שלום לך יעקב היקר!
רציתי לשאול שאלה…
אני נשוי חצי שנה פלוס וברוך ה' בכללי הכל טוב, אבל יש פעמים שאשתי שואלת אותי שאלות מהותיות על הזוגיות שלנו שקשה לי לענות עליהם, אם מצד שאני לא יודע, ואם מצד שאני יודע אבל זה לא משכנע בכל מקרה… או שהיא באמת צודקת, אבל אני לא ראיתי בזה בעיה… והאמת שהשאלות האלו הרבה פעמים מלחיצות אותי… איפה היא אוחזת… אתה יודע… ואז היא מפרשת את זה שאני לא עונה (או שאני עונה אבל זה לא משכנע) שהיא צודקת והמצב גרוע וכו' ואז היא מתעצבת מאוד.
סגנון השאלות הוא לדוגמא "הזוגיות שלנו נראית שטחית" "למה אנחנו אף פעם לא צוחקים מכל הלב אחד עם השני" או "לפני החתונה הייתי הרבה יותר קלילה ושמחה, ועכשיו…" "עם חברות אני מרגישה יותר טוב לדבר" "למה אני אני בדיכאון!!!!!" (מי אמר?) "למה אני לא מצליחה לומר לך הרבה פעמים מילים טובות- זה בטח מראה על בעיה…" וכדו'…
אשמח לדעת מה עושים בכזה מצב, ו- האם זה מראה על בעיה מהותית? כי אותי השאלות האלו מלחיצות…
נ.ב. היא באמת לא אומרת לי הרבה פעמים מילים של אהבה וכדו', וזה עוד נושא מתסכל…
עוד נ.ב. זה קורה אמנם לעיתים תכופות אבל לא יומיום, בעיקר כשמשעמם לה…
אשמח לתשובה, תודה.
אם אפשר בעילום שם, אם איכשהו הפרטים שלי מופיעים פה…
י.
שלום י'.
אני הולך לענות לך בעצות ששוות זהב אמיתי! יתכן שאתה לא מודע לגמרי לדברים. קח את הזמן ותעכל. כותב לך באהבה ובחיבה!
(זה ייראה שאני כותב את הדברים בביטחון מלא אבל באמת זה ביטחון של כ- 93.7%. אז אני משאיר מקום לטעות כי הכל על פי מה שכתבת לי).
אתה שואל:
- האם זה מראה על בעיה מהותית?
- מה עושים במצב הזה?
האם זו בעיה מהותית?
בגלל שאתם זוג טרי וחלק מהדברים קורים מידי פעם (אני לא יודע כמה פעמים משעמם לה ביום…) לכן קשה לי לענות.
אבל זה עלול להתפתח לדבר בעייתי מאוד (שקיים אצל מלא זוגות) ואם אתה רואה שזה מתפתח כדאי לעצור את זה כשזה קטן (באמצעות הדרכים שהראיתי לך או באמצעות ייעוץ- הפטפוט על הנושא מאוד עוזר לשטוף את המוח בחשיבה מחוזקת).
מניסיוני הייתי חושש ולא מתמהמה עם המצב. וכך אני ממליץ לך לעשות.
מה עושים במצב הזה?
אתייחס למה שעולה ממה שכתבת (אולי יש דברים נסתרים בנוסף).
נחלק את זה לשניים.
יש חלק שלך שאתה נלחץ מהשאלות ולא עונה.
ויש חלק שלה שהיא חושבת/חוששת מכל מיני דברים כמו שציינת:
"הזוגיות שלנו נראית שטחית" "למה אנחנו אף פעם לא צוחקים מכל הלב אחד עם השני" או "לפני החתונה הייתי הרבה יותר קלילה ושמחה, ועכשיו…" "עם חברות אני מרגישה יותר טוב לדבר" "למה אני אני בדיכאון!!!!!", "למה אני לא מצליחה לומר לך הרבה פעמים מילים טובות- זה בטח מראה על בעיה…"
לגבי החלק הזה שלה, יתכנו אפשרויות רבות ואני אכתוב מה שנראה לי יותר הכיוון.
