אין בקשות בשבת? אז הלכנו על תודות – וזה עשה לנו מהפך

מישהי שלחה לי:

סיפור השראה חמוד.

יצאנו זוגי, שבת לרובע, ליל שבת אחרי הסעודה ירדנו לכותל.

שבת גשומה, הכל רטוב, עומדים מול הקיר הקדוש הזה- לאחר כמה שנים טובות שלא דרכנו שם עקב טרדות החיים….. (אני לקראת לידה שלישית שהגדולה תהיה בת שנתיים וחצי…)

ואני מסתכלת על בעלי ואומרת לו: " רגע, מה עושים בעצם?? תפילה?! אין עכשיו… בקשות?! אסור בשבת…" אמרתי לו יאעלה, בא נלך על תודות! התישבנו מול הקיר הקדוש הזה והתחלנו… (!!!!)

זה היה זמן שאני לא אשכח לעולם. שינה לי ת'חיים!!!

דבר ראשון, אין כמו להגיד תודה!!! זה משחרר יותר מכל דבר אחר בעולם. אני הולכת על זה גם ביום חול מהיום…

דבר שני, הקטע הזוגי- אני כבר כמה שנים טובות אחרי שעברתי משו כלשהו בחיים, הרבה פעמים יושבת עם עצמי ואומרת תודות.. (שינה לי ת'חיים) אבל שזה בזוג, זה עולם אחר!!! 

זה התחיל בסיור מוחות שהעלה מלא נושאים .

והמשיך לזמן זוגי מתוק שכל אחד יושב מול הקיר הקדוש הזה ע"י הבנ"א שהוא הכי אוהב בעולם! עם עיניים רטובות מהודיה(!), ומודה, מודה על זה שיושב על ידו!

א"א לתאר במילים את התחושה המטורפת הזו!!!!!!

אנחנו זוג שמדבר המון, מחמיא המון, אומר בלי סוף תודות אחד לשני! אבל לשמוע איך הוא/ היא מודה לאלוקים עלי, זה אחרת! זה היה פשוט מטטטטטורף! 

ובכלל, לראות את השני בוכה מהודיה עליך זה בכלל דבר בלתי……!!!!

כנראה גם המיקום נתן את ההשראה שלו……

אין לי איך לסכם את זה.

 

אולי ב: 

כאן מחכה לעוד השראות

שלכם יעקב