מעניין אותי מאוד:מאמינה שיש סיכויים.מאמינה שאפשר להצליח."יגעת ומצאת תאמין", מרגישים את זה ממש.מאמינה שאפשר להתקדם תמיד.אבל איך לקחת כל פעם מחדש את הכוחות להשקיע?, לקום, להתעוררולא ליפול לדכדוך וחוסר כח או רצון להשקיע.תכלסמאיפה לקחת את המשאביםכל אחד לחוד,וביחד.לא לוותר על חיוניות והצלחה של ’’ביחד’’וכמובןבתקופות של עומס, הריון, חולשה,ובכללי גם אשמח מאוד ללמוד יותר איך להתמודד עם הזוגיות, בית, ילדיםבזמן של הריון מאתגר, (הריון עם היפרמזיס) חולשה וחוסר יכולת לתפקד.איך לרצות ביחד עוד הריון ?ואיך לקבל את זה ביחד בשמחה ובכיף עם כל הקשיים והאתגרים?.גם כאןאותה שאלהמאיפה לקחת את הכוחות? במשך 9 חודשים, יום יום שעה שעה.תודה רבה רבהתזכו למצוותלא מפספסת מיילהכל כל כך ברור, יפה, מעניין, ורלוונטי.
את בעצם שואלת מאיפה לוקחים את המוטיבציה לחיות נכון גם כשיש תקופות עמוסות וקשיים ובכלל?
לפני התשובה…
לגבי ההיפרמזיס שזה בדרך כלל כולל הקאות כמה פעמים ביום ומתיש מאוד, זו תקופה שלא צריך להיבהל ממנה ולהגדיר אותה בסוגריים משאר החיים. תקופת הסוגריים לא מייצגת אתכם באמת וצריך להוריד את הראש עד יעבור זעם עם כל מיני פתרונות יצירתיים כמו להגביר יציאות והתאווררויות וכדו'.
והתשובה….
אם חיים נכון בשוטף בצורה שמשיגים זוגיות מאושר ולא זוגיות של "עוד יום"
אז חווים את הזוגיות המאושרת ורוצים ממנה עוד!
ולכן צריך להנות בזוגיות!
כמו שילד קטן טועם פעם ראשונה סוכרייה ומאז הוא מבין שזה משהו שהוא רוצה כי הוא זוכר שזה היה מהנה, כך גם בזוגיות, אם אתה טועם את זה תקופה, אתה רוצה את זה!
ובנוסף,
יש הרבה דברים שכשמבינים אותם רוצים לעשותם.
אני לא רוצה להרחיב כי כל נושא עולם ומלאו, אבל לדוגמה:
אם אני מבין שלהחמיא לאשתי זה עושה אותה שמחה והתנסיתי בכך, אז אני רוצה לעשות זאת גם כשהמצב לא הכי… כי אני מבין את המניע.
אם אני מבינה שכשאני מלטפת לבעלי את האגו הוא קם לתחייה… אז אני רוצה להשתמש בזה גם ביום סגריר…
אם אני מבין שלדבר עם אשתי ולהסתכל לה בעיניים "מרים אותה", אז אני רוצה לעשות זאת.
המוטיבציה נמצאת בהבנת הפעולות הנדרשות ממך ובעיקר בחוויה המיוחדת שאתה מרגיש וחווה ונהנה כשהזוגיות שלך מאושרת!
מי לא ירצה עוד ולמה?
לכן חשוב לזכור ש:
זוגיות מאושרת, היא השקעה משתלמת!
בהצלחה
יעקב
