לא תמיד אנחנו מבינים ורואים
כתבת
"מאות אברכיות חיות בטרפת
ולא נושמות. פיזית."
הייתי רוצה לדייק ולומר שאמנם החיים באמת עמוסים ומלאים במטלות טכניות דורשות ומחייבות,
בכל אופן הרבה פעמים יש מעבר לקושי הפיזי/טכני גם קושי רגשי שהוא זה שבאמת מכריע את הכף לחובה ונותן את התחושה שהחיים הם טרפת.
לכל אחת יש את הדברים שמנהלים אותה (ריצוי של הסביבה, להיות תמיד בטופ, לעשות הכל מושלם, בנקיונות, בישולים, ביגוד וכד') כל אחת לפי הנפש שלה,
והם בתת מודע מנהלים אותה ואם היא לא מצליחה לעמוד בציפיות הסמויות האלה היא מרגישה שהיא לא מצליחה לעמוד בלחץ החיים – והנה הם טרפת…
מצדיעה לכל האמהות המדהימות שעושות מלאכת קודש בתורה ובגידול ילדים
ממש ממש לא אהבתי את נוסח השאלה
וגם את חלק מהתגובות,
ואפרט אחד לאחד:
ראשית הכותבת מציגה עצמה כאברכית, אולי היא יודעת מה זה אומר ??
האם הכוונה אחת שבעלה בוגר ישיבה, או חרדי שותו"מ, או כל נוסח אחר.
לכאו' אברכית היא אשתו של האברך…
ומהו האברך?
מי שמסתובב לעשות קניות של טיטולים? /או קפה /או ח"פ / ירקות, וכן הלאה והלאה (לא להילחץ, אני לא נגד אלא בעד, אבל אני כבר יסביר).
או מי שמסתובבב בכולל ושותה קפה ומעביר את הבוקר בקצת מכל דבר, גם ארוח"ב, גם להתקשר לבנק וגם לשמוע חדשות וגם לפטפט וגם ללמוד כמה הלכות במשנה ברורה, וגם קצת שניים מקרא, וגם קצת לשמוע ולרחרח מה לומדים בכויילל??
פשוט וברור שלא זה ולא זה, כי האברך הוא מי שכל כולו שקוע בלימוד התורה בלי שום עסקים וענינים אחרים, סדריו מלאים מתחילה ועד סוף ולא במריחת זמן ולא בפטפוט.
(מאיפה אני יודעת כי גם אני אשתו של אברך.. בדיוק כמו שתיארתי),
אז נכון יש בזה הרבה רמות, וא"א ללמוד מאחד לשני, אבל זהו המושג בגדול.
עכשיו כמובן יש חיובים של בעל לאישה, ויש חיובים של אבא לילדים, ויש הרבה דברים שצריך לסדר, וזה מתחלק בין שני בני הזוג כ"א כפי יכולתו (כמו שהרב שקולניק כותב),
אבל…
העמדת השאלה אם זה הגיוני שהאישה תעשה הכל?
התשובה האשה צריכ הלחיות ולשמוח ולדעת שזה התפקיד שלה
כמו כן השואלת בהמשך מסבירה שבעלה לוקח לגן ומחזיר ושומר עליהם עד 4, זאת אומרת שבין אם הוא גם קם מוקדם ומתפלל עד שהיא יוצאת, ומגיע לכולל בזמן, ובין אם מתפלל ב8+ ואח"כ מגיע לכולל (פחות או יותר בזמן), אבל בלמעשה זה תפקידו וזה החיים שלהם אשריהם, אז מה יש להתלונן ולהרגיש האם …
וכבר אמרו שאותם נשים שמרגישות שמקריבות את החיים שלהם…
מי אמר שד' רוצה את ה'קרבן' שלך, את צריכה לעשות זאת מתוך שמחה ורצון כמתנה לד' ולא הקרבה מסכנה.
מה שהיא כותבת שהוא מסכן,כי זהלא עבודה של גבר… כאילו מרגישה שהכל התהפך כאן בדיוק כמו במצרים
זה כמו שהגיב האומר שמי אמר שהוא מסכן, הוא עושה זאת בשמחה כי הוא יודע שבמצב הזה ובתקן הזה זה בתחום אחריותו, אבל בכל מצב הראש שלו לא יוצא מהלימוד, ומה המסכנות
מה שהציעו חלק על יציאה מהעבודה, לא ברור על מה מדובר פה? על זוג עובדים חרדיים לייט, או זוג שמחפש להיות אני וביתי נעבוד את ד',
אם חייהם הם תורה ועבודת ד' מי הוא זה שלוקח ע"ע אחריות לנסות.
