שלום רב,
אנחנו נשואים 7 שנים, מתוכם 5 שנים שאנחנו בקשיים. היינו בטיפול זוגי אצל מטפלת ללא מקצועית, שרק גרמה למצב להיות יותר גרוע.
אני גדלתי במשפחה לא קלה, ככה שהגעתי לנישואין ממש פצועה נפשית. לאחר 3 שנים התחלתי טיפול רגשי ששינה אותי די מקצה לקצה. עד אז כל הזמן היו לבעלי תלונות והערות: אני רוצה שיהיה לך יותר ביטחון עצמי, שתהיי פחות פגיעה, שתהיי יותר..
כל הזמן ניסה לשנות אותי, בזמן שאני לא!!! והיה על הרבה על מה, למשל אי קימה לתפילות בכלל, לא עבד (בזמן שאני עבדתי 10 שעות + כל יום) והיה על המחשב כל היום.
אמר שיש לי בעיות תקשורת, בזמן שאני תקשרתי מעולה ואיתו היה מאוד קשה לדבר מכיוון שהוא מוזיקאי וזה די הדבר היחיד שמעניין אותו בחיים וכל השיחות נסובו סביב זה. וכן כשניסיתי לדבר ועד היום, תוך כמה דקות חזר למחשב או היה חושב על דברים אחרים.
לא היה מי שיבין את הקשיים שלי (אולי נמאס לו להקשיב לי). אחרי הלידה היה לי דיכאון אחרי לידה ובמקום לתמוך רק התרחק יותר ויותר (… ולא הזיז לו). נשארתי לבד במובן המילה, לא היה לי עם מי לשתף את הקושי בכלל.
לאחר טיפול נהייתי בן אדם אחר לחלוטין, יותר אסרטיבי יותר ביטחון. ועדיין לא מוצא חן בעיניו, עליתי גם במשקל אז הפיל את זה על זה.
כמו כן מהרגע שהתחתנו כל פעם שרציתי יציאה או משהו אחר, כל הזמן הפיל את זה על זה שאין כסף/אוטו וכו וכו. מתנות לחגים וסתם לא קנה לי כבר 4 שנים בזמן שאני קונה.
נוצר מצב שאני נלחמתי כבר שנים כדי לשפר ולתקן ולשחרר דברים שהיו חשובים לי. למשל לא ללכת לישון לבד. הוא רצה לצאת עם חברים אז שחררתי פעם פעם בשבוע, היום כל יום הולכת לישון לבד. כל היום יוצא עם חברים/למוזיקה וכו ואני רוב היום לבד בבית. אין לי עם מי לשתף בכלל את הקשיים/דברים טובים או סתם שיח.
עברנו לבני ברק כי הוא רצה, עזבתי את כל החברה שלי, באזור שלי אין לי חברות כלל. אני רוצה לעבור לעיר אחרת והוא לא מוכן לעזוב את האזור כלל, בתירוצים שהוא צריך רכב מההורים ושבעיר אחרת לא תהיה לו עבודה במוזיקה (שגם ככה לא עובד בה יושב בבית ומחכה שיפלו עליו משמים עבודות).
ב־3 שנים האחרונות, החליט שרוצה לעבוד כנגן בחתונות משהו שאני לא מסוגלת כלל. לי חשוב מאד זוגיות, משפחתיות וכו, משהו שבמצב כזה לא יכול להתקיים כ"כ.
חשוב לי לציין שאני שחררתי המון!! שהתחתנו הבטיח לי שלא מעשן ולא יעשן וחזר לזה משהו שהיה מאד חשוב לי מכיוון שאני ממש רגישה לזה (והיה נפגע כשניסה להתקרב לאחר עישון ואני דחיתי).
אני חייבת לקבל אותו כמו שהוא אבל גם צריכה להיות בדיוק כמו שהוא רוצה. הוא לא מקבל אותי כמו שאני. אמר לי כבר לפני 5 שנים שהתחתן איתי רק בגלל שההורים לחצו עליו.
