כל אחד מאיתנו יוצר את סיפור החיים שלו כל יום.
אפילו אם הוא מספר אותו רק לעצמו…
אתה מספר לעצמך או אמת או שקר או שניהם.
ואז אתה מקשיב לסיפור וכל כך מתבשם ממנו
כי זה הכי אתה שיש…
אה… "זה בול אני"
עד כאן זה נעים ומעולה…
אבל מה אם הסיפור בעייתי…
וגם אם לא נחמיר בעייתי, נגיד לא מעודכן…
נגיד שאת או אתה מספרים לעצמכם סיפור על בן הזוג. סיפור קבוע. כן הוא כזה.
למרות שהסיפור לא תמיד מסתדר עם ההיגיון. אבל מה לעשות שזה הסיפור שאתם חושבים שהוא הכי מסתדר ויפה.
אממ… זה לא תמיד כך.
מי ששמע את קורס מגנט הזוגיות, בטח זוכר היטיב את הסיפור שלי על מישיב מהישיבה שהי חברותא שלי, ויום אחד ביציאה מחתונה ראיתי אותו נכנס ולא מתייחס אלי בכלל. מסתכל, אבל לא מחייך אפילו.
ואני…
בטח אני… התחלתי לחשוב, מה יש לו, מה הוא כועס עלי, מה הולך כאן?
ורק בהמשך נודע לי שהצדיק הזה
הגיע להגיד מזל טוב זריז מהבית חולים כשהוא יודע שאשתו כבר לא תהיה בין החיים בקרוב. אולי הוא לא ידע כמה קרוב. זה היה שעות.
ואני.
אני סיפרתי לעצמי את הסיפור שנוח לי. עליו. עלי.
אני כבר למעלה מעשר שנים פוגש זוגות וקורא מילים שאתם עדים להם,
ורואה שאנשים מספרים את הסיפור שהכי נוח ומסתדר להם.
בדיוק כמוני אז (ואולי גם היום לכו תדעו…)
העניין הוא שהסיפור הזה תוקע אותנו לנצח שם.
לא כל מי שכועס זה עליך.
לא כל מי שכועס זה בגללך.
לא כל הבעיות זה בגללו.
הרעיון הוא להיות אובייקטיבי כמה שאפשר ולהיות אמיתי עם עצמך ולשאול, האם מה שקרה לי השבוע זה באמת כך.
האם בעלי לא רוצה לגשת לייעוץ או שאני מספרת לעצמי את זה והוא לא רוצה רק בגלל שאני מאשימה אותו. אולי הוא רוצה ומפחד?
אם אתם מספרים לעצמכם סיפור שאתם תקועים בו,
זה סיפור שאולי נעים לכם, אבל הסיפור הזה קובע לכם שאתם מוותרים על הכח להחליט ועל אפשרות הבחירה שלכם ואולי אפילו מפקידים את הכח שלכם בידי הזולת שאותו אתם מאשימים במר גורלכם. (אני והמיישיב)
אל תחיה חיים חסרי אונים גם לא בתחום מסוים.
כי יש לך בחירה.
הבחירה קודם כל לראות אחרת את הדברים,
לנסות לראות אחרת.
אז תחשוב מה אתה רוצה עכשיו לבחון מחדש. ולהרגיש שיש לך שליטה יותר טובה על החיים.
בהוקרה על כך
יעקב
נ.ב. חוברת ההבדלים היא אחת החוברות הכי נמכרות ואהובות שנותנות לראות אחרת את האישה.
קבל עכשיו את 'ההבדלים בין גבר לאישה'