מש"כ שבנוסף לכל העבודה אין כסף לסגור את החודש…מה לעשות עם העלאות המחירים האלו ו
אז אין בגדים חדשים לא לי לא לילדים הכל בצמצום
גם אני וב"ב אברכים וחיים קצת בצמצום וב"ה מסתדרים, כן, לא יוצאים למסעדות, או כל מיני מותרות שלקוח לא ממקורותינו…
בהחלט בית נקי ילדים בגדים חדשים ויפיו, אבללא מוציאים אלפי שקלים על צימרים וכו', וד"ל.
קיצרתי… אבל כל אחד יראה מסביב איך מוציאים כסף על מלא מלא שטויות, נופשים מיותרים, רכבים מוניות וטיולים, ואח"כ הפלא שאין כסף… וד"ל
זהו! די אין לי כח! אני גמורה נפשית ופיזית
למה את גמורה נפשית
למה את לא מרגישה מרוממת, כי בעלך לומד ואת המסייעת שלו, והלא זהו שכר הנשים ב'נטרן' (ממתינות) לבעליהן עד שבאים מביהמ"ד.
אם הוא חוזר עצבני ועייף,
זה מאד הגיוני, הוא לא טעם כלום מאז שהוא יצא,
יתכן והחברותא עיצבן אותו, או שהסוגיא קשה, או שסתם כך הוא היה עייף והכל הלך הפוך…
ולא חסר סיבות…
תשאלי אותו האם בכוול הולך על טוב (בלי לחפור, אלא כהתענינות)
ניתן גם לתת לו פרי או עוגה לשעות האמצע, ואז הוא חוזר יותר רגוע.
שוב
ודאי בעל צריך לעזור כשזה המצב.. והאשה נגמרת וכו
ואם הוא נשאר אחרי מעריב שעה לפטפט ואשתו נקרעת, הוא לא בסדר,
אבל אם זה לא כך
אז להרגיש גמורה נפשית כשבעלך לומד ומתעלה ואת שותפה איתו ב-ה-כ-ל
אז שלי ושלכם שלה הוא
ומה הנוסח המוזר שהבעל ייקח כתף ויביא כסף הביתה?
ונכון שזה מה שהוא עונה, התחתנו יחד בתור בית של תורה ולא בית של מותרות
זה לא פרודוקס בציבור החרדי
זה הגאווה של הציבור החרדי
ולומדים להסתדר עם מה שיש
לחיזוק ההרגשות הנ"ל ניתן ללמוד בספרים או בקלטות של דרשנים בנושא אהבת תורה, או לשמוע הרבה רצאות (ולא חסר) על תפקידה של האמא והאשה
עכ"פ בהצלחה שתפנימי וכך תוכלי לצלוח את כל הים הסוער.
ממש לא אהבתי מה שכתבת
אפשר כמעט לחשוב שמחשב כתב את התגובה שלך(AI)
אני מאושרת כבר כתבתי שאני אברכית
אבל זכותי להרגיש שקשה זכותי להגיד שלא קל
זכותי להגיד שאני לא קונה בגמ"ח זה לא הסטנדרט שלי
גם עשיר שנהפך לעני דואגים לו למחיה וארוחות כאילו היה עשיר
זזכותי להתלנון גם אם זה דבר טוב
מותר ורצוי להרגיש
בהצלחה
אלישבע
נכון מאוד
יש פרדוקס אי אפשר להתעלם חבל לטאטאות בעיות מתחת לשטיח צריך לדעת איך לפתור אותם בצורה בריאה גשמית ורוחנית ע"פ דעת תורה. מי דיבר על מותרות? מדובר הרבה פעמים על צרכים בסיסיים!
תגידי את רצינית??
מה אנחנו נראלך מכונות??
לקום בלילה לתינוקות לעבוד 8 שעות לטפל בית ילדים ועוד …
ואחכ תגידי למה את מותשת?
למה לא??
