אמא שלך אשמה, לכן תאשים אותה גם במה שהצלחת בחיים

הרבה מאיתנו אומרים לעצמם במהלך גילאי הבגרות וההבשלה – "אני רוצה בית אחר. לא כזה כמו של איפה שאני גדלתי".

ובאמת אחר כך מתחתנים ובוחרים בן זוג שונה ומקימים בית שונה.

אבל הפרגון כולו מגיע להורה שיש לך עליו הכי הרבה ביקורת..

כי אם לא ההורה הלא מוצלח הזה, כי אם באמת ההורה הזה היה כמו שרצית שהוא יהיה- לא היו לך היום את השאיפות ואת סגנון הבית שרצית.

לא הייתה לך סיבה שתדחוף אותך למשהו שהוא ההפך מהבית של ההורים שלך.

כי פשוט היה לך טוב מידי. וכל מי שהיה מתחתן אתך לא היה טוב בשבילך כי הוא לא היה "בדיוק בדיוק" – כפי שההורים שלך היו "בדיוק בדיוק".

גם זה שאינך מצפה מבן זוגך להגיש לך הכל בשלמות והנך סבלני יותר כלפיו כי ההורים שלך לא היו מושלמים – גם על זה וגם על מי שאתה היום – מגיע להם התודה באותה מידה של האשמה.

אם אימא שלך אשמה – אז בזכותה אתה מי שאתה היום, והמשפחה שלך היא מי שהיא היום.