ראשית -תודה
שנית זו פעם ראשונה שאני מגיבה אז אשמח שתתייחס לשאלה שלי…
מאוד הפריע לי לקרוא את התשובה שכתבת כאן במייל הזה
מה זאת אומרת למה גבר חייב לוודא מכל כיוון וצד שאין כאב או צער או חוסר נוחות (ואני אישה!!!!!)
מה עם מצוות כיבוד הורים שגם אישתו חייבת בכבוד הוריו ברגע שהם נישאים.
למה נראה שאצלך הגבר חייב להיות מרצה כל הזמן?
נשים בימנו יוצאות לבד בלי סוף !!!!!
עם חברות בערב לקורסים , לנופשי נשים ואף לטיסות …
וכמובן בית החלמה וכו'….
מה קרה אם אישה תתן לבעלה ללכת להיות במשמרת אצל הוריו ואפילו לסתם ביקור נחמד ללא סיבות טראגיות…?!
גם אם יהיה לה קצת קשה. לבעל לא קשה להישאר לבד אינסוף פעמים ?!
לא הגזמנו?! הנשים הפכו היום לסוהרות של הבעלים שלהם !
ובעל חייב לקבל אישור יציאה לפני כל דבר בעוד האישה יוצאת ובאה כרצונה ! (ושוב אני מדגישה אני אישה ! ב"ה לא מתנהלת כך אבל רואה המון שכן)
ומאוד הפריע לי לקרוא שאתה נותן לזה לגיטימציה במקום לחשוב קצת איך גם אישה יכולה לצאת מעצמה למען בעלה …
תודה רבה!
מאוד מחכה לתגובה
שלום,
כדי שלא אצא גבר מרצה- חשוב לי לומר שאני לא מגיב לך בגלל שזו פעם ראשונה שאת מגיבה.
ובגדול לסגנון הזה אני בכלל לא מגיב.
אבל כן – אני לא מסכים כמעט עם מילה ממה שכתבת
בנוסף, לא מבין למה בוער לאישה, להילחם כל כך למען הגברים, מאיפה זה בא ומדוע?
אחרי ככלות הכל
אני רוצה להתייחס כי אני חושב שיש כאלה שחושבים כך. ולא מזמן כתבתי על כך. (שווה לעקוב)
1.
את מתייחסת למיל "שבת קרועה לשניים" שגבר שאל אותי האם להשאיר את אשתו לבד כי אי אפשר שהיא תבוא עם כל הילדים. אז עניתי לו שאם אי אפשר כדאי לא לבשל את אשתו. אין כאן שום ריצוי, רק כבוד בסיסי לנשמה של אשתו. (שאולי הייתה רוצה לבוא -לא כמו שהבנת, אבל לא יכולה)
2.
גבר לא צריך לרצות בחיים את אשתו. אם כל חטאת! מזה לרצות, מה הוא סמרטוט שלה, איזה בעל ישאר לה אם הוא כל הזמן יתחנף אליה. מאיפה קלטת את זה בדברי?
בעל צריך לדאוג לאשתו! ומאוד!
כן.
3.
אישה צריכה לעשות את המקסימום לכבד ולהרים לבעלה!
4.
נשים לא יוצאות כל היום. לא יודע באיזה עולם את נמצאת
אבל בעולם שאני מכיר. יש כאלה ויש כאלה.
והרבה פעמים נשים עמוסות צריכות שחרור.
ואין למין זה עדיפות על מין אחר.
עניתי בשביל מי שהיה צריך שאענה על זה.
ולהבא לקרוא היטיב מה שאני כותב בכובד ראש בכל מיל.
