למה בעל טוב מייצר מריבות?

בעל טוב (כמעט כל בעל) רוצה להצליח לגרום לאשתו אושר. אם הוא נכשל בלגרום לה אושר, הוא מרגיש (תת מודע), שאשתו וגם הוא עצמו – חושבים שהוא לא מוצלח!

אז בוא נבחן מקרה:

אשה מגיעה עצובה מהעבודה, מישהו אמר לה משהו. או אפילו בעלה אמר לה משהו. נניח שבעלה אמר לה שהבגד שהיא לובשת לא נראה עליה יפה. היא נעלבה!

עכשיו בעלה רואה שהיא עצובה והוא לא אוהב את זה שהיא עצובה גם אם לא הוא עצמו גרם לזה. והוא מנסה לשמח אותה. הוא אומר לה "אל תתייחסי לזה" ו"אל תשימי לב למה שאחרים אומרים, העיקר שלנו יש קשר טוב" או "סליחה וזהו ממש לא התכוונתי, אל תעשי מזה עסק, את ממש מושלמת!". ונניח שאז היא מתעצבנת יותר שהוא לא מבין אותה מספיק או לא מקשיב לה.

התגובה שלה רק תחריף את המריבה כי בעל שמרגיש שהוא לא מצליח לעשות את אשתו שמחה – הוא מרגיש בעל לא מוצלח. בעל שנכשל בתפקיד שלו!

סיכום:

זה נכון שבעל צריך לדעת להקשיב וכו',

אבל מה שאישה לא יודעת בדרך כלל זה – שבעל לוקח "בעלות" על מצב הרוח של אשתו. אז עד כמה שאת יכולה תנסי לשדר לו שהוא מצליח לשמח אותך ותראי איך זה יהפוך אותו ל"מכונית מרוץ זוגית". עד כדי כך שבעל שעושה רבע מהכלים אחרי שאשתו עשתה את הייתרה – הוא לוקח בעלות ואומר לה בלי להסס: "אז איך זה ששטפתי לך כלים?". הסיבה: הוא פשוט משתוקק לשמח אותה.

לכן לפעמים נוצרת מהומה רק משום שאישה הייתה עצובה ובעלה ניסה לשמח אותה. כי הוא יצא מהתקרית הזו עם הרגשה של "נכשל בלגרום לאשתו אושר".

כמעט קוראים לזה "מריבה על לא דבר" או "מריבה בעקבות טוב ליבו ואכפתיות של הבעל".