בס"ד
מדהים התשובות שלכם.
אפשר להוסיף את שאלה שלי? מקווה שכן…
לדאבוננו אימי נפטרה בגיל צעיר ל"ע. מיד אחרי הפטירה (לפני שנגמר השבעה) האבא שלי (עם * יתומים בבית!) מחפש מישהו אחרת להינשא. לא אכפת לו ללכת לגור באמריקה, באוסטריה, בלונדון ובאפריקה בשביל השידוך. לאבא שלי יש שם טוב, הוא למדן גדול ויש לו גם מידות טובות בשפע, ודווקא הוא מקבל הצעות טובות יחסית מכל העולם.
(עוד פרט שכואב לי עד כדי… [יותר טוב לא להגיד]: לפני הלוויה שאלו אותו אם הוא רוצה מקום לקבר יחיד או זוגי. והאבא רצה רק יחיד, ואז כבר בעלי הבין שהוא חושב להינשא שוב)
איך אפשר ככה לזרוק אשה שהייתה נשואה לו ** שנים וילדה איתו ** ילדים בלעה"ר? האבא שלי אומר שלפי התורה צריך ככה, אבל מיידי? כמעט שאין אנשים שנוהגים כך.
המצב של האבדון גם ככה מאוד-מאוד קשה, ולפעמים אפילו אי אפשר להגדיר במילים הקושי! אבל ההתנהגות הקפואה והלא-אכפתית של האבא שלי – הוא בלתי נסבל!!!
אם אני אומרת משהו לבעלי לגבי הנושא, הוא מצדיק את האבא וההתנהגות שלו, שככה גם ההלכה אומרת והוא בדווקא מתנהג חכם… חשבתי מיד מה יהיה אצלנו אם יקרה ח"ו כזה מקרה, הוא ח"ו יתנהג בדיוק אותו 'חכם'? נראה לי שכן. אין לי כח אפילו לכתוב על הנושא המצמרר והטעון הזה… דיברתי איתו כמה פעמים ע"ז, והוא שוב מצדיק את האבא (שהוא מאוד מעריך בגלל כל המעלות שיש לו) במקום להבטיח שהוא לא יעשה כמונו!
איך אני יכולה שוב להשקיע ולבנות הבית לפי הראש שלי, להשקיע בילדי (כדי שבעלי יזרוק אותם מחרתיים על איזשהו בייביסיטר אחרת?), וכמובן הזוגיות שלי, אחרי שאני רואה שבעלה של האמא שלי הולך לשכוח ממנה בהקדם? איך אני יכולה להיות מסורה אל בעלי כמו שהייתי. חשוב לציין: אמא שלי הייתה נורא מסורה לבעלה, אשה כשרה אמיתית וגם הייתה לה קשר אוהב וקרוב במיוחד איתו! אין הרבה זוגות בינינו שחיים בכזה רמה של חביבות ומסירות.
כל הזמן אני חושבת שפעם אני גם… ובעלי ישכח אותי ואת כל הטובות והמעלות שעשיתי, ויינשא עם מישהי אחרת… מרגישה שאי אפשר לחיות בכזה אי-אימון!
יש לך במה לעזור לי?
בבקשה רבה רבה רבה!
וואוו. שאלה מאוד רגישה.
ולא בטוח שאני ראוי לענות תשובה לשאלה כזו רגישה.
בפרט עם הפטירה טרייה (כך נראה) או מרגישה כמו טרייה.
וגם כי אני לא עברתי משהו כזה. ולכן להיות במקום שלך זה בלתי אפשרי בשבילי. דבר שאני משתדל לעשות בפגישות ובכל עבודתי. לכן יתכן שהתשובה לא תהיה רגישה או הוגנת מספיק. אבל ביקשת ממני שוב ושוב שהעניין דחוף לך. אז הקדמתי אותך בתור ואנסה להתייחס.
1.
אין לי מושג (ואולי גם לך) איך היה הקשר שלהם. יש הורים שמצליחים להסתיר בעיות היטיב.
אז אם הקשר היה לא טוב. יתכן שזה לא כזה אסון בשבילו. אני מכיר אישית אנשים שסבלו הרבה שנים וכשמישהו נפטר- זה תמיד מצער ותמיד כואב ו(כמעט) תמיד יש דברים של חיבור.
