הנה לקט תגובות מלמדות ומלבנות שקיבלתי,
וזאת התגובה של מישהי שכותבת שבדרך כלל קשה לה עם מה שאני כותב על חלוקת תפקידים- אבל אני רוצה לומר שזו התגובה הכי טובה והכי אהובה עלי והכי מייצגת במדוייק את מה שאני חושב ומתכוון. (אסביר מיד אחרי התגובה):
נכון, בדר"כ קשה לי עם מה שאתה כותב על חלוקת תפקידים.
אפשר לחלק את זה ל2 נקודות:
- התפקיד שאתה נותן לבעל הוא תיאורטי "לשמור עליה שלא יהיה לה קשה"
אבל ההגדרה הזו נוחה מאד למי שלא מעונין לעבוד קשה, או שלא רוצה להבין מה המשמעות הטכנית
כשהילדים קטנים צריך פשוט להפשיל שרוולים ולעזור! לא עידוד לא שוקולדים ולא מחמאות… אפשר בנוסף ולא במקום!
- כמעט תמיד זו האישה שמתלוננת על כך שהיא עושה יותר.
ואני רואה את זה, שכשכואב צועקים. אף אחד לא מתעניין בתיאוריות על שוויון כשהכל בסדר…
ואם אישה רואה שנדרש ממנה לתפקד ב3 זירות בהצלחה, בית עבודה ילדים, והיא נקרעת ממש, ורואה שהשותף שלה חי בנעימים אז היא שואלת למה?
ומה שהיא מבקשת זה שהעול יתחלק קצת. זאת בקשה מאד מאד צודקת.
אני יכולה לשתף מעצמי, שכל עבודות הבית נחשבות "שלי", ואני עובדת משרה מלאה, 8.5 שעות. ויש לנו 5 קטנטנים
וזה ברור לשנינו שמי שיש לו זמן עושה מה שהוא יכול.
כשיש לבעלי עומס בעבודה אני משתדלת לקחת על עצמי יותר, ובשאר הזמן הוא מושיט יד באופן שוטף.
ולכן לא מזיז לי מה החלוקה כי הוא מגוייס באופן מלא. וגם ככה שנינו נקרעים, אבל אנחנו ביחד בזה…
וכמובן תודה רבה, אני קוראת הכל בהתענינות רבה
תגובה לתגובה הנפלאה:
תמיד כשאני אומר שהוא ידאג שלא יהיה לה קשה זה בשביל אינטרסים של גישה טובה ולא אאריך בזה, אבל מבחינתי שלא יהיה לה קשה זה שאם צריך להכניס יד לתוך ביוב מסריח- סתימה, אז לעשות זאת בשמחה. (כך אני עושה וזה מה שאני מצפה, אבל מתוך גישה של תדאג לה).
ולשאר התגובות:
אליעזר:
שלום רב!
קראתי את המייל הקודם, ולא ראיתי שום דבר מכל התגובות שהבאת,
ענית כל כך עדין ויפה וממש לעניין,
לא מצליח להבין למה אנשים קוראים כל דסר הפוך
תמשיך בעבודתך הטובה והנפלאה!
חני:
רציתי לציין שבית גדול זה לא מדד לסדר וארגון
כי אנחנו עברנו מבית קטן לבית גדול וחשבנו שהכל יסתדר אבל זה ממש לא כך ..
עד שלא היה מספיק ריהוט ומקום מוגדר לכל דבר הסדר לא יכול להגיע
אז קודם כל שיבדוק אולי המטבח לא מכיל את את כל החפצים ואז כל פעם לחפש מקום להכניס ולארגן זה מתיש ולוקח זמן
וכל פעם שמוציאים משהו מהארון הכל מתבלגן וצריך להכניס ולסדר שוב וזה גם זמן יקר ..
גם לגבי החדרים נשמע לי שאם היה מקום מסודר לכל דבר הבעל כבר היה מחזיר את הדברים בעצמו ..
כי כמו שציינת הוא לא עצלן פשוט מפריע לו הבלאגן,למי לא?! וצריך לחשוב על פתרונות.
בהצלחה !
