מישהו שלח לי והצחיק אותי מאוד. משתף 🙂
"יצאה האשה מן המְכִירָה עטויה בבגד סגלגל.
בעלה שהמתין בחוץ, ניתק את קו הנייעס אליו האזין. "נראה לי יפה מאד" גירד בראשו, "לא פחות מהשבע הקודמים שהראית לי".
"אבל הגזרה קצת לא מחמיאה לי בכתפיים, נכון?" "בטח בטח. מיד שמתי לב", מיהר הבעל להנהן. "נראה לך שזה ילך עם העליונית שיפון הלבנה?" "אממ, אני חושב שכן". "או שאולי זה יכול להתאים לשכמיה הקטיפה שלבשתי לחתונה של נחמי?" "יכול להתאים, למה לא". "טוב. אני רוצה להיכנס למדוד גם את החצאית כסף". "רק תזדרזי קצת. פשוט יש לי מעריב עוד עשרים דקות". "אני כבר מסיימת", נבלעה חזרה בתוך המכירה. הוא כבר תכנן את הנקמה. *
האישה נדנדה את העגלה והמתינה מרוטת עצבים. לאחר חצי שעה הוא יצא בפנים חגיגיות. "אז מה את אומרת על האתרוג הזה, אה?" "נראה לי יפה". "אבל תראי, פה בחוט המקיף יש איזה בלעטל. והגידול שלו די כפוף כמו של השַפּירא'ס". "יכול להיות". "תסתכלי רגע טוב על הנקודה הזו, זה נראה לך 'ניקב' או שזה דרך גידולו? "מוטי תעשה לי טובה. קח מה שאתה רוצה ותסיים כבר. אני לא מבינה בזה". "אהה. רשמתי לי", חייך חיוך מנצח.
חג שמייח
תגובה אחת
אם למשל הייתה שואלת: "רק שאני יבין, הבלעטל [/הגארטל/בראקל או מה שאמרת:)..], זה אומר שזה ממש 'דפוק', או שזה רק ענין של 'מוצלחות'?"
אני חושב שהוא היה מאושר מאשה כזו יותר מחבר שהיה עונה לו בדקדקנות…
זה סה"כ מה שנדרש ממנו.. להוסיף קורטוב מעצמו!
כגון.. "אני רואה כאן התלבטות… אבל בזה יש שיק של 'אצילות', וזיל גמור..