אז במקרה כזה אין לשאלה שלך הרבה מקום. למרות שהיא חיה איתו בפועל הרבה שנים.
2.
אם הם כן חיו מעולה.
יתכן שהם דיברו על הנושא ביניהם. במהלך החיים באופן תיאורטי והוא יודע מה היו דעותיה בנושא.
אני כמובן לא מדבר איתך עכשיו השקפתית אלא רק בהמית. ויתכן שאמא שלך הבינה והסכימה לכך. או שהוא חושב כך.
3.
אנחנו לא בדיוק יודעים איך זה יתנהל בתחיית המתים כל ההסדר עם הנשמות ומי יחיה לצד מי. אולי מי שהוא יתחתן איתה עכשיו- היא בכלל הנשמה המקורית שאליה הוא היה נשוי בגלגול הקודם?
על זה נאמר חשבונות שמים…
4.
להתחתן עם מישהי אחרת. אחרי שהאישה הכי טובה שלך נפטרה זה לא אומר "לזרוק" את הקודמת חלילה. אם הם חיו טוב, אני מבטיח לך שזה הדבר האחרון שאביך היה רוצה!
זאת אומרת שהוא לא זרק אותה.
5.
אנחנו חיים בעולם הזה כדי לעשות ולתקן את מה שצריך. וזהו. לסמן וי על עוד יום.
אבא שלך לא רוצה לשכוח ממנה בהקדם. אבל כנראה שהוא במצוקה גדולה מהבדידות. הוא ישמח לזכור אותה למרות הכאב. היא לימדה אותו מה זו אישה. ממנה הוא למד הכל. ממנה הילדים שלו. אני חושב שזה מוגזם לחשוב שהוא רוצה לשכוח אותה בהקדם (כאמור אם הם חיו בשלום).
ולגבייך,
נדמה לי שאת בתוך הענן והאבל,
את תחיי עד 120 עם בעלך כמו רוב הזוגות!
חותם שאת משאירה ביום אחד על הילדים שלך הוא לנצח!
יחס טוב אחד למצוקה אחת, לא נשכחת מהנפש ומתת המודע!
כל רגע טוב הוא רגע של תרומה שלך, לעצמך, לילדים, לבעלך ולעולם!
אין דבר כזה של נשכח וזהו.
תנוחמי!
ההי חזקה!
אני בטוח בזה!
יעקב שקולניק
17 Responses
גם אני הקטן לא ראוי לענות תשובה על שאלה זו.
אבל שמעתי פעם על יהודי מאוסטרליה שחוש אחרי שאשתו נפטרה, הוא כבר חיפש שידוך לעצמו וב"ה מצא.ובני משפחתה של אשתו ז"ל מאד כעסו עליו שכך כנראה מנסה לשכוח את יגונו והרגישו שהוא מזלזל בבת משפחתם ז"ל.
אבל הוא הסביר להם שגם לו זה מאד קשה הנושה הזה, אבל יש לו ילדים יתומים בביתו, והרי הם (הילדים) הם גם קשורים למשפחה, והוא לא יכול לשחק גם את תפקיד האב וגם את תפקיד האם, ולכן הוא רוצה שלבניו תהיה אמא (אפי' כמו אמא) אבל הוא לא עושה את זה עבור עצמו אלא דווקא לבניו…
אני מקווה שהסברתי את זה בצורה נכונה…
ובעז"ה שתתבשרו רק בבשורות ישועות ונחמות מתוך שמחה ולא תדעו עוד צער.
כתבת יפה ועדין,
כבר בגמ' מובא על מי שמיד בפטירת אשתו השתדך עם אחותה לטובת הילדים.
ולך השואלת –
א. לא כדאי לשקוע במחשבות של אם. גם לא בטוח שהנפטר בכלל מודע למה שקורה בארץ אחרי לכתו, כך שזה לא משנה לו.
ב. אם את רוצה שבעלך לא ישכח אותך במהרה, תשקיעי חזק מאוד בקשר איתו. תביני שהקשר ביניכם אינו מובן מאליו והוא זקוק להשקעה תמידית ומרובה.
