מצטט לכם שאלה ותשובה שפרסמתי לפני שנה במיל,
היום קיבלתי תגובה מחזקת מהבעל של השואלת שאותה אביא בסוף תשובתי.
הנה זה בא:
כקוראים קבועים שלך, נהנים ומתחברים לכל תשובותיך- הבהירות המאירות
והמעידות על השקפה צלולה ומלאת יראת שמים ומידות טובות,
רציתי לשתף ולשאול, למרות שאולי זה לא התחום שלך, אבל אולי מהניסיון שצברת, כן תוכל לכוון אותי גם כאן.
לבעלי יש קושי סביב נושא השינה – בצהריים כל רחש יעיר אותו, ובבוקר (וגם באמצע הלילה, במקרה הצורך…הרב…) רק בעיטות/צעקות יעירו אותו….
ויש גם את ענין הקימה מהשינה – הוא צריך לקום עדין, ברוגע, ואם הערתי אותו קצת באגרסיביות, הוא דבר ראשון מנסה להמשיך לישון ואח"כ אומר שכל השינה לא הייתה שווה, והוא נותר עייף, כי הוא לא גמר טוב את השינה.
כל אלו הביאו אותי לא לאהוב להעיר אותו, כל עוד אני לא צריכה אותו פיזית לעזרה עם הילדים,
וכשאני צריכה אותו בשביל עזרה, אני מעירה ודורשת ממנו לקום עכשיו. (כי בדרך כלל זה אחרי שהוגדשה אצלי הסאה)
בבקרים הוא קם מתוסכל, עצבני, וארגון הילדים הופך להיות חפוז, לא מושקע ואפילו עם קצת כעסים.
מבחינתי הילדים חפים מפשע, ערים כבר מזמן ורק מחכים שהוא יארגן אותם בנעימות המגיעה להם ויחלק לגנים.
[אגב, אני חייבת לציין שכבר מנערותי שנאתי להעיר אנשים, אחיי ואחיותיי היו מבקשים, הייתי מעירה והם לא היו קמים, ואח"כ עוד שואלים, למה לא הערת אותי….]
אני באופן אישי טיפוס שבכל עת בזמן השינה שיעירו אותי וישאלו אותי מה השעה? מה עכשיו? צריך לקום, וכו' – אני אהיה ערנית ואתפקד.
אני לא מצליחה להכיל ולהאמין שיש אנשים שלא שומעים כלל את השעון המעורר
/הבכיות של התינוק בלילה.
לאחרונה, הוא החליט שאני צריכה להעיר אותו בבוקר כשאני שומעת את השעון
(כי כעת אני בחל"ד, בד"כ הוא היה מתעורר כשאני הייתי יוצאת לעבודה, פשוט הייתי מדליקה את האור בחדר ועושה רעשים של התארגנות מטבע הדברים),
ואם אני לא טורחת לעשות זאת – אז שאני לא אדרוש ממנו כלום, והוא מארגן יחד איתי בצורה שנוחה לו, היינו- לחץ מהירות ועצבים.
אני לא מצליחה/מתחברת להעירו – מכל הסיבות שציינתי –
- חוסר אמון באי יכולת לקום לבד(אם רוצים, והוא הרי כ"כ רוצה, אבל אולי לא מספיק?)
- התגובות המרגיזות שלו אם לא הערתי במדויק לפי ההוראות שלו
- לא רוצה לקחת את האחריות עלי לנצח
- כל עוד אין לי צורך אישי (מרגישה אנוכית) – לא רוצה השקיע מאמצים ואנרגיות. צורך אישי- היינו, אחרי שקמתי 3 פעמים בלילה לתינוק, בפעם הרביעית אני דורשת ממנו לקום.
למעשה מה שמציק לי – זה היחס שהילדים מקבלים בבוקר, והעובדה שהם נוכחים לראות את אמא כועסת על אבא שכך הכל נראה בגלל שהוא לא מצליח לקום בזמן…
אני פשוט לא מצליחה להתאפק!!!!
מציינת שבעלי בוגר ישיבת "אור ישראל" ששרד עד גיל 22 שם! ודפק תפילה ב7 כל יום!!! ללא פספוסים.
אך מיום החתונה ואילך – כל יכולת היקיצה הזו נעלמה כליל.
שמתי לב שכתבתי לך שהוא לא מצליח לקום ואני לא מצליחה להכיל – אז בעצם מה אני דורשת ממנו להצליח כל עוד אני גם לא מצליחה???
אולי כאן טמון הגרעין של הפתרון???
אבל אני צריכה הכוונה לפיתוח של הגרעין – לא מצליחה להגיע לזה לבד!
וכמובן שדיברנו על זה ביחד ופתחנו – וזה לא עזר – כי כל אחד אמר את שלו – והכל נותר עומד/ישן על תילו….
אשמח מאד לתגובתך
תודה רבה
שלום רב,
לא להעליב אותי שזה לא התחום שלי… חכי ותראי…
קשה לי לענות לך תשובה מידי ברצינות, אך בכל זאת אכתוב מה נראה לי בערך.
בלי אבחון ורק כיוון:
יתכן מאוד שלבעלך יש הפרעות קשב, או שהוא אדם רגיש מאוד + הפרעות קשב. ההסברים שציינת על הקימה לפי תנאים מסוימים ואם לא הוא עצבני תואמים מאוד להפרעת קשב.