לאחרונה נהיו גם פערים רוחניים גדולים למשל יש סמארטפון ולא מבין למה אני לא רוצה גם, רוצה שהילדים ילמדו לימודי ליבה, וכן בעד שבחורים ילכו לצה"ל.
יושב כל היום על המחשב בבית ורואה סרטים בזמן שהילדה בבית, והיא אח"כ רוצה גם ולא מבינה אם לאבא מותר למה לה לא. לא הולך לתפילות כלל, גם לא בשבתות.
חשוב לי לציין שניסה כל מיני מטפלים ואמר שאף אחד לא עוזר לו (בילדות הרגיש לא שווה ושלא מעריכים אותו, ושצריך לרצות וכו וכו) וכמובן הפסיק כי אין כסף. טיפול זוגי לא רוצה גם כי אין כסף.
לאחרונה אמרתי לו שהציעו לי קידום בעבודה תמורת שכר יפה מאוד, אמר לי מעולה ככה לא אצטרך לעבוד.
הגענו למצב שהסיבה היחידה שאני נשארת זה בגלל הילדה (חשוב לי שתהיה לה משפחה, במידה ואני עוזבת אין לאן ללכת), ובגלל המה יגידו. …. והוא נפגע שאני מסרבת. אני איבדתי כל חשק ורצון לזה. אני בכלל אם אני עוזבת לא חושבת שאתחתן שוב, הספיק לי לכל החיים.
האם יש מה לטפל ברגע שיש פערים רוחניים כאלה? אני לא רוצה להיות ברירת מחדל (אמר לי כמה פעמים שלא עוזב כי לא רוצה לפגוע בהורים וכו וכו).
אולי תוכלי להפנות אותי למטפלת זוגית טובה בבני ברק?
אודה לעזרתכם.
שלום רב,
מאוד כאב לי לקרוא את כל המצב. פשוט כואב.
ושהשם יעזור לך בקרוב!
יש כאן להבנתי 2 עניינים בולטים:
- צריך לטפל במצב באמצעות יועץ טוב. אחרת זה ימשיך להימרח ואין טעם לוותר לו על ייעוץ.
- יש כאן תפיסות רוחניות עקומות למחננו… וכאן השאלה אם הוא אומר את זה רק לעצבן אותך או שזה באמת. לפעמים אנשים מתוסכלים וממורמרים אומרים דברים בצר להם.
אם אכן הוא עקשן בעמדותיו אלה, עליך לשאול רב איך נכון להסתכל על המשך החיים איתו בהקשר הזה ולציין שגם גשמית המצב לא משהו.
ברמה המיידית, אני חושב שאת צריכה לעשות לו חיים קשים (לא באמצעות פגיעה ב…), כדי שתצאי מהכלא!
אל תסכימי להמשיך לחיות כך. פני לרב ובמקביל תודיעי לו שהחיים נעצרים בלי טיפול בבעיות.
מצטער שאין לי איך לעזור יותר מזה
בבני ברק אני מכיר את ר' אריה פוזן והרב נתן אדלר (ועוד שמות שאני לא מכיר אישית אבל שמעתי ממישהו עליהם וולפסון – קולגה סיפר לי. וצביה רוזנשטיין – לקוח סיפר לי שהיה ועזרה להם, אבל לא יכול להמליץ ברמה האישית מהכירות והרבה ניסיון איתם).
שיהיה סייעתא דשמיא
וישועות בקרוב!
יעקב
תגובה אחת
אני כן הייתי הולכת לקראתו בלנגן בחתונות אבל בתנאי:
1.רק פעמיים בשבוע
2.שיטפל בעצמו וישפר את כל היחסים שלו אתך,ויצמצם את הפערים הרוחניים
את לא יכולה לחנוק לו את הכשרון, זה נשמע מישהו שפנטז להיות משהו גדול במוזיקה ולא צלחה לו הדרך..
והדרך שלו לבטא את האכזבה זה כל ההערות והאדישות שלו