ותרוויחי שבימי חייכם יחד הקשר ביניכם יהיה אמיץ וחזק – ולא רק לאחר פטירה.
שלום
אני בא לתת פה עוד נקודה למחשבה
אשתי התייתמה ואביה התחתן שוב ומהנסיון שלי למה שקרה וקורה שם קראו לי אח"כ לעזור בעוד שני בתים עם יתומים לא נשואים שהאב התחתן בשנית וממקום זה אני בא בא לתת זווית ראייה לכא' חשובה
אני לא נכנס עכשיו בכלל לשאלה של צודק או לא צודק נכון או לא נכון למי ומתי כי אלו שאלות אינדבדואליות שאין להם כללים כלל ותלויים במשתנים רבים איש איש לפי מה שהוא ומי שאמור לקבל את ההחלטה זה רק האלמן/אלמנה לא הילדים לא הנשואים ולא הרווקים
אבל אחר שמי שהחליט (במקרה הזה אבא ויש מקרים הפוכים) המציאות היא שזוגיות במקרים של נישואים שניים זה משהוא שנמצא לאדם במקום עמוק כ"כ שאין לו את האפשרות לחיות לבד ולכן הוא מעדיף זיווג שני על פני בדידות (לא על פני בן זוגו הקודם אלא על פני המצב הנוכחי)
ואחר שאדם מתחתן בדרך כלל מה שקורה זה שהוא עכשיו נשוי בכל ליבו לאשתו הנוכחית וכל נסיון לגרום לו לזכור את אשתו הראשונה באופן שיבוא על חשבון הנישואין והקשר העכשויים יגרמו לו להגיב כמו אדם שנשוי פעם ראשונה שמנסים לגרום לו לא לאהוב את חיי הנישואין
בקיצור אין סיכוי
מה כן קורה (כמעט במאה אחוז מהמקרים) שהוא פשוט מנתק קשר עם מי שמנסה לעשות לו את זה ולא כמו שחושבים אשתו מסיתה אותו נגד הילדים אלא הילדים מסיתים אותו נגד עצמם בניסיונות האלה
ושוב אני לא נכנס לשאלה אם הוא צודק ואם הם צודקים אלא למציאות של מה שקורה
בשתי המקרים האלו שאני מעורב ובעוד כמה מקרים שאני מכיר לא מאד מרחוק וממה ששוחחתי עם אנשים שמתעסקים בבעיות כאלו שהתפתחו לממדים הזויים של נתק מוחלט בין הורים וילדים שכל אחד היה בטוח!!! שהוא מציל את השני מאסון חייו
זה כמעט תמיד (אני עוד לא מכיר סיפור שהתחיל אחרת אבל אולי יש) נוצר על ידי הבנות הנשואות של האלמן או אלו שלא היו בבית כשהוא התחתן שוב
האחרות כלומר הצעירות שהיו איתו בבית כשהוא התחתן או הבנים לא כועסים לא עליו ולא על אשתו השניה ולא על המהלך
וזה לבד נקודה למחשבה למה זה כך
אני יכול לענות על זה וגם מעט לעזור לזה אבל זה לא המסר שדחוף לי להעביר פה
כן קורה לפעמים שאחר שהן מבעירות את השטח אז נוצר כעס מצד האשה השניה על הילדים ואז כולם נגררים בלי שהם היו חלק מהעניין למריבה שאין להם קשר ואז כבר קשה מאד לעזור ולפתור את הבעיות בדרך כלל כל מה שנותר אז לעשות זה לדאוג למינימום פגישות ולמקסימום נתק פיזי (מי מאחל את זה לעצמו????)