יש עוד משהו שיכול להיות ופחות נראה לי (או שזה משולב קשב וריכוז) שהוא מסוג האנשים שכשמנסים להכתיב להם הם דווקא מתנגדים ולא מוכנים שיכתיבו להם (אם הוא טיפוס עליז ביומיום זה מתאים ההגדרה הזו)
ועוד משהו שיתכן שהוא הרגיש שקימה בבוקר זה דבר שקשור לשלילי והוא עשה זאת שנים מתוך אווירה שלילית ועכשיו הוא כבר לא רוצה שלילי- אם זה כך אני חושב שצריך לבנות את הקימה מחדש בצורה חיובית. לקום רק בתנאים חיוביים. תקום ותשתה קפה עם עוגה. תקום ותלך לבית כנסת שנעים לך. להפסיק עם ההתניה שקימה בבוקר זה דבר שלילי. (אמרתי עולם ומלואו בקצרה)
בין אם יש לו הפרעת קשב ובין שלא. (וכאמור אני נוטה שכן ואז התגובה הבאה שלי נכונה עוד יותר):
המצב כעת הוא שאם את מעירה אותו זה נהיה בוקר של מלחמה!
ואם את לא מעירה זה גם לא טוב – אבל בעיקר לא טוב כי את כועסת עליו ואולי גם קצת מתקשה לבד.
אני חושב שהכי נכון לך (והכל בערבון מוגבל כי אנחנו בשלט רחוק), זה להניח לו שישן. אל תצפי ממנו לעזרה. העזרה הכי טובה לך ולילדים זה שהוא ישן ושישן טוב!… ושיקום ויגיד איזו אישה מושלמת. ככה היא מכבדת את מקומי?
וכשהוא יעריך אותך על כך, את תגידי לי שזה כל כך שווה לטרוח בבוקר לבד. גם הילדים שמחים וגם את. זה בהנחה והכוחות שלך עומדים לך. (גם כשזה קשה) ובהנחה שיש לו הפרעת קשב באמת לא כדאי להתעסק אתו. לא תצאי עם זה אף פעם טוב.
עצה "קטנה" לגבי הפרעת קשב:
יש שיטה שעובדת חלק מהפעמים טוב וחלק פחות. נכון תמיד לפעול כך עם אנשים עם קשב וריכוז:
נניח שהוא רוצה שתעירי אותו ב 7.00
10 דקות לפני תגידי לו: "ש. בקשת שאני אעיר אותך עוד עשר דקות, נכון?"
הדבר הזה גורם להתחלת תהליכי יקיצה במוחו ואז כשמגיעים לשעה 7:00 אומרים: "שלמה, עכשיו 7:00. רצית לקום"
ולעניינינו, אם הוא קם, קם. אם לא, בין כה לא בנית עליו!
את יכולה להמשיך לרצות שהוא יקום. אני וכל העולם יכולים לצרוח עליו, אבל מי שיסבול כל בוקר מעצבים זה את והילדים, לכן במידת האפשר אני מעדיף את הקושי הטכני של ההתארגנות, על פני פגיעה בזוגיות ובילדים!
זה קשה!
אבל יתכן שתנסי ולא תרצי להפסיק…
חזקי ואמצי!
בהצלחה!
יעקב
תגובת בעלה של השואלת:
שלום יעקב היקר.
כותב כאן הבעל שאשתו שלחה את השאלה הקשה שעליה ענית בתשובה זו.
עברו שנים מאד, מים רבים זרמו, וגם ענין הקימה מעט השתפר.
אבל עכשיו, חבר בכולל 'ישב עלי' שאנסה להתחיל לקחת אטנט, בשביל הריכוז והתפוקה בלימוד, ואכן התחלתי, וראיתי המון תועלת בלימוד.
לפתע, לאחר יומיים שלש, אני מוצא את עצמי ער לחלוטין בשעה 6.30 בבוקר, דבר שלא זכור לי שאירע מעולם! וגם למחרת, ולמחרותיים, ואני מחבר אחד ועוד אחד, ומגלה שיש לכדור תופעת לוואי נפלאה, והיא הכח לקום בבוקר, להינות מזה, ולהיות בנאדם רגוע ונעים מייד עם הקימה.
ששתי על זה כעל כל הון, והתחלתי לקום בצורה קבועה בשעה מוקדמת, וכולם כולם מאושרים…
ואז, היום בבוקר, פתאום אשתי מצטווחת, ואומרת לי, 'היי, שקולניק כבר כתב לנו את זה מזמן, זה מדהים…'
חיפשתי את המייל ההוא, ומצאתיו, וכעת אני כאן כדי להגיד לך שצדקת! חבל שלא לקחתי אז את הדברים ברצינות, אך אתה כמטפל, קח את המידע הזה, ותשתמש בו לעזור לעוד אנשים, ולהושיע אותם.
תודה!
הצלחה רבה וכל טוב.
הערה: זה סיפור אישי בלבד, לא המלצה רפואית. החלטות על תרופות—רק עם רופא. וגם תופעות הלוואי שציין לא תמיד נכונות לכולם.
3 תגובות
אני גיליתי שלהעיר אנשים בלחישה הכי עוזר יותר מצעקות .
כשאני צועק תקום מאוחר אין קול ואין עונה ואין קשב
כשאני לוחש בקול רצית לקום עכשיו ? יש תשובה
לדעתי, כל הסיבה טמונה.. למי שמבין את העומק, דוקא בגלל השורה האחרונה של השואלת,
שבעלה בוגר אור ישראל,
כעת הגיע הזמן לפורקן!!!
הוא לא למד לרצות לקום בזמן הוא נדרש בכח לקום בזמן!!
ואין המקום להוסיף!
בוא נכבד את הישיבה החשובה הזו ונאמר כך:
יש כאלה שזה באמת יכול לעשות להם את התופעה הזו וזה לא מתאים להם.
ויש בחורים שזה דווקא עוזר להם והם צריכים את המסגרת הזו.