נניח שאתם מתווכחים על זמני הגעת הבעל הביתה כל יום בערב
וכשאתם יושבים לנסות לסדר את זה ביניכם, אתם לא מצליחים.
שווה בדיקה האם בכל פעם שאתם מנסים לפתור נושא מסוים – אתם מביאים עוד שלוש ניילוניות מהקלסר "חובות הדדיים שלא קוימו בזוגיות שלנו".
לדוגמה "מה יעזור אם אני יחזור בזמן הרי עוד לפני שחזרתי בזמן גם… וחוצמיזה שהבעיה שלך היא שאני לא… ולא ש… אלא מה שאמרת לי בערך חצי שנה אחרי החתונה. הרי כבר אז…
* * *
היי! הלו!
אתה איתי?
שמי יעקב שקולניק והיום הגעת אלי לפגישה עם אשתך ורצית שאעזור לכם לחסל את בעיית הזמנים שמציקה שוב ושוב.
תגידו לאן הגעתם בשיחה הזו? אתם באמת חושבים שכך תצליחו לטפל בזוגיות שלכם?
האם נראה לכם שאם ביום אחד בהיר תשימו את הכל בכל מכל כל על השולחן, אזי תצליחו לפתור ב"מכה אחת" את הכל?
נניח שאתם יודעים לשוחח יחד ונניח שאתם יודעים את "כל" 'הפוליטיקה הזוגיות' על בוריה,
אלא שאינכם רוצים או מסוגלים לפתור נושא נושא לבדו. ולא בנוסחת "שניים שניים באו אל התיבה"…
אולי אתם עושים זאת רק משום שהכל צף לכם ומקומם אתכם
או אולי סתם יצר הנקמה או כל דבר אחר.
אין שום סיכוי ששיחה כזו תניב משהו משום שכל תוכנה הוא קלסרנות, היסטוריה, האשמות והתנצחויות הדדיות.
והכל מדפי הארכיון של הזוגיות שלכם.
אז נניח ששניכם תהיו צודקים בהוכחות המשפטיות שלכם לגבי השאלה של
"את מי צריך לתלות מבניכם".
אבל מה שבטוח
שאתם תמשיכו לריב על הקלסר הזה ועל הקלסר שאחריו ושאחרי אחריו… עד כלות כל סוגי הכוחות הקיימים על הגלקסיה…
ואולי זה קורה לכם אם זה אכן קורה לכם. רק משום שבכל פעם אתם מעלים בסביבות 8 נושאים במקביל.
ואל תתפסו אותי על המילה אם זה קצת יותר 😉
ההמלצה שלי בשבילכם:
- כל אחד מכם יקפיד להתמקד רק בנושא אחד.
- אם אתה גבר ולא אישה אז תדע שלך יש יתרון בלנהל את זה משום שלאישה יש כאן אתגר רגשי "להימנע מלהציף רגשות" וגבר זה מלשון התגברות. כי יש לו יכולת התגברות גדולה משל האישה – בתחום הרגש.
אז קדימה. כאן ועכשיו. לא ללכת לעבודה / לישון / (לכולל – מסיר מעצמי אחריות לגבי הרוחניות שבזה אבל לוקח אחריות לגבי הצורך הזוגי הקריטי שבזה…)
להפוך את העולם!
לסגור עסקים! תיקונים! צומות! קברי צדיקים!
מחשבים! וכל השאר…
ולחסל את הנושא שנדנד לכם השבוע!
"אל תעזו" להתעסק יותר עם אותה מריבה שוב 😕
הטיפש חוזר על אותה מריבה שוב ושוב,
והחכם מקפיד לגוון…
