הנה מכתב אמיתי ועצוב מאוד, שבעל כתב והקריא בדמעות לאשתו לרגל יום ההולדת. אולי קצת מוזר שזה היה ביום הולדת, אבל המכתב הזה יכול לעזור לנו לראות את החיים כמות שהם -לעיתים- בעתיד ולהתעורר עכשיו ולא בעתיד.
אני יכול לספר לכם שאני לא בטוח אם הבעל הזה היה כותב את זה בלי שהמצב הבריאותי של אשתו (הגב, השמיעה ועוד) היה מידרדר. אין לי מה לומר חוץ מ"חבל ועצוב"!
להשראתכם:
שרה ******,
היה לך יום ארוך וקשה, כרגיל.התחתנת איתי בגיל 20. עכשיו את בת שישים ומשהו, ומזדקנת מיום ליום. לא עשיתי הרבה למענך, אבל נשארת איתי במשך 47 שנה.
עד היום סבלת אותי ללא תלונות. אני מצטער כל כך. בואי נשכח מהעבר וניהנה ממה שיש לנו.
נשכח מהדאגות ומהחמדנות. בואי נחיה ביחד באושר למשך שארית חיינו.
אני **** אותך.
שתשארי בריאה, ושיהיו לנו חיים ארוכים ומאושרים ביחד.
שרה אני *******.
