שלום,
קיבלתי המון תגובות למייל האחרון — קראתי הכול.
ואגב תמיד שאני כותב על חלוקת תפקידים אני לא יוצא טוב אצל הרבה קוראים. זאת אומרת הם מבינים שאני חושב שהאישה צריכה לכרוע תחת הנטל וזהו. אין לי מושג טוב למה זה ולכן אני מנסה להבהיר כרגע.
שורה תחתונה: אני נגד מצב שבו אישה “נקרעת”.
לא מעניין אותי מי עושה יותר; מעניין אותי שבבית יש בריאות, תמיכה ושלמות.
ככה אני רואה את זה:
- האחריות שלי כבעל היא להיות שם רגשית ופיזית, להקל, לשאת יחד.
- לא סופרים נקודות. אין טבלת “מי עשה יותר”, יש בני זוג ששומרים אחד על השנייה.
- שלמות רגשית לפני ביצועים. כשקשה עוצרים, מקלים, מחפשים פתרון שמתאים לנו.
- אם משהו מפריע לי — אני יכול וכדאי להתחיל ממני. דוגמה אישית קטנה לפני בקשה. להתחיל לקפל כביסות לעשות "מצב" לתפעל את הילדים "אני מקפל אתם מחזירים" ואז "אמא אני רוצה שתעזרי לנו להשתלט על הבית, מה את אומרת?"
אם בניסוח קודם נשמעתי תובעני כלפי נשים זה לא הכוונה.
הכוונה שלי תמיד הייתה מאוד בעד נשים רק כי מגיע להן ובעד שותפות.
השאלה היא איך לנהל את הדבר הזה?
של בעד ואיך לגרום שהבעל לא יתעצבן כשהוא מסדר, כי אחרי הכל הוא פחות מחובר לזה ברוב המקרים
ולכן אם יש עליו עומס בעיניו ולדעתו זה מייצר לפעמים תחושות של "משתמשים בי ומנצלים אותי", ולכן אני בדרך כלל עונה בצורה שעוקפת את זה כמו "רק תדאג שלא יהיה לה מידי קשה" ואז מה?
אם יהיה לה מידי קשה – זה לא כדאי לך. באמת. נכון? ולכן זו המוטיבציה שלך לעזור. לא בגלל שהיא אמרה לך או שאתה התחתנת וכפו עליך הר כגיגית. (ואז הוא מסתובב ממורמר)
מקווה שהפעם זה כן עבר טוב 🙂
אשמח לשמוע מכם/ן טיפ קטן שעובד אצלכם בבית (משהו יומיומי ופשוט). ואולי אאסוף ואשתף לכולם בהמשך — בלי שמות ובלי זיהוי.
בהערכה רבה,
יעקב

















10 תגובות
אני מבינה את מה שאתה כותב, הבעיה היא שלא כל הגברים הם כמוך! וגם חלק מהנשים לא מרגישות בנוח לבקש הרבה עזרה. אני יסביר יש גברים (יש גם נשים) שלא מאוד רגישים לשני הם לא שמים לב שקשה לשני, הם מרוכזים יותר בעצמם, וגם לא קל לבקש מהם עזרה, בכלל עם השנים של הנשואים הבעל והאישה לומדים יותר ויותר אחד את השני, אבל בתחילת הנשואים בוודאי אני לא חושבת שאפשר לצפות מבעל שהוא ישים לב מתי קשה לאישתו ומתי היא צריכה הפסקה!
מצד שני ישנם נשים שמתוך רצון להוות אישה טובה ומסורה מנסות כן להשטלת על כל תפקידי הבית , במיוחד אם יוצאים מנקודת מחשבה שזה 'התפקיד של האישה', וישנן נשים שכיום לא מצליחות לעמוד בכל התפקידים- שכיום כוללים גם עבודה בחוץ וכיום העבודה בחוץ הפכה להיות כמעט חובה בציבור שלנו עבור נשים, נכון שזה זכות עצומה להחזיק תורב, וזה גם הרצון של האישה, אבל אי אפשר להסתכל על זה כאילו גם זה תפקיד בסיסי של האישה. וכיום עבור נשים לעשות גם את עבודות הבית, גם להיות במצביים מיוחדים, גם לגדל את הילדים, וגם לעבוד זה קשה!!, ואם אישה לא מצליחה לעמוד בזה ( ותפקידי הבית זה יותר התפקיד שלה, לפי מה שכתבת ) אז היא צריכה לבקש עזרה, כי היא לא מצליחה, ואז לא נעים לה לבקש הרבה עזרה, במיוחד לא ממשהו שחושב שזה לא אמור להיות התפקיד שלו, והוא רק מתנדב כדי שאישתו לא תכרוס, ואז יש לו גם תחושה של כמה אני יכול. בקיצור נכון שתארתי סוג של מחשבות שלא בטוח עוברים במוח של כל זוג, אבל אני כן חושבת שצריך להבהיר לכל זוג שיש להם מטרה משוטפת, וכן בתקופה של היום כשאישה עובדת בחוץ, או לומדת , בשביל להחזיק בית של תורה ( למרות שאישה לא בנויה מלחתחילה בשביל לעבוד מחוץ לבית, והיא עושה עושה את זה בהתנדבות (למרות שהיארוצה לעשות את זה) ), אז גם לגיטימי שהבעל יבין שכיום כשהוא הולך להתחתן יש לו גם חלק מהתפקידים בבית!!!, ואם קשה לו ואם הוא כורס , ואם אין לא כוח אז אשתו יכולה לחשוב לעזור לו בתפקידים שלו, והוא יכול לא לעשות והוא יכול לבקש עזרה, ואני חושבת שהרבה מאוד מאוד אנשים יסכימו איתי, בכלל אולי לא נעשה תפקידים לילדים בבית? פשוט כל ילד לפי הכוחות שלו באותו יום? אני חושבת שאם כל הכייף והנעימות והרכות שיש בבית, בסופו של דבר בית זה כמו מפעל מבחינת הצורך בלעשות דברים, אז נכון הבעל הוא מנהל המפעל, והאישה זה הסגן, אבל כן הרבה יותר פשוט שכל אחד יודע מה התפקיד שלו, ומהמקום הזה אפשר להתחיל להתגמש, אני מקווה שהדבריים הובנו, ואם כל זה אני גם מבינה שיש אנשים שצריכים סוג שונה של התנהלות , כי החיים הם סטטים וכל אדם הוא שונה, אבל בגדול לפחות אני חושבת שחייב להבין שקימים קבוצה גדולה מאוד של אנשים שהרבה יותר קל להם להתנהל בצורה כזאת, וזה גם הסיבה שבכל מקום כולל בית ספר, תלמוד תורה , מפעל וכו' יש תפקידים ברורים לכל אחד
מספיק עם לומר דברים שנדמה שכתבתי, בשמי!