אודי:
דבר ראשון אני באמת חושבת שהנשים האלה ממש צודקות הבית הוא של שניהם והנטל של הנקיו וכו' גם כן על שניהם.
טיפ: להבין שכל דבר שהבעל או האישה עושים זה לא מובן מאליו, להודות על כל דבר קטן וגדול כמו קניות, ניהול חשבונות, ניקיון, כביסות, מקלחות וטיפול בילדים.
ולומר אחד לשני מה אני מרגיש וכמה משמח אותי ועושה לי טוב כל מה שאת/ה עושה.
וכמובן להתעניין ולראות אם קשה לו מה שהוא עושה או שהוא צריך יותר שותפות מהצד השני.
תודה רבה
אורית:
אני יגיד לך תאמת..
לא נעים לי לקרוא את התגובות שאתה מחזיר לאנשים
ולא נותן חשק לשלוח שאלות אליך
כי מרגיש שאתה בעיקר מתקיף את הצד ששואל (וקצת עונה בציניות..)
סליחה שאני אומרת את זה בצורה הזאת. אני פשוט כל פעם קורא מייל ועוד מייל ורציתי להגיב מזמן
בת חן:
שלום וברכה ויישר כח על המיילים
אני עוקבת קבועה ומחכימה מכל מילה ומסתייעת מהעצות.
לגבי התשובה הנ"ל
לאותה אישה יקרה יש בוודאי יום חופשי
וביום החופשי יש מעט יותר פניות לצרכי הבית
אני מאמינה שיש אפשרות להסביר שביום החופשי היא תתפנה יותר לניקיון, או ליתר דיוק תשתדל יותר. שזהו גם רצונה שהבית יהיה נקי אך במהלך השגרת עבודה יותר קשה וביום חופשי להשלים את החסר
ובנוסף העבודה היא לא רק מתי מנקים אלא כיצד מתחזקים את הניקיון.
זה גם שיח שיכול להוריד מכמות הלכלוך שתצטבר במידה ולא מתחזקים, על מנת לתחזק צריך את שני הצדדים.
ואת זה אפשר להשיג רק בשיח מכבד.
אני חושבת שבתשובה כזו הגבר יראה שאשתו לוקחת אחריות ואז ירצה גם להיות שותף
שוב יישר כח
ותודה על האומץ לפתח נושאים כאלו מורכבים וחשובים
פלוני:
אני בבית שלי כמה שנים הייתי עם המון נקיפות מצפון ובעלי היה אומר לי כל הזמן מותר לך לנוח את עובדת קשה לפרנסת הבית מטפלת בילדים הבית לא חייב להיות מושלם
וגם היה מנסה לעזור לי כשהיה מסוגל הרבה פעמים הוא היה מתחיל קצת לסדר והייתי נכנסת לקטע וממשיכה איתו וזה נתן לי אנרגיה ואפילו שהיה עוזר לי ממש כמה דקות אני הייתי ממשיכה והבית היה מקבל צורה מבלי שהוא היה צריך לעזור הרבה.
(כשבעל דורש מאשתו לסדר הוא בעצם גורם לפעולה ההפוכה לקרות היא ממורמרת וזה נותן לה הרבה פחות כוחות ומוטיבציה לסדר כשהוא נותן לה הרגשה שהיא ראויה למנוחה ומגיע לה ולא יקרה כלום אם הבית יהיה קצת הפוך היא תתן לעצמה את המנוחה ואח"כ תקום לסדר כי היא באמת תצליח לנוח ולא תשב על הספה ותאכל את הלב שהיא לא עושה כלום שזה רק גורם להרבה פחות אנרגיות שבסוף היא לא תעשה כלום)
ועוד כלל שעשיתי לעצמי להקפיד על חדר אחד בלבד שמסודר כל לילה לפני שהולכים לישון ומי שזה קשה אפשר להחליט שרק להשאיר מסודר את השולחן בסלון ובאמת באמת לא להמשיך עוד אם אין כח או מוטיבציה אבל מנסיון זה היה גורם לי להמשיך לסדר את הבית ולהשאיר אותו מסודר כמעט לגמרי כל ערב
דבר נוסף למנוע בלאגן -אני משתדלת כל יום להחזיר כל דבר מיד למקום (וגם מלמדת את הילדים שלי לסגור מגירה אחרי שפותחים ולשים את הצלחת בפח אחרי הארוחה זה נטו הרגל) כשאני מתרגלת כל דבר להחזיר מיד למקום זה מונע את רוב הבלאגן ואז להחזיר בית למוטב לוקח רבע שעה בערב והבית מסודר ונעים להיות בו
(לפעמים שאני מבשלת בעלי משתגע איך אני מחזירה את המלח 10 פעמים למקום אבל אני אומרת לו שזה פשוט הרגל ולא מפריע לי יותר מפריע לי להשאיר את כל התבלינים והרטבים והירקות ועוד… בחוץ ואז להחזיר הההההכל למקום)אז כדאי מאד ומומלץ לנסות להתרגל לזה זה שווה
תודה רבה על המיילים והתכנים זה ממש נותן כח ומרתק לקרוא וללמוד
מישהי:
המייל ההוא נשמע אחת לא דתיה. אחת לועגת לחיי אברך. כאילו זה משועמם. כשהאמת?? ממש ההיפך.
