משהו שאני נוהג לעצמי שנים
אבל נראה לי שאף פעם לא שיתפתי…
וזה מעניין…
היום פגשתי זוג שסיפר לי שהבעל ביקש מאשתו לקום מהמיטה לגהץ לו ולא התחשק לה או שהיה לה קשה, והם המשיכו משם לאיזו שיחה ביניהם על הנושא.
השיחה עצמה לא כרגע העניין. מה שאני רוצה לשתף שסיפרתי לו על מנהג שלי, שאומר:
אם מישהו במיטה במצב שכיבה לשינה אפילו שהוא ער, לא נכון להטריח אותו לקום. כי לקום מהמיטה זה נחשב לטרחה רצינית.
מאיפה זה בא לי?
מהלכות סוכה.
כתוב שמי שהיה בסוכה וירדו גשמים, ולכן יצא מהסוכה לבית שלו ונשכב גם אם פסקו גשמים הוא יכול להמשיך לישון עד שיתעורר מעצמו בבוקר בגלל שזה "טרחה".
(ש"ע ומ"ב תרל"ט סעיף ז')
בקיצור.
אם למצווה כזו חשובה חז"ל התייחסו לטרחה בכובד ראש, גם אנחנו בלגהץ חולצה כדאי שלא נבקש.
לכן תהיו רגישים עם להקים מישהו אם לא חייבים (כמו תורנות לתינוק ומה שחשוב).
לא הלכה ולא למעשה… בא רק לעורר תשומת לב לנושא רגיש…
להקים מישהו מצריך מחשבה והתחשבות.