1. אני לא כותב שהתפקיד של הבית הוא של האישה, אולי אני כותב במקסימום שמטבע הדברים אישה לוקחת על עצמה יותר. זהו.
2. אני לא כותב שבעל הוא מתנדב.
בעל לא מתנדב. בעל מחוייב לאשתו אבל באווירה טובה.
נא לא לקרוא בערך ולקחת את זה קדימה.
, :
זה שנשים לא רוצות לבקש עזרה?
לפעמים זה ממקום של מה אני יבקש עזרה?
מה זה תפקיד שלי?
עזרה אנחנו שותפים….
לפעמים זה באמת מעדינות,
וותפקיד הבעל שיהיה שיח פתוח בבית וידברו על זה כולל על זה שקשה לה לבקש עזרה
אתה כותב דברים מאוד נכונים אנשים חושבים שהחלוקה ודרישה מהבעל היא תעשה את זה ואת זה, ואתה אומר שהחלוקה היא לא בפרטים אלא החלוקה היא מהבעל לדאוג לאישתו!!! שזה הרבה יותר קשה מלמלאות משימות כמו עובד בסופר!!!!!! והרבה יותר כף לאישה לקבל שבעלה עוזר לה!!!!!!!!!!!! ולא ממלא משימות
(אתה לא צריך לשתף אף אחד בכמות המיילים הנזעמים שקבלת מאנשים שלא טעמו טעם חכמה, ואף לגמו מכוס הטפשות ולא פעם אחת..!!!!!!!!)
תודה!
אני חושב שזה יותר קל מלמלא משימות כי זה מתוך חיבור וקשר ואיכפתיות וזה מה שצריך בעיקר. כשיש את זה הכל יותר קל ואפילו כיף.
אני דווקא סבור שזה כן התפקיד של האשה – לנהל את הבית. כך כתוב בתורה "אעשה לו עזר כנגדו" ומובא בחז"ל שאדם מביא חיטים ואשתו עושה לו לחם, מביא צמר והיא טווה לו בגד וכן הלאה. ורואים שגם אצל הגויים היה כך שנים על שנים.
עד שהאשה התחילה לעבוד…. ואז … זה כבר באמת לא נורמלי שהיא גם עובדת וגם יולדת וגם מטפלת בילדים ובבית ו…. בקיצור, לפי הכתובה אתה צריך לעבוד ולהביא פרנסה והיא בבית אבל העולם התהפך… וכבר אמר מי שאמר שהיום האברך מנהל את הבית כדי שאשתו תוכל לצאת לעבודה כדי לעזור לו ללמוד……. .
פלונטר.
דווקא אני הבנתי מעולה מה התכוונת גם בפוסט
לדעתי ממש לא היה נשמע שהאישה צריכה להיקרע- בדיוק הפוך מזה!!
שהיא עושה מה שהיא יכולה אבל האחריות בסופו של דבר היא של שניהם
זה היה אמנם עמוק אבל ברור ובהיר!
יישר כח!!
תודה רבה:)
אי אפשר לא להתיחס לעיוות שקיים בדור שלנו שכל העומס מוטל על האישה
גם עול הפרנסה וגם עול משק הבית
הרבה נשים קורסות כי זה ההפך מטבע העולם
ובסוף כמה בעל יכול לעזור בבית? גם אם אכפת לו מאשתו
וכמה אישה יכולה להתלונן שאין לה כוח?
אולי צריך להסביר לבחורים לפני החתונה שעול הפרנסה הוא עליהם ואם רואים שלא טוב בבית, יתכן שאישה שלהם לא בנויה למרוץ המטורף הזה והם צריכים לצאת לעבוד או להסכים לחיי הסתפקות במועט
ואולי זו גם קריאת השכמה לדור שלנו
עד מתי נשלם מחירים כואבים על הרבה נשים שמגיעות לקצוות
דבר שפוגע באושר שלהן
בילדים שלהן
בבעלים שלהן
עד מתי???