תודה מיוחדת על כל המאמרים
מקווה שבסדר לשלוח שאלה למאמר האחרון
איך אתה מסביר את זה שבני זוג ממש לא מסוגלים לדבר כשמסתכלים לתוך העיניים
מביך בצורה איומה ונותן הרגשה מלאכותית לשיחה כולה
מציין שנשואים כמה שנים כבר
בעילום שם כמובן 🙂
שלום,
קשה להסביר למה זה קורה, כלומר מאיפה זה מגיע מה המסלול.
אבל הכתובת המדוייקת בדרך כלל היא: חוסר פתיחות.
הפתרון:
כמובן להיות יותר פתוחים, ואז יהיה יותר קל 🙂
אבל אני דוגל גם בגישה ההפוכה, לא רק להיות פתוחים ולדבר על כל דבר שזז. כן, כל מה שזז. בעצם גם אם זה בכלל לא זז…
אלא גם כן להסתכל בעיניים, זה שם אותך במציאות ובאמת.
כשהמבטים בורחים, אתה יכול לדמיין את השני כמו שאתה רוצה ולא כמות שהוא באמת.
וצריך לראות את העולם כמות שהוא ולא כמות שאנו.
אז מבט בעיניים יכול להיות מביך, את מי שרוצה לברוח מלהיות נוכח וזה יכול להיות בגלל שהוא לא רוצה להיות נוכח כי זה יאלץ אותו לפתיחות וחשיפה
ויכול להיות כי הוא לא רוצה לתת לאגו שלו להיות מושפל ולהבין שזה שמולו באמת לא התכוון לפגוע בו, לפעמים קשה לוותר על זה ומבט אחד בעיניים משנה את התמונה וצריך כח ואומץ להיות כן ואמיתי ולהודות בטעות של החושד בכשרים מידי פעם…
אבל במקרה שלכם שזה מבוכה,
זה כנראה כי אתם סגורים מאוד.
עיניים זו מציאות.
ובעיניי… המציאות זה דבר יפה. תמיד.
אז תסתכלו בלבן של העיניים ותראו איך שזה נכון:)
יעקב
