ערב טוב!

תודה רבה על העלונים שמאוד מחזקים ומועילים.

אנחנו נשואים ב"ה מספר שנים

וברוך השם יש ילדים בגילאים 5 ו3.

יש לי שתי שאלות שלא קשורות אחת לשניה,

א. בלילות הילדים באים אלינו תוך כדי שינה על בסיס יום יומי

וזה מאוד מפריע לנו, איך אפשר להפסיק את התופעה הזאת.

ב. האם זה נכון לנסוע שבת לנופש רק אני ואשתי ולהשאיר את הילדים אצל הסבתא או הדודה או להביא את הסבתא אלינו. 

כי לאשתי מאוד קשה לעזוב את הילדים שבת שלמה.

תודה רבה

.

שלום לך,

לגבי איך אפשר להפסיק את התופעה הזו היא פשוט לדבר איתם ולעמוד על כך, והיות איתם קצת במיטה שלהם.

זה צריך להיות גם ברור מאוד שאין שני צדדים וגם מרגיע.

1. מגדירים כלל קבוע: “בלילה ישנים במיטה שלנו (שלהם)”. מדברים על זה הרבה במהלך היום…

2. טקס שינה קצר וחוזר (סיפור, מים, נשיקה). בלי יותר מידי מיץ רגשי. ילדים מרגישים כמה הוורים שלהם בטוחים ונותנים תחושה של ביטחון ללילה ובכלל.

3. אם מגיעים- מלווים בשקט חזרה למיטה שלהם, בלי שיחה ארוכה, בלי הדלקת אורות רבתי, משאירים קצת אור שלא מעורר באיזה פינה לא מול הפרצוף שלהם. ועושים זאת שוב ושוב בעקביות.

4. בבוקר מחזקים במילים טובות/מדבקה על לילה מוצלח.

זה שילוב של גבול ברור + רוגע – ולרוב נרגע תוך ימים-שבועות כשההורה עקבי.

אנחנו בוחרים להרגיל את הילדים מגיל מאוד קטן שהם מחוץ לחדר שינה (למעט אזור השנה הראשונה פלוס או מינוס…) ואז הם מתרגלים לבחוץ. תאמין לי שלא קרה לקשר שלהם אתנו שום דבר רע בגלל זה, אולי  להיפך – בריאות הנפש וחוסן.

לגבי השאלה השנייה האם לנסוע לשבת בלי הילדים הקטנים,

כתבת שזו שאלה אחרת לגמרי, אבל אני חושב שזו אותה שאלה שיש בה מצפון

האם לעזוב אותם…

והתשובה שלי:

כן. אם זה פעם בחצי שנה או שנה.

זה רק לטובתם לקבל הורים חדשים!

שהם יהיו גדולים תשאלו אותם ותראו איך שזה היה בהסכמה יותר ממלאה!

האם יהיה קשה להם ולכם? כן.

אבל כנראה יהיה עוד יותר קשה לכולכם, אם לא תוציאו את האף עד שהם יהיו בני שמונים, כי אחריהם יכולים לבוא עוד קטנים…

צאו בביטחון וחיזוק הדדי

תדאגו שיהיה להם את מקסימום הנוחות (יתכן שבבית שלהם זה יותר טוב כי הכל מוכר המשחקים הביטחון, מאשר ללכת לדודה)

ותחזרו בשבילם הורים יותר טובים!

נסיעה טובה!

יעקב

לפרטים על שאלות ותשובות בחינוך ראה גם חוברת שורשים עמוקים