נכון ב"ה הזכויות נצברות
ולפום צערא אגרא
ואנחנו מאושרות ושמחות שזו הזכות שלנו
אבל לפעמים גם קשה
וצריך לפרוק וצריך לצאת לנופש כדי לקבל אנרגיות
או ללכת למטפלת רגשית אם צריך (אני גם עשיתי)
א"א תמיד להתמלא כח רק מלזכור שזה הזכות שלנו
ואין לך אפשרות להגיד כזה שמוס
כי כל אחת לגופה ותנאי החיים שלה!
כן! כן!
יש כאלו שיש להם ילדים רגועים
נולדות עם יכולות ארגוניות לתפקד בית
עובדות פחות (וזה סופר משמעותי)
בעל יותר עוזר או יותר תומך נפשית
ממש מוזר מה שכתבת……….
לומדים להסתדר עם מה שיש?
זה נראה לך נורמלי שזוגות צעירים מגדלים 5 ילדים ביחידת דיור של 30 מ"ר כי אין כסף לשלם משכנתא?
זה נראה לך נורמלי שאשה מתקמצנת על תרופות של בריאות בהריון למשל ,כי אין מאיפה לשלם וזה יקר מדי ?כמו הליקוריץ לתופעה של ורידים שהרבה נשים לא יכולות להרשות את זה לעצמן אפילו שורידים זה מצב מסכן חיים?
זה נראה לך נורמלי שלהורים אין פניות רגשית בכלל למתבגרים שלהם ,כי האמא כל היום בעבודה וחיה בטרפת אמיתית ואח"כ שואלים למה יש כל כך הרבה נוער נושר? או נוער עם בעיות רגשיות?כמו בשכונה שאני גרה ,משפחות של אברכי משי ,אבל האמא עובדת קשה כדי לפרנס ואי אפשר לתאר במילים איזה נוער בעיתי צומח לנו כאן,עד כדי כך שהכניסו לנו פה פעילים מארגון הבינני בירושליים כדי להציל את הנוער,אחד הפעילים ספר לבעלי סיפורים הזווים שאי אפשר להאמין שהם קורים בבתים של אברכים,אני למשל הגעתי למצב שאני לא מרשה לחבורת הבנים שלי ללכת ללמוד לבד בבית הכנסת בשבת ,כי מי יודע מה הם יפגשו ומה הם יראו ומה הם ישמעו ולא חסר…ומדובר באחת השכונות הטובות בירושליים!
קל להגיד שהילדים יגדלו הם יעזרו, אבל זה לא נכון בכלל ואתם סתם מוכרים אשליות, ואם היא אמא לשיירת בנים כמוני מאיפה תהיה לה עזרה ?מתי?ב10 בלילה? והבנות של היום בכלל לומדות יותר מהבנים…
ולגבי מה שכתבת על נופשים וכו, הרבה פעמים זה מטעם העבודה,מי שעובדת מדינה או עיריה,היא זכאית לנופש כמעט חינמי מטעם שחר און,(ולפעמים אפילו טיסות לחו"ל וכו) סתם כך נופש עצמאי בחו"ל למשך שבוע עולה לא יותר מ3000 ש"ח לזוג…
והורים למשפחות מרובות ילדים,חייבים את זה! אחרת הבית קורס ,ואין בכלל פניות אחד לשני,והמאגר הרגשי נגמר ואין מאיפה לתת לילדים, בדור שלנו נופש זה לא מותרות בכלל!!!!!! אני יכולה להעיד על עצמי שיציאה עם בעלי לצימר יוקרתי,נותנת לי כח ואנרגיה לשבוע שלם! אני אשה ואמא אחרת לחלוטין!
ואיך היה אומר הרב שטינמן זצ"ל? שוויץ זה בריאות הנפש!
ובתור יועצת עסקית אני חושבת שלישראלים יש ראש מצומצם בכל מה שקשור ליכולת לפרנס ואני אתן דוגמא ,יש לי לקוחה שנוסעת כל חודש 3 ימים לאירופה ומביאה משם ליין מוצרים בתחום מסוים שבארץ זה מאד יקר אם רוצים איכות (וזה מוצר שחיבים איכות,אחרת את צריכה לקנות כל שני וחמישי) והיא מצליחה להביא את זה ברבע מחיר,היא עושה כמה מכירות ארציות בחודש וסוגרת חודש ב150 אלף ש"ח רווח נקי! לא יודעת למה, אבל במשפחה הישראלית של בעלה ,היא נחשבת מזניחה את הבית אפילו שרב החודש היא בבית, לעזוב את הבית ל3 ימים?בקושי לבית החלמה אנחנו מוכנות ללכת…למה זה נחשב הזנחה? מי אמר שצריך לצאת לעבוד יום יום?