אז מה תכלס
להבין שזאת עובדה ואם בת רוצה קשר עם אבא שלה בחמישים שנה הבאות זו הברירה שלה לשמוח שטוב לו על כל המשתמע מכך (וגם עם "לדעתה" לא טוב לו אפשר להדגיש בפניו את המעלות שאנו מוצאים באשתו השניה ) לא כיף לראות כאלו ש"ריחמו" על הילדים שלהם ולא התחתנו ונהיו מרירים ומטרד טכנית ונפשית על הילדים שלהם ובסטטיסטיקה אף חיו פחות שנים
אין ברירה חוץ מללכת ליעוץ חיצוני מומחה שייתן מענה נפשי מקצועי ומקום לרגשות המבולבלים בתקופה הזאת וכלים להתמודד איתם אחרת זה לא מדרון אלא תהום ולפני ששמים לב הדברים יוצאים מכלל שליטה
סליחה שהארכתי זה פשוט מגיע מכאב לראות איך דברים יכולים כ"כ להסתדר וכ"כ להסתבך והכל רק מ"כוונות טובות"
בית אחד שעזרתי באמת עלו על דרך המלך ובית שני שטענו שאני לא מבין אותם ולא קולט "עד כמה האשה השנייה לא מגיעה לקרסוליים של הראשונה ובכלל אין מי שימלא את מקומה של הראשונה" ואני יכול להמשיך לצטט המון רגשות מובנים בהחלט אבל תכלס מה שקורה שם זה שכל הילדים שהיו בבית כולל כאלו שעוד לא הגיעו לגיל 12 עזבו את הבית והאב נשאר נשוי וכועס על ה"בנות הנשואות" שלו שלטענתו גרמו לכל זה
בהצלחה
הבת צריכה להתחשב באבא שתחשוב כמה קשה לו בלי זה מבחינת פיזית ורגשית וכל המכלול של הבעיות
וכן תחשוב על בעלה במקרה של ח"ו
כי הוא באמת רוצה שיהיה להם טוב לא ?!
מביאים בשם הזוה"ק שהאשה הראשונה היא העיקרית.
וזה גם יכול לעזור לבת להבין שהזיווג השני הוא לא לעד, ובכך להתנחם.
ר' יעקב. התשובה הזאת הראת לי פעם נוספת כמה שאתה מקצוען ורגיש. אני לא יודע האם אתה יותר מקצוען מאשר רגיש או יותר רגיש ממקצוען, אך התשובה הזו שהיתה בנושא טעון מאוד היתה כל כך רגישה ומקצועית שהרגשתי חובה נעימה להחמיא לך. ינ"ר.
ניכתבו דברים מאד חכמים ומלאי רגישות
אבל לענ"ד אם הרגשות מציקים מאד …והגברת מרגישה מוצפת… מהנושא הכאוב …
זה נראה מסוג הדברים שכדאי ללכת לייעוץ בהקדם
אין מצוה לסבול…
ולכן ראוי ללכת לאשה מיקצועית עם אוזן קשבת ורגישה
שבשלב הראשון תתן אמפתייה אמיתית לכל ההצפה …
שזה לבד יכול לקחת יותר מפגישה אחת…
ובהמשך להצליח להמשיך לנהל חיים מאוזנים
ע"י שהיא תכיל ותבין את "המניעים" להתנהגות של האבא
שמיסתבר מאד שאחרי בירור יסודי היא תבין אותו יותר…
ובעיקר שהאמון בבעלה יהיה במגמת עלייה ….
בהצלחה
לכבוד ר דוד שליט"א
תודה ענקית
על המאמר המפורט והמוסבר
התחושה שהיתא לי שקראתי את זה שהידע הזה יכל להציל הרבה בתים
ואולי הייתי עורך את זה בצורה יותר מורחבת ומפורטת כמובן בעדינות וברגישות
ושולח את המסרים לאנשים שנמצאים בסיטאוצייה כזאת – אולי דרך מייל או משהו כזה
לפני שהסוסים ברחו מהאורווה …והבית התפרק ..וניתוקים מהילדים
שלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולינו
תנוחמו בתוך שאר אבלי ציון!
אחרי שהכאב פוחת,
אפש’ להסתכל בצורה חכמה,
א’ שכחת פעם חברה ישנה?
ב’ חברה חדשה זה אומר לזרוק את הישנה?
ג’ לאשה ראשונה, גם אצל הגויים, ידוע שאין תחליף!
ד’ הנפטר בעולם האמת, רוצה בטובת קרוביו,
ולא באגו, הוא בעולם ה א מ ת ! ! ! – כך מובא בספה”ק,
ה’ את מקומך בעולם, איש/ה אינו יכול לקחת!
