תודה רבה על העלונים. אני ממש נהנית מהם והם מוסיפים לי הרבה.
רציתי לשאול- אנחנו נשואים ב"ה שנתיים וחצי. טוב לנו מאד ביחד. אני משקיעה המון בקשר, קוראת ושומעת חומר על שלום בית, הלכתי גם לקורס- תמיד יש עוד מה לשפר ולהגיע לקשר עוד יותר טוב.
בעלי פחות מעניין אותו. טוב לו עכשיו- ואין לו חשק/ סבלנות ללכת לשמוע ולשנות דברים.
שאלתי: אם רק אני משקיעה בקשר- האם זה שווה משהו? זה נותן משהו? או שזה חייב להיות הדדי?
שוב תודה רבה!
א.
(אם אתה מפרסם את השאלה- כמובן בלי פרטים מזהים.)
תודה!
את שואלת:
"אם רק אני משקיעה בקשר- האם זה שווה משהו? זה נותן משהו? או שזה חייב להיות הדדי?"
אם אשאל את אותה שאלה על חברה שלך
והחברה הזו טוב לך איתה מאוד ביחד (כפי שכתבת על הקשר שלך עם בעלך)
ועכשיו את משקיעה בה חד צדדי. האם זה שווה משהו? או שזה חייב להיות הדדי?
מה התשובה שלך?
אני מניח שהתשובה שלך: ברור למה לא?
אני יכול להבין שאם הוא לא משקיע ורק את משקיע ולכן את מרגישה לא טוב ושאין הדדיות ואיכפתיות (לפחות לפי היכולות שלו)
אז יש שאלה האם זה שווה משהו והאם כדאי להשקיע כשזה חד צדדי.
לסיכום:
את צריכה לחשוב למה זה בכלל שאלה אצלך האם זה שווה או לא?
השקעה במישהו שאוהבים ומסתדרים איתו אמורה להיות שווה. לא?
אולי את סתם שואלת את זה כי את קוראת כאן יותר מידי חומרים לא רלוונטיים לך…
ואולי באמת את מרגישה שמשהו לא הוגן שרק את משקיעה.
עשי בדק בית של שבוע שבועיים. ותראי מה.
~עד כאן לגבי השאלה שלך~
באמת הרבה פעמים שואלים אותי או שאני רואה מקרים שהאישה משקיעה או יותר נכון "נלחמת על המצב" וזה במצבים שקשה ורוצים "להוציא את העגלה מהבוץ". בזה בדרך כלל ההשקעה שווה ברמה מאוד נמוכה אם הבעל לא בעניינים ורק היא "נלחמת".
תמיד זה טוב כשמישהו עושה צעדים טובים
ותמיד זה יכול לעזור או להזיז משהו
אבל כשיש מסה רצינית וצריך להזיז עניינים
לא ראיתי הרבה ברכה -לטווח הארוך כשרק האישה משקיעה.
אמנם כשרק הבעל משקיע- זה גם לא הכי מוצלח..
אבל יש לזה סיכויים טובים בהרבה!
מי שנמצא בקושי רציני
כדאי לו לנער בצורה טובה את בן זוגו כדי להוציא את העגלה מהבוץ.
איך מנערים יפה אפשר לראות כאן
לגלות עוד מהאתר הרב יעקב שקולניק - יועץ נישואין
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
תגובה אחת
אני רוצה להוסיף זוית כללית אופטימית
כמענה נוסף לכאב הגדול שבשאלה…
בקשר רגשי בין בני זוג יש שתי חלקים
1.יש את עצם הקשר החוייה של הביחד
שכל אחד מהבני זוג לא לבד בעולם ובודד ומרגיש עזוב ונטוש
אלא יש את החוייה שמישהו או מישהי איתי..
כיתרון האור מן החושך
דהיינו גבר גרוש אחרי 3 שנים יכול לתאר את הכאב ואת ההשתוקקות העזה והכואבת
פשוט צורך נפשי שצועק מבפנים לשוחח עם מישהו לא להיות לבד
שבצורה התקינה הקב"ה ברא לא טוב היות האדם לבדו
ובדידות זה יסורים נוראיים ….
2 יש את ההשקעה בקשר והתמסרות ונתינה ואיכפתיות והקשבה והבנה וכו'
חשוב להבין גם היום שהחלק השני עוד לא מפותח מספיק ואין לו רצון להשקיע…
היום ברגע זה [למרות שאפשר הרבה להתפתח בקשרהגבר מאושר ומתענג על החויה של החבירות גם אם הוא לא מדבר על זה מספיק ממה הוא נהנה
ובהחלט מאד חשוב שכן יספר כמה הוא נהנה וכו' כי זה מעורר הרבה יותר את הרגש והעונג שקיים בחוייה הטיבעית של "הביחד" וכמובן טבע של האשה שהיא זקוקה להרגיש שהיא מוצאת חן בעיניו אז אם הבעל נהנה ממשהו שקשור אליה מכל פרט קטן שיספר זה עושה טוב גם לבעל וגם לאשה !!!]
ולא מפתח את זה
אבל זה קיים ברקע של הקשר !!
ועצם ההכרה של האשה שבעלה עכשו ברגע זה
נהנה מאד מעצם זה שהיא נשואה לו
מעצם זה שהיא לא לבד בעולם והוא לא לבד בעולם
וזה המון..
בשפה אחרת כשאוכלים לחם העונג הוא לא גדול אבל בלי זה הסבל הוא מאד גדול כי זה נותן את הדבר הקריטי ביותר לחיים הגשמיים
כן בנפש יש צורך עמוק ויסודי וקריטי לאדם לא להיות בודד =שאפשר לשוחח עם מישהו על העולם הפנימי וכו' להנות מהחבירות והביחד
וזה כבר קיים ונוכח היום ואפשר להיות אופטימיים ויש עם מה לישמוח …
אבל כמובן שככל שמשתפר הנקודה של ההשקעה בקשר החיים יהיו יותר טובים
בהצלחה רבה