ערב טוב!
תודה רבה על העלונים שמאוד מחזקים ומועילים.
אנחנו נשואים ב"ה מספר שנים
וברוך השם יש ילדים בגילאים 5 ו3.
יש לי שתי שאלות שלא קשורות אחת לשניה,
א. בלילות הילדים באים אלינו תוך כדי שינה על בסיס יום יומי
וזה מאוד מפריע לנו, איך אפשר להפסיק את התופעה הזאת.
ב. האם זה נכון לנסוע שבת לנופש רק אני ואשתי ולהשאיר את הילדים אצל הסבתא או הדודה או להביא את הסבתא אלינו.
כי לאשתי מאוד קשה לעזוב את הילדים שבת שלמה.
תודה רבה
.
שלום לך,
לגבי איך אפשר להפסיק את התופעה הזו היא פשוט לדבר איתם ולעמוד על כך, והיות איתם קצת במיטה שלהם.
זה צריך להיות גם ברור מאוד שאין שני צדדים וגם מרגיע.
מגדירים כלל קבוע: “בלילה ישנים במיטה שלנו (שלהם)”. מדברים על זה הרבה במהלך היום…
טקס שינה קצר וחוזר (סיפור, מים, נשיקה). בלי יותר מידי מיץ רגשי. ילדים מרגישים כמה הוורים שלהם בטוחים ונותנים תחושה של ביטחון ללילה ובכלל.
אם מגיעים- מלווים בשקט חזרה למיטה שלהם, בלי שיחה ארוכה, בלי הדלקת אורות רבתי, משאירים קצת אור שלא מעורר באיזה פינה לא מול הפרצוף שלהם. ועושים זאת שוב ושוב בעקביות.
בבוקר מחזקים במילים טובות/מדבקה על לילה מוצלח.
זה שילוב של גבול ברור + רוגע – ולרוב נרגע תוך ימים-שבועות כשההורה עקבי.
אנחנו בוחרים להרגיל את הילדים מגיל מאוד קטן שהם מחוץ לחדר שינה (למעט אזור השנה הראשונה פלוס או מינוס…) ואז הם מתרגלים לבחוץ. תאמין לי שלא קרה לקשר שלהם אתנו שום דבר רע בגלל זה, אולי להיפך – בריאות הנפש וחוסן.
לגבי השאלה השנייה האם לנסוע לשבת בלי הילדים הקטנים,
כתבת שזו שאלה אחרת לגמרי, אבל אני חושב שזו אותה שאלה שיש בה מצפון
האם לעזוב אותם…
והתשובה שלי:
כן. אם זה פעם בחצי שנה או שנה.
זה רק לטובתם לקבל הורים חדשים!
שהם יהיו גדולים תשאלו אותם ותראו איך שזה היה בהסכמה יותר ממלאה!
האם יהיה קשה להם ולכם? כן.
אבל כנראה יהיה עוד יותר קשה לכולכם, אם לא תוציאו את האף עד שהם יהיו בני שמונים, כי אחריהם יכולים לבוא עוד קטנים…
צאו בביטחון וחיזוק הדדי
תדאגו שיהיה להם את מקסימום הנוחות (יתכן שבבית שלהם זה יותר טוב כי הכל מוכר המשחקים הביטחון, מאשר ללכת לדודה)
ותחזרו בשבילם הורים יותר טובים!
נסיעה טובה!
יעקב
לפרטים על שאלות ותשובות בחינוך ראה גם חוברת שורשים עמוקים
6 תגובות
מסכימה עם כל הנ"ל- ממש מניסיון.
לא יודעת אם האתר זה המקום לשאול שאלה את הרב שקולניק, אבל זה ממש באותו ענין…
מעניין אותי לדעת לגבי לנעול את החדר הורים באופן קבוע לכל הלילה.
אנחנו בד"כ נועלים ואני לא לגמרי שלמה עם זה שזה טוב לילדים.
לאחרונה הבת שלי בת 5 (בכורה) ממש עושה סצנות כשהיא מגיעה באמצע הלילה, אם אנחנו לא מתעוררים לפתוח לה מיד (ואנחנו מנווטים אותה חזרה למיטה שלה כמו שהמלצת לשואל) אז היא צורחת ובוכה בהיסטריה- מרגיש לי סוג של חרדת נטישה…
ולאחרונה היא לא מוכנה לחזור למיטה שלה- מתעקשת לבוא לישון איתי, אני לא מאשרת והיא רוצה שנשאר איתה עד שנרדמת (יכול לקחת גם חצי שעה)
לפעמים הפשרה שעוזרת לה לחזור לישון זה שלא ננעל את החדר שלנו.
אשמח לתשובה 🙂
תודה רבה על כל התכנים המועילים והמרתקים!!
הרב שקולניק הגיב?
ר' יעקב היקר!
אינך זקוק להסכמתי, זה כמו "יהודה ועוד לקרא".
ברור שזו שאלה אחת ולא שתיים. מכיון שקשה לצאת לשבת לבד, זה מראה שחושבים מידי על מה הוא דעתם של הילדים, שזה גובל על מידת הפינוק. וזה הסיבה שלא ישארו אצלם במיטה ובאים אל ההורים בלילה. ברגע שנהיה ברור שעוזבים את הילדים (כמובן תחת פיקוח הדוק = סבתא וכדו' )[אגב בזה אני חושב דווקא כן לקחת אותם לסבתא, ולא שהסבתא תגיע, כי זה מחסן אותם יותר] והכל מתנהל כרגיל, זה כמו להשאיר אותם בגן למשך היום ולסמוך על הצוות שיהיה בסדר. וזה לא משנה אם זה ל5 שעות /6 שעות /28 שעות. הילדים יתחילו להרגיש עצמאיים יותר ובריאים יותר. וזה לא קשור לגיל.
יש הרבה נשים שחושבות שאסור באיסור חמור להשאיר ילדים לבד .. באופן כללי הרבה נשים מקריבות חלק גדול מהמסירות לזוגיות- במסירות לילדים. ממש במקום. זה פשוט יותר חשוב להן. עם או בלי לשים לב..
אני לא חושבת שתמיד נכון ואפשרי שהבעל ילחם בזה ויעמוד בתוקף שייצאו לשבת
אני כן חושבת שבציבור שלנו בכללי זוגותלא משקיעים בזמן איכות זוגי. והרבה מהם יכולים עשרים שנה לא לצאת שבת אחת לבד. שזה מזעזע לגמרי
בואו לא נשכח שלא תמיד יש איפה להשאיר את הילדים. ומי שמשלם את המחיר לפעמים אלו לא הילדים אלא הסבתא…
אף אחד לא מדבר על לשים את הילדים בכל מחיר. כל מקרה לגופו . הרבה פעמים הסבתא תשלם את המחיר הזה בשמחה וברצון למען הזוג (רק סבתות מבינות ענין…) או לחלק בין אחיות… לא תמיד זה יהיה לה קשה אבל לאישה הרבה פעמים קשה מאד לשחרר, ובכללי- קשה לקשה לאזן בין הדאגה הטבעית לילדים לבין ההשקעה בבעל ובזוגיות. לא תמיד מבינים את החשיבות וחבל כל כך..
אני מכירה רבות כאלה. רבות מאד