בשורות טובות
12 תגובות
גם אני ממש לא מכירה נשים שכל היום מבלות, להיפך הם הרבה בבית, דואגות לכל צרכי הבית, ניקיונות, בישולים, כביסות, להעסיק את הילדים, מקלחות וכו' וכו', בעיני זה לא תקין שכל העול הזה לא על האישה ושהיא עושה מה שבא לה – זה לא תקין, הגברים לפי דעתי הרבה יותר משוחררים ומבלים הרבה יותר, ואין לי בכך שום בעיה, מכיוון שזה סדר העולם, באישה ה' טבע את הרצון והצורך לדאוג לצרכי הבית ואני ממש לא חושבת שזה מלכתחילה שבעל יעזוב את אשתו ואת ילדיו כדי להיות שבת שלמה עם הוריו, – כי יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו
ממש ממש נכון! בעל צריך תמיד לדאוג לאישתו ושלא תשאר חסרת אונים!! ואפילו גם להתחנף… מה רע בזה? זה ממש לא הופך אותו לסמרטוט, זה נכלל לדעתי בחלק מהצומי והיחס ואולי מראה שהבעל חושב עלייך, מי שהיא יותר אישה יותר מבינה את הצרכים שלה ומבינה כמה זה חשוב… הבעל או האישה לא יהפכו לעולם להיות סמרטוט אם ההתנהגות שלהם נובעת מנתינה ואהבה אמיתית!! לדוג' גבר חרוץ ומתפקד ושגם מתייחס לאישתו הוא גבר הכי חשוב שיש ולא ההיפך!
אולי זה לא הנושא, אבל ברח לי במקלדת, מתנצל.
נ"ל שע"פ ספרי המוסר לחנופה יש רק פרוש אחד והוא:
שכרואים יהודי עושה עבירה ואומרים לו שזה בסדר מה שעשה, (לא בגבר אלים ועוד*)
משא"כ: לומר מילה טובה ליהודי, אפי' לבעל עבירה, זה רק בניה שיכולה לקרב אותו זה לא נקרא חנופה, אלא תקשורת… וח"ו לקמץ בזה,
ובטוח שהאומר מילה טובה שמעצימה,
לא רק שאינו סמרטוט אלא 'מעצים עוד יותר את האומר..
*שאלת תם: למה לפני שאנו מעמידים אדם על טעותו, אומרים לשני מוסר, או מקיימים מצות מחאה וכדו', שפשוט לכל שזה לא מעצים בלשון המעטה, פתאום אנו שוכחים לשאול,
אם זה מותר או אסור להפוך את השני לסמרטוט?
איזה נשים יוצאות כל היום?
כל הנשים שאני מכירה סביבי די כבולות לבית ולילדים, לא נופשים לא טיסות ולא שום דבר דומה…
אולי בזה מתחילה הבעיה, שמשאירה הרבה את הבעל עם הילדים ולא נעים לה…
ובשאלה "שבת קרועה לשניים״ מדובר על שבת שלמה, לא יציאה של שעה או שעתיים בערב, זה ממש לא קל להיות שבת שלמה עם ילדים לבד.
(לי יש חשד שגבר שלח את השאלה ואם לא )
יש לי שאלה אליך איך יש לך עדיין כח להיות הנותנת ולא המקבלת?
אני גם (כאילו) דאגתי לבעלי היום אני אישה (נשית) ויודעת שאישה זקוקה לבעלה יותר ממה שהוא לה וגם אם היא יוצאת זה ממש לא איך שהגדרת את זה לא אני ולא החברות שלי יוצאות כזה הרבה וגם שאישה יוצאת זה עושה טוב לבעל
1) כי הוא נותן לה
2) כי עכשיו יהיה לה עוד כח לתת לבית ולילדים
אני מאוד מבינה אותך אבל…. מציעה לך מאוד לקראו את הדוח איך לכבד את הבעל (שאולי לא מגיע לפה בכלל אבל כשקראתי את זה הבנתי איך אני צריכה להרגיש) ולהתחבר לאישה שבך ולהתחיל לקבל!!!! להיות נינוחה וכן אולי לא יודעת איך להגדיר את זה להיות קצת החלשה מבינכם
הגברת הזו מאד תוססת על העניין. תסיסה כזו כואבת – נשמע שזה דרך לה על נקודה רגישה. אולי היא הייתה רוצה מאד להסכים ולהתחבר למסר הזה שבעל צריך לדאוג לאישתו ולהתחשב ברצונותיה וברגשותיה, אבל היא לא יכולה כי זה יפרק לה את מנגנוני ההגנה שלה.