נראה לא מתאים לציבור .של הרב. מה לא?? .בכל אופן תודה על הצורה שהרב מסביר מבאר ישר כח ושנה טובה.
ש:
דבר שמאד עוזר לי אישית וגורם לבעלי היקר לעזור לי הרבה זה המון מחמאות ישירות ועקיפות -נגיד בטלפון או לאמא שלי וכו', לידו כמובן, על כל דבר שהוא כן עזר לי ואז כיף לו בפעם הבאה והוא אומר לי בעצמו לא יודע למה כיף לי לעשות את זה עוד פעם ועוד.. וזה דבר שהוא שונא בד’’כ…
וכמובן כמובן מה שאני משדרת זה שהוא לו חייב אלא הוא עוזר לי למרות שהדעה שלי היא שהוא כן חלק מהבית ואני כן מצפה שיעזור אבל מה אכפת לי להגיד תודה על כל דבר ולתת לו הרגשה טובה שהוא עזר לי והציל אותי בעצם ולא שעשה מה שהוא חייב גם ככה.. win win מה שנקרא.
תמשיך במה שאתה שאתה עושה הצלת נפשות כפשוטו
חיה:
לא היה נשמע תובעני מידי כלפי האישה
ברור שרוב הנשים בעולם הן רגשיות ורואות בגדול את מה שהן רוצות
הכל טוב
אל תיקח אישית
וההסבר פה במייל מושלם וחובה בכל בית בישראל
יישר כוח
ושנה טובה
שרהלה:
תודה על הצפת הדברים החשובים
אני לא חושבת שצריך לפחד לומר שסידור הבית הוא באחריות האישה,
זה שהפמיניזם שיבש את החשיבה גם אצלנו החרדים, לא ישנה את האמת!
וזה שהאישה לוקחת על עצמה חלק מענין הפרנסה, לא אומר בעיני שהוא צריך להתחלק איתה בנטל שלה
כל הכבוד ומגיעה לה ההערכה עצומה על שהיא לקחה מחלקו אבל זה לא מסחר
לעומת זאת, אישה גם אם אינה עובדת אבל לא מסוגלת/קשה לה לשאת את התפקידים שלה (קרי: ניהול הבית בישול, טיפול בילדים..) וודאי שזאת חובתו וזכותו של הבעל לעזור ולתמוך, (כן זאת עזרה כמו שהיציאה שלה לעבודה היא עזרה!)
מה השאלה בכלל, גם בלי לדבר על מחויבת של איש לאשתו , מה עם חסד?
אז אני חושבת שהמשוואה הזאת שאשה עובדת ולכן הוא צריך .. זה קלקול גדול,
ולא רק שאינכם צריכים "להתנצל" על כך שאתם מתנגדים לגישת ה"שווה בשווה"
מי שלא בטוח שזה שכתב את התורה הכיר טוב יותר מהפסיכולגיה את נפש האיש ואישה, שימשיך לחפש את האושר:(
אייל:
אני עוקב אחרי המילים שלך כבר כמעט שנתיים אתה מקצועי מאוד
חכם מאוד ובעיקר יודע לנסח מעולה עם הגשה מדהימה
חושב שמה שאתה אומר זה די ברור ומובן
לך בכוחך זה והושע את ישראל
תודה לך
צ:
שלום וברכה !