הכי פשוט ופחות נראה לי – יתכן שהיא הגיע עם הרבה דמיונות וציפיות והיא פשוט מתאכזבת – לא ממך אלא מהדמיונות של עצמה ואותך היא רק משתפת בזה.
מה שיותר נראה לי שאתה צריך לדבר איתה ולא להתחמק מהנושאים. תברר מה מפריע לה. ומקסימום אם אתה לא יודע איך לפתור תפנה לעזרה או לקורסים וספרים\חוברות.
אבל להיבהל ולא לענות בעקבות מה שיקרה זה נקרא לקבור את הבעיות. וטבע בעיות שנקברים שהם צפים כמו בתחיית המתים… אבל כאן יש נס שזה קורה קודם תחיית המתים…
עכשיו נדבר על החלק שלך:
אתה אומר:
- שאתה לא עונה לה בין היתר בגלל שאתה בכל מקרה לא משכנע או שאתה לא רואה בזה בעיה.
- אתה גם אומר שזה מלחיץ אותך לאן היא לוקחת את הדברים. ואז אתה לא עונה והיא מפרשת את זה כהסכמה שלך לכך שהמצב באמת בעייתי.
- ואז היא ממשיכה להסתבך ולהסביר לעצמה שזו כנראה הסיבה למה קשה לה לומר לך מילים טובות
ואז…
אני עונה לך שדבר ראשון תתחיל לענות לה. כי אם לא יהיו לכך השלכות של פרשנויות לא נכונות של המצב כפי שקורה. וברגע שאתה תענה לה היא לא תצטרך לפרש פירושים.
אתה צריך להתאמן בינך לבין עצמך במשך חודש לענות לכל הסובבים אותך במילים "כן" ו"לא". להרגיש יותר חזק עם עצמך. אתה מרגיש חסר סיכוי ולכן אתה נלחץ! אתה אדם מוצלח שמתנסח ומבין נפלא. פשוט אתה חי בסרט שאתה חסר סיכוי לפחות מולה!
זה הולך כך:
אתה חושב שאתה חלש מולה> לכן אתה נלחץ> לכן אתה לא עונה לה בבהירות> לכן היא מתחילה להיכנס ל"סרטים"> לכן אתה עוד יותר לא עונה לה ועוד יותר נלחץ> ולכן היא עוד יותר מתוסכלת> ולכן אתה חושב שאתה עוד יותר חסר סיכוי מול שטף דבריה> לכן אתה שותק> להמשיך?
לכן אתה צריך להבין שאתה ממש לא חסר סיכוי מולה ולא חלש ולא קטן (או כל ביטוי דומה לזה) מולה.ואתה 'רק' צריך ללמוד לענות את הדעה שלך. (לפעמים זה לא קל לבד ועושים את זה במסגרת ליווי אישי).
תחשוב על השאלות האלו כל יום:
- איזו שליטה יש לה על החיים שלך?
- באיזה גיל אתה מרגיש כשאתה עומד מולה?
תרגיל:
- תרגיל את עצמך לענות בצורה ברורה ב'כן' ו'לא'. (ולא ב; אולי, אחר כך, שחכתי ולא יודע).
- תכתוב כל יום משהו אחד שאותו אי אפשר להכריח אותך לעשות. (זה יחזק אותך בכך שתרגיש שאתה לא חלש מולה, עובדה שהיום היא לא יכולה להכריח אותך לעשות X)
בבקשה ממך:
תקפיד על התרגילים לפחות חודש אחד.
(חודש יכול להפוך את זה להרגל).
בהצלחה לך!
אתה אדם מושלם ושלם!
שבוע טוב
יעקב
054-8482997
לגלות עוד מהאתר הרב יעקב שקולניק - יועץ נישואין
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
7 Responses
תודה! תודה! תודה!
האמת שמה שכתבת היא כבר אמרה לי פעם "דוגרי"…
התחלתי לעשות את זה, והשינוי, פלאי ממש…
מה שזה אומר לי זה שאתה תותח(!!!) ושווה לי לעקוב אחרי כל מילה ומילה שלך…
השואל הנ"ל…
כתבת לחשוב כל יום השאלות האלו
איזו שליטה יש לה על החיים שלך?