נניח שבעלה לא מתנהג אליה כפי שהרב שקולניק כתב שצריך, בין אם מחוסר ידע או מחוסר שימת לב או מחוסר אכפתיות… והיא משכנעת את עצמה שכך טוב וכך צריך להיות. והיא הצודקת והצדיקה, וכל הנשים האחרות שהזוגיות שלהם – לפי מה שהיא רואה – מתנהלת אחרת, הן מסמרטטות את בעליהן. בושה וכלימה.
ופתאום מגיע הרב שקולניק עם דעות מקוממות שכאלה – מפרט מה בעל צריך לעשות עבור אישתו, והיא מרגישה שחייבת להתקומם בחזרה! אחרת היא תרגיש מסכנה גדולה ושכל מה שהיא חשבה שהיא צדיקה וותרנית ואישה כנועה לבעלה – זה יותר פראייריות מאשר צדקנות. מגיע לה יותר והיא לא מקבלת. ואין לה איך לשנות את המציאות ומכאן גודל התסכול וההתכחשות לדברים.
הלוואי ואני טועה.
אני מניחה שזה לא גבר
זה פשוט החמות שלא מבינה למה היא לא יכולה לדרוש מהבנים הנשואים שלה
את הזמן שהם נותנים לנשותיהם…
לזוגות היום כמעט ואין זמן לזמן איכות משותף,החים המטורפים של היום גורמים לכך שהזמן של הביחד מצטמצם לשעה עד שעתיים בחודש..
את עוד רוצה להוסיף על זה זמן עם ההורים שלו?
ולא יודעת על מה את מדברת בעלי לא נשאר לבד לעולם, וכנ"ל גם אחיו וחבריו,
מי שנשאר לבד הרבה זו רק אני..
ואם את רואה נשים שיוצאות לבלות הרבה ,זה מסיבה פשוטה אין להן בעל בבית הן משלימות את החסר בעזרת היציאות האלה,
אחד הדברים שאני מבהירה לילדים שלי כל הזמן זה-אצלנו בבית לא מגיעים לבד!!!
התחתנת? יש לך אשה? תבוא אתה,
לא מוכנה להתחיל לדאוג על ,מה קורה שם, ולמה הוא בא לבד..
ואני כותבת את זה בתור כלה לחמות שחשבה כמוך,שהיתה בטוחה שהילדים הנשואים שלה חיבים לשרת אותה צמוד ( לקחת אותה לכל מקום ברכב הפרטי שלהם,לעשות לה קניות, לנקות לה את הבית בערב פסח,ועוד ועוד..) מטעם מצוות כיבוד הורים,
היום היא מתמודדת עם נתק של חלק מהילדים וזה בהוראת רב כמובן, והצדקתי אותם למרות שלא בחרתי בדרך הזאת אפילו שעברתי את מה שהם עברו
למצוות כיבוד הורים יש הגדרות מדויקת מאד מה נחשב מצוות כיבוד הורים, לבוא להיות עם ההורים לבד סתם ככה ועל חשבון האשה לא נכלל בזה, אלא אם כן היא מאפשרת
רוצה שהוא יבוא? תדאגי לשלם להם ביביסיטר ושיבוא עם אשתו.למה לבד?
רוצה לראות אותו? תבואי לבקר עם משהו מפנק, מה יקרה?
(פעם שחמותי כעסה על אחת הכלות שלא מאפשרת לבעלה לנסוע מהצפון לירושליים לפחות פעם בשבוע כדי לבקר את הוריו ,הצעתי לה לנסוע אליהם לבקור קצר ומפנק של סבתא,היא לא הבינה מה אני רוצה ממנה,הוא חיב בכבודי לא אני בכבודו )
ולגבי שבת-שימי לב שהוא כתב בשאלה שזו שבת בתורנות, זה לא פעם אחת וזהו, שזה עוד נסבל, זה אולי אפילו שבת בחודש, נראה לך הגיוני?
ועוד משהו-בית החלמה זה לא נופש!!!!!!!!! זו הדרך היחידה לחזור להיות אשה..
כל כך נכון!!