תודה על כל המיילים המחכימים!!!
תגובתי
אני הבנתי אותו יותר שהוא מרגיש שכרגע הבעיה נהפכה יותר להבדל במהות
שכרגע פחות אכפת לה מהסדר ונקיון בבית כל זמן שיש ילדים קטנים בבית וזה אידיאלי כרגע בשבילה המצב הזה
אשה אמורה ליהות מחוברת לביתה אמנם לא על חשבונה אבל כן בכל זמן פנוי לנסות לשוות לבית מראה מסודר
לדעתי . מה שנשאר לו לעשות זה לנסות מול עיניה לסדר את הבית בכמה שיותר הזדמנויות
היא מעצמה תרגיש שזה יותר כיף וזה כן אפשרי במצב שלהם והיא תיזכר לאט לאט שבדרך כלל הסדר והניקיון בבית הם נחלת האשה
וגם מצידו היא תרגיש בנח לבקש ממנו עזרה. ואולי דברים קבועים שבהם יותר קשה לה.
זהבי:
ראשית אתה תותח בכתיבה ויש לך תוכן מצויין ומאוד מחכים
אני אישית ראיתי הרבה תועלת מהתוכן ותודה ע"כ
בהקשר למייל הזה לדעתי כל השיח בין בני הזוג בגבולות האחריות הוא קצה קרחון של משהו יותר בעייתי באהבה ביניהם
וזה פשוט לא כ"כ תועלתי להתעסק רק בגבולות המחוייבות
כמובן אין לי ניסיון כמוך,,,,
ושוב תודה
לאה:
אני ממש נהנית מהתכנים שלך אתה כותב ממש לעיניין וגם הפעם
לי המדריכה אמרה בזמנו לפני 15 שנה שחדר שינה זה הקודש קודשים של הבית וחשוב שיראה בהתאם. לקחתי את זה איתי כטיפ לחיים וגם אם הבית תהו ובהו על גלגלים , אני מקפידה שלפחות קודש הקודשים יהיה מסודר ונעים, זה משהו שאפשר לעמוד בזה וזה פשוט שווה!
יצחק:
אני באמת לא מצליח להבין איך אותם מגיבים הגיעו לכך שהבעת אמירות תובעניות כלפי נשים.
בסה"כ הייתה אמירה פשוטה ואמיתית אישה היא לא שפחה \ סינית \ כושית של בעלה! נקודה סוף!
הגבר הנ"ל צריך לשנות גישה ולהגיע מתוך אחריות שותפות ואכפתיות למה שקורה בבית.
ובאמת אם האישה לא יכולה אז שהוא יעשה את זה (ואז הוקוס פוקוס האישה כן תוכל פתאום וכן תרצה (אגב הטיפ מנסיון אישי) ולא תיתן לו לעבוד, אם הקשר והזוגיות בכללי במצב טוב)
ואגב בלבול של גברים יש בלבול של נשים במושג שותפות ואחריות……
אני הבנתי את המייל הזה שלך אחרת לחלוטין. אולי בגלל שאני גבר והמגיבות האחרות הן נשים?!
שולמית:
דוקא אהבתי את התשובה שלך, שיש הרבה יותר תוכן ומהות מאשר האם הוא או היא צריכים לסדר וכו…
אלא,אם יש כבוד והבנה, אז ממילא הכל מסתדר, כי אם קשה לה היא הרי תגיד לו, ואז היא לא תרגיש משרתת… וכו…
תודה רבה, מאוד מעניין
תמי:
לא הצלחתי להבין על מה הבלאגן…
איפה כתבת שאישה צריכה להיקרע????
אנשים מאבדים את זה לגמרי ומסלפים דברים בלי קשר!!!
כתבת את זה בצורה הכי ברורה ומושלמת שיכול להיות!
ואתה עוזר לי פעמים רבות לסגנן לבעלי בצורה עדינה ובהירה את צרכיי .