באיזה גיל אתה מרגיש כשאתה עומד מולה?
השאלה זה מה זה עוזר כשאני רואה באמת שאני מרגיש שיש לה שליטה מלאה על החיים שלי וכשאני מרגיש בגיל אפס מול מישהי בוגרת הרבה יותר ממני אשמח לתשובה
ובאמת תודה על כל המיילים שאתה שולח כי זה באמת עוזר תודה רבה שמח שזכיתי להכיר אותך .
גם אני נהנה מאוד מהמיילים,
אשמח מאוד אם תוכל להגיב על השאלה הנ"ל.
תודה
אני מרגישה קצת כמו האישה הזו – שהייתי יותר שמחה פעם
והיום אני עצובה ומאוכזבת …
חלמתי על משהו אחר…
והחיים נראים לי כבדים
אנחנו נשואים רק 10 חודשים
בעלי הוא אדם מאוד מאוד טוב באמת מבין והכל
אבל לא כיף לי
לG היקרה. באמת ל קל.
אתן לך קצת מניסיוני בחיים.
גם לי היו פנטזיות וציפיות ולא קיבלתי את כל מה שחלמתי
באיזהשהו זמן החלטתי לקחת אחריות על החיים שלי ולבחור
לבחור האם להמשיך להיות עצובה ולבכות על מה שאין לי (שזה כולל השלכות על החיים כולל ילדים זוגיות וכו, כי מרגישים גם בלי מילים)
או לבחור להיות שמחה עם מה שכן יש לי (ונראה שיש לך במה לשמוח, כמו שכתבת) ותתפלאי לשמוע שאחרי השינוי שעשיתי ועדין בוחרת כל פעם מחדש, הרבה מהציפיות שלי התממשו,
ממליצה לך במשך חודש לכתוב כל יום תודה על הדברים הטובים שכן יש לך ואולי גם בדברים הטובים שיש בבעלך ובזוגיות שלכם.
המוח שלנו גמיש ומה שנרגיל אותו לחשוב זה מה שיחשוב. ברגע שמוח עסוק בדברים הטובים אז הרגש נהיה שמח ומרוצה.
בהחלט שזה קשה. גם אני הרגשתי שמה שחלמתי פשוט אין לי. אבל איך אמרה לי לאחרונה הרבנית קולדצקי, לפחות שהילדים שלך לא ירגישו את זה, שירגישו שמחה וכייף בבית. אבל אני כמובן לא מצליחה. כשחסר לי את הצרכים שלי, קשה לי מאד להעניק הלאה!!!!!!!!!
אני חושבת לגבי ציפיות מהזוגיות צריך פשוט לדבר על זה.
אני באתי עם פנטזיות שלא מהעולם הזה ובעלי היקר הבין את זה.
וכל הזמן פתחתי ודברנו על הפנטזיות שלי ותאמת שהמון מתוכם התממשו וחלק שלא אני דואגת לממש לעצמי מה שאני יכולה. (לדוג אני רוצה תכשיט או משהו חדש אז אני מבקשת ממנו שאני רוצה ואולי נלך לקנות…)
אני חושבת שהדיבור ביני לבין בעלי מאד צמצם לעצמינו את הפנטזיות.
אני כל הזמן דואגת להגיד לו מה אני רוצה ולמה אני מצפה והוא ממש בעל טוב רק רוצה שיהיה לי טוב ומממש לי אותם.
לדוגמא הרבה זמן לפני היומולדת שלי אני אומרת לו איך אני רוצה שהיומולדת שלי תיראה והוא ממש מקשיב לי ומיישם כל מילה כי הוא רוצה שאני יהיה שמחה,
הכי חשוב זה לא להשאיר בבטן ולתאכזב כל פעם מחדש לפתוח ולפתוח ונראלי שלבעל הכי כיף שהוא מרגיש שאשתו פתוחה איתו ומשתפת אותו ברגשות שלה.