גם לי עלה הרושם שמדובר בחמות שמדברת ממקומה כאם לבנים נשואים.
אהבתי את תגובתך מאד!
יפה מאוד
לדעתי זה כ"כ משנה מי כתב את זה והאם זה נכון אבל דבר אחד ברור שוודאי הבעל לא אמור להרגיש סמרטוט או נעול בשום סיטואציה כי במקרה כזה לא תיהיה לו שום מוטיבציה אמיתית להישאר בבית בפעם הבאה שאישתו תרצה בכך לכן בעל שמרגיש ככה לא תמיד זה אומר שהבעיה באישתו יכול להיות שהוא הבעיתי בסיפור אבל מה שבטוח שלהישאר בבית ולהרגיש סמרטוט רק יחמיר את המצב ולא הוא ולא אישתו יהנו מיזה
ולגבי זה האם נשים יוצאות יותר או לא, גם אם נניח שכן זה וודאי לא נותן סיבה גם לבעל לצאת הרבה, או שיחליט שכל מה שאישתו עושה הוא עושה גם, או שיבין שיש בינהם הבדל גדול ולא כל מה שהיא צריכה ועושה גם הוא צריך
ראשית אני בהחלט אהבתי את הכתיבה של השאלה!!!
נהניתי מהעברת השאלה והנקודה שלה.
ואני חושב שהשאלה היא לגיטימית,
רק שהסגנון קצת חד, ולכן הוא עורר תגובות נגד.
ואני מתכוון גם לר' שקולניק היקר,
שקודם היה צריך לנטרל את את התוקפנות של השואלת,
ע"מ שיוכל להסביר לציבור את העניין וכו'
אבל השאלה היא לעניין!
וגם התשובה כמובן! – מסכים עם כל מילה!
(שיהיה ברור אני 'בצד' של ר' יעקב היקר ונהנה לחיות בדרך הבריאה הזאת!)
ואני ארחיב את התשובה מניסיוני האישי – כגבר ההנאה הכי גדולה שלי זה להעניק לאשתי,
שהיא דווקא מהסגנון שזקוקה ליציאות וכו' כמו שהגברת הזכירה,
לא מתוך שעמום ובטלה חלילה! – אלא צורך באוורור,
דווקא מתוך העומס הרב שמוטל על כתפיה!
ואדרבא, אני מפרגן לה מכל הלב וממש מתאמץ בשמחה בשביל זה! –
(חוץ מטיסות כרגע) וזה לא מוריד מכבודי, (או מהביטחון העצמי שלי)!
ואני בהחלט מבין מה השואלת מתכוונת לשאול,
ושוב, התשובה של הרב שקולניק, היא באמת מסבירה את העניין והיא גם ההרגשה האישית שלי!
אין פה גרם ריצוי והנמכה!!! יש כאן הענקה ופירגון מכל הלב!!!
וכשזה לא מתאים אז יש 'לא!' החלטי מאוד ומכבד!
וכן אני דואג לה שיהיה לה טוב והיא לא תצטער חלילה,
בלי פנקסנות והתחשבנויות. פשוט מה שהיא צריכה בע"ה!
ואני נהנה מזה מאוד! ולא מרגיש שזה 'על חשבוני' או מסכנות, כי זה נובע באמת מרצון טוב וטבעי שיש לכל גבר שפוי – להעניק!!!!
לסיכום ההבדל בין נדיב – לארג' בלעז,
לבין הפראייר, הוא הסיבה לנתינה, אם זאת הענקה מתוך רצון אישי לתת,
או מתוך כניעה לרצון של האחר, (ומאפשר ניצול) בלי 'עמוד שידרה' והתייחסות לרצון האישי של הנותן!
השאלה הייתה האם הגברים יוצאים 'פראיירים'?!
התשובה היא הם נדיבים ומעניקים!
נ.ב. כאב לי לראות תגובות לא מכבדות של קוראים כנגד השואלת
ואני מבקש, ובטוח שר' יעקב יסכים איתי,
גם אם השואל או השאלה לא מוסכם על דעתנו, בבקשה להתנסח בכבוד וברגישות.