אתה עושה עבודת קודש.
ה' ישלם לך בשנה טובה ומתוקה
שנת בריאות איתנה, שמחות במשפחה ונחת מכל יוצאי חלציך!
המשך בדרכך זו והצלח בכל מעשה ידיך!!!
אביגיל:
הי,
מה שעוזר לנו ומאמינה להרבה זוגות, זה רק מחמאות הדדיות כמו: "כמה עשית, אין כמוך, תדאג לעצמך" להגיש כוס מים קרים כשהבעל מגיע, לשלוח מכתבים ופתקים עם שוקולד מיד פעם להערכה.
לתת אחד לשני לעשות הפסקות הרפיה, וכמובן לשמור אחד לשני על הילדים כשהשני ישן, בתורנות.
רק ככה, לא רואה דרך אחרת, וזה עובד.
כולם בנ’’א וצריכים מילוי בטריה פיזית ורגשית.
במיוחד חשוב להבין שגברים פחות מחוברים לעבודות הבית וזה מתסכל אותם לעשות מידי הרבה, ולכן חייבים להחמיא להם והרבה.
לפעמים הקטע הזה מתפספס ואז הם מרירים ונמנעים.
בהצלחה!
חנה:
חושבת שצריך להעביר את המסר הזה בכל הישיבות והכוללים
ברוך ה' שבעלי אומר את זה מעצמו מהתחלה
זה הבית שלנו!
הכלים לא שלך הילדים לא שלך
זה שלנו!
אנחנו ביחד שליחים של ה' להבאת ילדים ולכן העול על שתינו ואין מה להתנצל
מקווה שזה ברור
ככה הוא אמר לי שפעם ראשונה הוא עשה כלים כי הייתי בתחילת הריון מיד אחרי החתונה ולא עשיתי והוא פשוט התחיל לעשות ולא הפסקתי להתנצל אז הוא אמר לי זה הבית שלנו
וחושבת עד כמה זה נכון
תודה רבה
תודה לכל המגיבים!
כל המאמרים על חלוקת תפקידים נמצאים כאן
3 תגובות
ש:
דבר שמאד עוזר לי אישית וגורם לבעלי היקר לעזור לי הרבה זה המון מחמאות ישירות ועקיפות -נגיד בטלפון או לאמא שלי וכו', לידו כמובן, על כל דבר שהוא כן עזר לי ואז כיף לו בפעם הבאה והוא אומר לי בעצמו לא יודע למה כיף לי לעשות את זה עוד פעם ועוד.. וזה דבר שהוא שונא בד’’כ…
וכמובן כמובן מה שאני משדרת זה שהוא לו חייב אלא הוא עוזר לי למרות שהדעה שלי היא שהוא כן חלק מהבית ואני כן מצפה שיעזור אבל מה אכפת לי להגיד תודה על כל דבר ולתת לו הרגשה טובה שהוא עזר לי והציל אותי בעצם ולא שעשה מה שהוא חייב גם ככה.. win win מה שנקרא.
תמשיך במה שאתה שאתה עושה הצלת נפשות כפשוטו
קראתי את התגובה הזאת , ומצד אחד הזדהתי – גם אני מאד מודה לבעלי כל פעם כשהוא עושה משהו בבית ש"בעיקרון" הוא במגרש שלי (כמו שטיפת כלים, סידור הבית)
אבל כמו שהיא כתבה – זה לא מחמאות מספיק כנות – כי אני מרגישה שזה לא מגיע ממקום מעריך ומודה באמת (כמו שהמגיבה בעצמה כתבה)
אלא מאיזשהו מקום מתנצל – אני מרגישה דפוק שלא הצלחתי להגיע לזה בעצמי – אז אני מפצה אותו במחמאות על איך הוא מציל אותי
ואז מתעוררת אצלי התנגדות פנימית -שאני לא אמורה להרגיש דפוק -אני עושה מה שאני יכולה – וגם כן עובדת ובהריון וזה לא באמת הכלים "שלי"!