רוצה להוסיף כאן מזווית אישית,
אני נשואה בזיווג שני אחרי שהייתי אלמנה, וגם בעלי ה -2 היה אלמן,
אני אכן חיפשתי מישהו בלי בנות, כי ידעתי מסיפורים רבים מסביב שבנות מתנגדות ומתעמתות עם אשה שניה של אבא שלהן שבאה (מנקודת מבטן) לתפוס את מקומה של האם, וזה פוגע בעיניהן בכבודה של אימן,
בעלי אכן לא התחתן שנים רבת אחרי מות אישתו בגלל שילדיו התנגדו לכך, (דווקא הילדים הצעירים שבבית התנגדו, והגדולים הנשואים כן ניסו לדחוף אותו להתחתן)
אנחנו סיכמנו בינינו מראש בפגישות שלפני כן, שאני לא רצחתי את אשתו של בעלי, והוא לא רצח את בעלי, ואין יריבות וגם לא השוואה בין בני הזוג בזיווג הראשון לבינינו, כלומר – אני לא מתיימרת להיות "הרבנית שרה" (למשל, שם בדוי), ואני גם לא מתיימרת להיות "אמא שלהם" אני באתי למלא את החסר של אבא שלהם ולעזור לו לגדל את הילדים שבבית ולארח את הנשואים – בסבר פנים יפות,
וכנ"ל בעלי לא מתיימר למלא את מקום אביהם של ילדי, רק לעשות להם טוב ככל יכולתו,
ויותר מכך – (וכמה בנות לאב אלמן שהתחתן בשנית שאמרתי להן זאת, נפעמו מאוד):
אני אמרתי לבעלי – אני מרשה לך לאהוב את אשתך הראשונה יותר ממני, ואני מרשה לי לאהוב את בעלי הראשון יותר ממך, אני חושבת שזה הטבע האנושי, וחבל להלחם בו,
כמו שאתה יכול לאהוב מאוד כל אחד מהילדים שלך, וזה לא מוריד מאהבתך לילד האחר, וכמו שאתה אוהב כל אחד מילדיך בצורה אחרת, כך אהבה חדשה היא לא מוחקת ולא על חשבון מערכת היחסים היפה והאוהבת שהיתה קודם,
וברוך ה', גם היום אחרי שנות נישואין רבות אנחנו ב"ה עדיין מכבדים ומעריכים את בני הזוג הקודמים, ומזכירים אותם באזני הילדים, וזה לא מוריד מכבודינו ומהערכתינו זה לזו, וזה גם לא פוגע בילדינו,
בנוסף אני רוצה להדגיש כאן כמה נקודות חשובות:
* בהסתכלות על אנשים אחרים ועל מה שהם עושים/ מגיבים/ מתנהגים – צריך תמיד לזכור – אנשים לא מחפשים לעשות לי רע, אנשים מחפשים לעשות לעצמם טוב. אנשים הם לא נגדי – הם בעד עצמם. בין אם זה אביך, בין אם זה בן זוגך, בין אם זה ילדך, ובין אם זה אדם זר. הסתכלות כזאת יכולה לשחרר הרבה תגובות לא מידתיות שלנו למעשים שאנשים מסביבנו עושים, ואנחנו בטוחים שהם רצו/ חשבו / התכוונו – נגדינו או נגד מטרה שבעינינו היא חשובה, או רצו להרע לנו, או למישהו שהוא יקר בעינינו – ב-98 אחוז מהמיקרים זה לא נכון, רוב האנשים פשוט חושבים על עצמם ורק על עצמם,
* יותר מזה – גם את – כמו כל אדם בעולם – כל דבר שאת חושבת/ אומרת/ עושה – נועד למלא אחת משתי מטרות – או גרימת עונג לעצמך, או מניעת כאב מעצמך, אז אל תדוני אחרים – זה טבע העולם.
