שלום,
אני קוראת בשקיקה רבה את המיילים שאתה שולח! תודה רבה על כך!
אני אנסה להעלות על הכתב נקודה שקשה לי איתה ומאד מאד אשמח לעזרה!

אני ב"ה נשואה 10 שנים, עם 3 ילדים מקסימים! בעלי הוא ב"ה מקסים אין לי עליו תלונות!!

הבעיה שלי שאני מרגישה שבבית הכל יפה ומקסים – תותים איך שאומרים…
וכשאנחנו יוצאים למפגשים עם אנשים אחרים – מציינת שבעיקר עם המשפחה שלו. אני לא מרגישה טוב איתו..
כלומר אולי זה בגלל שיש לו אחות שדואגת ליחצן את הזוגיות שלהם וכלפי חוץ מחייכים וכו'.. בעלי מאד לא רומנטי! ואולי זה מה שמפריע לי…
תאמת שדברתי איתו על זה והוא מצידו אמר שישתדל למרות שזה לא מטבעו… אז יוצא שמידי פעם אני צריכה לתזכר — וזה מאד מאד לא נעים לי לבא להגיד לו את זה—

אשמח מאד לעצה איך אני יכולה להתגבר על העניין הזה כי בכל פעם מחדש שזה קורה אני יוצאת פגועה ממנו ומפתחת שנאה לאותה גיסה.. ובאמת ששכלית אין לי משהו נגדה.
תודה רבה!
כמובן אם אתה מפרסם אז בעילום שם..

שלום רב,

מכיוון שבעלך לא שאל את השאלה אתייחס רק לחלק שלך:

1.
אם בבית הכל מקסים, זו האמת לאמיתה!

2.
יתכן שגיסתך מיחצנת מה שלא קיים אצלה באמת!
טיפ: כשיש לך משהו טוב ביד, אתה לא צריך לדאוג ליחצן את זה. זה פשוט נשפך החוצה באופן טבעי ועמוק!

3.
יתכן שחסר לך קצת מחמאות ומחוות (ברמה לא משמעותית כי בבית הכל בסדר) וזה מתחדד בחוץ ואת מקנאה. כלומר יש בסיס שניתן לשפר אבל זו לא דרמה! (ואת נכנסת לדרמה!)

4.
יתכן שבעלך שקוע שם עם משפחתו ואת מרגישה בצד (עובדה היא שזה קורה רק עם הצד שלו) ולכן את יכולה לדבר עם בעלך שייתן לך תחושה קצת יותר ברורה שאת חשובה לו גם שם. (הוא לא אשם, אבל שיחה כזו יכולה לעזור)

5.
קחי את בעלך מידי כמה זמן הצידה ותגידי לו שאת צריכה להרגיש את הביחד שלכם לכמה דקות כדי לא להיסחף בדמיונות על הזוגיות הטובה שאין לכם (בעקבות הגיסה המוחצנת).