אז אני אשמח אם תוכל להבהיר שני נושאים שחזרו על עצמם בתגובות
דבר ראשון: האם הגישה הנכונה לכל מטלות הבית בדור שלנו שהאישה יוצאת לעבוד – וגם יולדת ומגדלת ילדים, היא שהכלים הסדר והנקיון הם אחריות של שני ני הזוג ולא צריך להתחשבן או להתמרמר כשעושים את זה – אלא שותפות מלאה (אין בעיה להודות על כל דבר וזה מאד חשוב – אבל לא ממקום של וואו הצלת אותי ששטפת כלים – כמו שהוא בחיים לא ירגיש שאני הצלתי אותו ששטפתי כלים, ואני ממש לא חושבת שיש קלקול או פמניזם במחשבה שאם האישה היום משקיעה הרבה מהאנרגיות שלה בנטל של הפרנסה, באופן טבעי היא לא יכולה שכל הנטל של הבית יהיה עליה – אלא הבעל יקח ממנה גם – בלי קשר למסחר – פשוט כי אין לה משאבים בלתי מוגבלים)
ודבר שני – האם נכון להחמיא ממקום לא כנה – אלא יותר בתור כלי לגרום לו לרצות לעזור – וכל פעם לתת לו הרגשה שהוא עושה לי טובה אישית (לא נח לי עם זה כי זה מרגיש לי מניפולטיבי)
או שיותר בריא להגיע להבנה שזה אחריות משותפת – ולהודות על כלים – כמו על החלפת נורה שנשרפה בחדר.. וכמו שהוא מודה לה שהיא הולכת כל יום לעבודה / משכיבה ילדים
בת חן הגיבה כך:
שלום וברכה ויישר כח על המיילים
אני עוקבת קבועה ומחכימה מכל מילה ומסתייעת מהעצות.
לגבי התשובה הנ"ל
לאותה אישה יקרה יש בוודאי יום חופשי
וביום החופשי יש מעט יותר פניות לצרכי הבית
אני מאמינה שיש אפשרות להסביר שביום החופשי היא תתפנה יותר לניקיון, או ליתר דיוק תשתדל יותר. שזהו גם רצונה שהבית יהיה נקי אך במהלך השגרת עבודה יותר קשה וביום חופשי להשלים את החסר
ובנוסף העבודה היא לא רק מתי מנקים אלא כיצד מתחזקים את הניקיון.
זה גם שיח שיכול להוריד מכמות הלכלוך שתצטבר במידה ולא מתחזקים, על מנת לתחזק צריך את שני הצדדים.
ואת זה אפשר להשיג רק בשיח מכבד.
אני חושבת שבתשובה כזו הגבר יראה שאשתו לוקחת אחריות ואז ירצה גם להיות שותף
שוב יישר כח
ותודה על האומץ לפתח נושאים כאלו מורכבים וחשובים
ואני מגיבה כך:
הרבה פעמים ביום החופשי האשה היקרה נשארת עם ילד חולה/ הולכת לרופא/ מבשלת צהרים לכל השבוע ועוד ענינים טכניים והיא אינה חולמת להספיק להגיע לבית…
שלא לדבר על ענינים של עצמה, סתם כי זה יום חופשי… ובא לה לצאת לגלידה עם חברה…
אני ממש נגד בית מלוכלך ועוד יותר נגד אישה עצלנית, אבל אני ממש בעד אישה בריאה נפשית.
הרי לא תרצה בית נקי ואשה קורסת?
גם אני עם קטנטנים בליע"ר ורצופים והבית שלי נוצץ, אני שוטפת כל יום, אין מצב לכפית בכיור ועובדת במשרה מלאה אבל אני יודעת שלא כל אישה כזאת (ולכל דבר יש מחיר…) אז אם אתה רואה שקשה לך ולאשתך אולי תחשוב להביא עוזרת פעם בשבוע? זה זול יותר מפסיכולוג אליו תצטרך להגיע במידה ואשתך תקרוס….
לרב הנשים היום אין יום חופשי..( מציאות נדירה בימינו,גם למורות שצריכות לעשות השלמות של שיחות עם הורים וכו)
ולפעמים אפילו גם לא יום שישי אאם הבוס דורש לסיים פרויקט
ולא מתחזקים בית מיום בשבוע
סדר ונקיון זה רק מתחזוק יום יומי..