* אם אביך יתחתן, ואם את לא רוצה לאבד את הקשר איתו, למענך ולטובתך השתדלי לראות את הטוב באשה השניה, ולהתיחס אליה יפה, ובהמשך אפילו לאט לאט השתדלי לעורר בתוכך רגשות של אהבה/הערכה/הכרת הטוב אליה, זה יעשה את החיים שלך, ואת החיים של הילדים שלך, ואת החיים של בעלך יפים וטובים יותר, וגם יועיל מאוד לחיים הטובים ולנחת של אבא שלך, וכשאבא שלך יחיה טוב גם לכל המשפחה יהיה טוב, ותאמיני שגם לאמא שבשמים זה יעשה טוב, זה לא יקח ממנה כלום,
* עוד דבר חשוב – בכל סיטואציה כזו יש "הר געש" של רגשות לכל אחד מהצדדים, אז לקבל זאת בהבנה ובהכלה וברוגע, ולתת לגיטימציה לרגשות – לא להילחם בהם, אם נכיר ברגשות ונרשה להם להתקיים בתוכינו הם לאט לאט ירגעו, אם ננסה להילחם בהם ולהדחיק אותם הם עלולים להתפרץ באופן "לא נעים", ולגרום לאוירה ולתחושה לא חיובית,
יש לי עוד המון לכתוב, אבל גם ככה הארכתי די,
החשוב ביותר לזכור שמ- ויתורים, מעשי חסד, אהבת ישראל, ראית הטוב בשני – לא מפסידים!!! רק מרוויחים!!!
הפתגם – "נתינה גורמת לאהבה" הוא אמיתי והוא אינסופי, תתנו ותתנו ותמשיכו לתת – נתינות מכל הסוגים – והעולם יהיה טוב יותר ותבוא הגאולה בעז"ה בקרוב.
באמת סליחה להתפרצות לדלת פתוחה..
אין לי שום קרבה למשהוא שאפילו דומה לזה.
פשוט מרגיש לי שאף אחד פה, לפחות מה שקראתי עד עכשיו,
לא בעד השואלת.
ורק היא צריכה להשתנות..
לא מנחמים…/מרצים…
פעם ראשונה שאני מגיב לפורום, אבל, בלי להאשים את הבעל, אולי יש עוד אפשרויות, נ’’ל, למשל עם הבעל קולט את עצמו ומגלה תושיה (ואימפטיה, כמו שמשהוא הזכיר כאן בקשר לטיפול בעצמה) ומיד לפחות רק כלפי חוץ יסכים ’לגמרי’ עם זוגתו, יש לו אפשרות יותר מאחרים לעזור לה ליצלוח את המיצר הזה. שוב סליחה ותודה גדולה לר’ יינקב על הפורום החשוב הזה
נכון מאוד!
גם לי עשה רושם שהאישה פשוט לא מספיק מובנת.
לדעתי לא יעזור לתת לה אלף הסברים על המצב ולהתווכח איתה מי צודק לפי השכל כי היא מדברת מהרגש. נראה שהבעל לא מספיק מבין אותה וחבל על כל וויכוח שנוצר כל פעם שהיא מעלה את הנושא. זה רק מגביר את הכאב שלה ואין לזה שום תועלת…היא צריכה הקשבה והבנה בלבד…
ועל זה נאמר "אל תהיה צודק תהיה חכם"
לכבוד הרבנית ע.ט.תליט"א
ראשית היה מאד נוגע ללב לקרא את התיאור הנ"ל
שהיה נראה מתוך הכתיבה שרציתם להביע המון המון המון רגשות ואלי המון כאב ובלבול של חיים שלמים
במשפטים קצרים אבל תמצתתם את התובנות החשובות בצורה מדהימה !!
שהקב"ה יתן לכם כחות להתמודד ויהיה בבחינת "שמחנו כימות עניתני "
ושיהיה לכם אושר ועושר ברוחניות וגשמיות במנות כפולות !!!!