יש עוד הרבה דוגמאות לעסק מן הסוגים האלה, שהרווחים שלהם הם גבוהים מאד ,פשוט צריך לצאת מתוך הקופסא המרובעת הזאת של עבודה קבועה, משכורת קבועה, ועוד כל מיני מיתוסיים שגויים בכל מה שקשור לאפשרות לפרנס את הבית!
התחברתי מאוד לכל מילה בתגובה של "אני"
באמת אני חושבת שצריך לתת את הדעת על החסרונות שיש במהלך חיים שלנו ולנסות לשפר עד כמה שניתן וכמובן לפי דעת תורה. וכי אין מקרים שכשמגיעים ושואלים דעת תורה ומסבירים את המצב לאמיתו שהוא יורה כן לצאת לעבוד לפחות בחלק מהזמן וכדו'?.
ולגבי התגובה של "A" – אין ספק שבבסיס אתה צודק אבל מה לעשות שהגוף מורכב משכל ורגש מה שכתבת זה שכל, אסור להזניח בשום פנים את הרגש, צריך לתת לו את המקום, את ההתאווררות הנפשית גם לעצמך וגם לילדים. תחשוב על זה.
ממש נכון
אנחנו מורכבים מגוף ונפש
ומותר וצריך להרגיש
שהקב"ה ייתן הרבה כוח לנשים שהבעל שלהם אברך, למרות כל הקושי,
אבל זה קושי שווה, יש לכן זכויות.
מה נראה לכן שאם היה יוצא לעבוד לא היה קשה, תאמינו לי שכן, בכל מצב יש קשיים ותמיד אפשר למצוא על מה להתלונן.
תודו להקב"ה שזיכה אתכם לחיות לצד בעל תלמיד חכם.
גם אם הוא לא עוזר הרבה תזכרו שהוא תלמיד חכם, תלמיד חכם זה כמו ספר תורה, הוא קדוש.
בזכותו ובזכות ההסכמה שלך שבעלך יהיה אברך מגיע שפע לבית, יש כל כך הרבה סיפורי ניסים לאברכים בעניין הכסף.
רק לי לבד יש מאגר…
ואם קשה לכן לבד (בטוח) אפשר לקרוא לאחיות לגיסות לשכנות שיעזרו קצת עם הילדים כי בהחלט זה לא פשוט לצאת מוקדם בבוקר לעבודה, לחזור לבית ולשמור על הילדים לשחק איתם, לקלח אותם, להאכיל אותם, להשכיב אותם.
ועוד אם את בהריון אז בכלל… ואחרי הכול להחזיר את הבית למראה נורמלי ולארגן את כל הדברים למחר.
זה מסירות נפש של ממש!!!! אשריכם בנות ישראל!!!!!
תהיו גאות במי שאתן!!!! יש לכן עולם הבא מובטח:)
תודה זה נותן כח
הייתי בעבר במקום הזה ויכולה לומר לך שזה הרבה בגלל עבודה קשה ושוחקת ולא מתגמלת. מאז שעברתי עבודה למשרה שיותר מתאימה מבחינת שעות ויותר מתגמלת החיים נהיו הרבה פחות לחוצים (8 שעות עבודה זה אתגר מטורף לאמא). וגם הבנה ותמיכה רגשית של הבעל, הקשבה בלי לחשוב שהוא מואשם וכו' מאוד עוזרת להירגע בזמני לחץ
הייתי רוצה להציע קצת הסתכלות אחרת…
יש את רשימת המטלות האינסופית, ויש את היכולות שלנו, התפקיד שלנו הוא לעשות את מה שביכולתינו מתוך בחירה
בחירת המטלות החשובות / הטובות לא להיות מנוהלים אלה מנהלים
וללמוד לשחרר שליטה ולהרפות ממה שלא הולך כמו שהיינו רוצים
הכי חשוב – זו הפניות הנפשית לדברים החשבים באמת כמו עצמנו, הבעל והילדים