ועכשו שאלה קצרה
העתקתי ציטוט מדברייך
"אנחנו סיכמנו בינינו מראש בפגישות שלפני כן, שאני לא רצחתי את אשתו של בעלי, והוא לא רצח את בעלי, ואין יריבות וגם לא השוואה בין בני הזוג בזיווג הראשון לבינינו, כלומר – אני לא מתיימרת להיות "הרבנית שרה" (למשל, שם בדוי), ואני גם לא מתיימרת להיות "אמא שלהם" אני באתי למלא את החסר של אבא שלהם ולעזור לו לגדל את הילדים שבבית ולארח את הנשואים – בסבר פנים יפות,"
סליחה על השאלה שלא הבנתי מה כתבתם…. האם אשה אמורה להתנצל או להרגיש צורך להצטדק
על זה שהיא מתחתנת עם מישהו
יש לכל אדם זכות מלאה לעשות מה שהוא חושב שטוב לו
ואם אשה מעונינת להתחתן כי היא רוצה חבר לחיים ולחיות חיים משותפים עם מישהו ויש מישהו שמסכים ורוצה כי גם הוא רוצה אשה כלשון הפסוק" והיא חבירתך ואשת בריתך " "לא טוב היות האדם לבדו"
אז הכל בסדר ולגיטמי
זה קצת נראה מתוך הכתיבה שיש כאן נימה של התנצלות …
והצטדקות לילדים של הבעל
ואני שואל שאלת תם
על מה ?ולמה ?הרגשתם צורך להתנצל???
לא רואה כאן נימת התנצלות אני רואה כאן המון חוכמת חיים איך להתייחס למצבים מורכבים כגון אלו שהילדים מרגישים שהיא באה להחליף את ההורה שנלקח מהם…
ודו"ק ואכמ"ל
לפני שנים רבות קראתי ספר שהיה מלא תובנות מעניינות מאת רבנית חכמה.
אחת התובנות המרתקות שהיו לה ונוגעות לנושא הנדון, היא שמה לב לתופעה שהיא לכאורה פרדוקסלית ביותר.
גברים שהתאלמנו, ככל ששלום הבית שלהם היה טוב יותר, כך הם מיהרו להינשא בשנית, לעומת זאת גברים שסבלו מנשותיהם, לקחו הרבה זמן ל'התאווררות' לאחר פטירת האשה.
המסקנה שלה הייתה, ואני חושב שיש בזה הרבה מן הנחמה לכותבת הכבודה, שככל שאדם חי עם אישה בצורה טובה יותר כך גודל החיסרון בולט אצלו יותר מאחרים.
העובדה שאבא שלך ממהר לחפש את זיווגו השני באמת מלמדת שלא טעית בכלל, כמובן, הם באמת היו זוג מושלם!!
המנהג הוא שאין נושאים אשה שניה עד שיעברו שלושה רגלים מפטירת אשתו הראשונה ואין מוציאים את הדברים שלה מהבית עד שתעבור שנה ראשונה,0הוצאת הדברים מזיקה בדין בעולם העליון) אז איך אפשר לדבר על אשה אחרת שממילא אסור להתחתן? ושהקב"ה לא יעמיד אותנו בנסיון הזה אבל לא היתי רוצה להכנס לבית של אלמן שכל הדברים של אשתו והאנרגיה שלה עדין שם..
והמחקר שכתוב למעלה,לא נכון בכלל ,מכירה אלמנים שהיו קשורים לאשה שלהם בלב ונפש, ותעזו לדבר אתם על חתונה, אין מישהי שהיא כמו האשה שלהם, ואם אין אז עדיף לא להתחתן!
רגישות לזולת זה דבר שנקנה במהלך החיים לא תמיד אנשים מספיק רגישים לזולת עד שהם לא רואים איך אחרים עשו את זה בצורה נכונה או עד שירדו לסוף דעתם ולנווט ברגישות המתאימה איך לנהוג במצבים מסויימים
(לפעמים דווקא אצל חרדים מהבפנוכו חסר רגישות כמו לדוגמא מכיר זוג נשוי שנולדה להם ילדה עם פגיעה מוחית פגש אותו חבר ברחוב אמר לו תשמע תגרש את אישתך תיקח מישי אחרת האבא של הילדה היה בשוק מחוסר הרגישות וכי אני אתגרש מאישה כל כך טובה רק בגלל זה כאילו אם החפץ תורם לי אני איתו אם לא תורם לי יאללה בוא נחליף) בפרט אצל גברים מצוי שאנשים מאוד אינטרסנטים אז וודאי שהוא לא צודק מנגד הוא גם לא עשה משו חמור הוא פשוט לא נתן על זה את הדעת איך זה נראה כלפי חוץ הדברים שהוא אומר אני בטוח שאם הוא היה שוקל פעם פעמיים את התבטאות היה מוריד לפחות 50 אחוז מאידך שזה נשמע רע