שלום וברכה,
אני נהנית מאד לקרוא את העלונים המחכימים שלך!
רציתי לשאול משהו שמאד מפריע לי –
בעלי אדם מקסים במיוחד! בדר"כ אני קוראת את השאלות בעלון שלך ומעריכה אותו עוד יותר,
כמה שהכל מובן מאליו אצלו וב"ה טוב לנו מאד ביחד.
קראתי את החוברת המצויינת שלך "תעצומות הנפש", היא מאד עזרה לי.
אבל גם אחרי קריאת הדברים, אשמח שתחדד לי את הנקודה הבאה:
בעלי אברך שקוע בלימוד בצורה מיוחדת במינה,
אני מאד מאד מעריכה אותו, הוא ירא שמים, רציני, חכם מאד
יש לנו שיחות מרתקות יחד.
ואני לא מחפשת בכלל להרגיש יותר ממנו ואפילו לא שווה אליו.
גם מבחינה ריגשית הוא מאד מבין אותו.
לכן בדיוק קשה לי
שאני לא מרגישה מספיק למה הוא צריך אותי.
אולי יותר מדויק לחדד את השאלה –
לא מספיק ברור לי למה אדם מוצלח מאד
שיש לו בטחון עצמי
ומעמד מכובד
והסביבה מאד מעריכה אותו
צריך את אשתו.
(כמובן מעבר לפן ה"טכני" כביכול של הנישואין)
בעלי אומר לי מפעם לפעם כמה טוב לי איתי וכו'
אבל בכל זאת
אשמח מאד לקבל חיזוק והסבר מעמיק יותר
עד כמה חשובה האישה לבעל מצליח שטוב לו מאד בחיים.
יש לו מעמד מצוין
מצליח מאד בכולל
נהנה מאד ללמוד
ואני מדברת כמובן לא על תרומה טכנית
אלא חשוב לי לדעת בברור מה אני תורמת לו בחיים?
קשה לי עם התחושה שמצד אחד כל תפקידה של האישה עלי אדמות הוא להיות עזר כנגדו,
וזו עבודת ה' שלה,
ומצד שני אני לא מספיק מרגישה ומבינה למה הוא כל כך צריך אותי, עד כדי שבשביל זה נבראתי….
אם תוכל לענות לי במייל (ולא רק ע"ג העלון) אשמח מאד!
שאלה נפלאה ומקסימה!
ננסה לענות בשתי דרכים…
1.
יתכן שאת שואלת את עצמך:
"האם בעלי באמת מרוצה ממני?"
וזה יכול להיות בעיקר מהאפשרויות הבאות:
– אם בעלך מידי ביקורתי כלפייך
– אם הוא לא מחמיא לך מספיק (זה היותר מצוי).
משאלתך זה די ברור שהוא מחמיא לך, אבל מעט מאוד וזה לא מספיק.
כשבעל לא מחמיא מספיק (הכוונה ללפחות כמה פעמים ביום), אז אישה יכולה שאול את עצמה "האם יתכן שהוא לא מרוצה ממנה? אחרת לתפיסתה הנשית – הוא היה מחמיא לה יותר. ומכאן להגיע למסקנה שהוא לא צריך אותה זה לא מסובך לאישה… (לגבר המסקנה הזו ממש מסובכת…)
לגברים שרוצים פתרון והבנה מלאה בנושא המחמאות, יש קורס שנקרא:
"הדרך אל החיים המאושרים"
שמסביר ונותן כלים מעשיים בנושא.
2.
מאוד מצוי הבעל הוא בסגנון של "הכל טוב לו"
ואז:
– יתכן מאוד שבעלך לא משתף אותך לגבי הקשיים שלו, כי לכאורה נראה שאין לו קשיים בכלל ולכן את מרגישה שאת לא עוזרת לו ומיותרת מהבחינה הנפשית כי הרי הוא מסתדר לבד וטוב לו.
– האישה יכולה להרגיש שהיא "הבעייתית" כי הרי רק לה לא טוב וגם רק היא זו שצריכה את עזרתו, וכביכול סימן מפורש הוא שהיא הבעייתית, ואם כן… נשאלת השאלה… "למה המסכן היה צריך את הנטל שלי עליו?"
אם המצב כזה אז זה יותר מורכב מתשובה במיל… ☹ ואני ממליץ לגשת לייעוץ.
אין מי שהכל טוב לו.
מי שאומר שהכל טוב לו, זו רק דרך להסתיר את מה שרע לו.
אולי ממש לא תאמינו… אבל… "אפילו" לי לא תמיד הכל טוב.
לפעמים הם מגדירים את זה לעצמם ולבני זוגם כ "יש לי בעיה להביע רגשות" או "אני יודע שיש לי בעיה שאני צריך לעבוד עליה שזה – שאני סגור".
מניסיוני זה קשור לקושי בזיהוי קשיים או קושי להתעסק עם מחשבות שליליות או להתעלמות מכוונת מהעלאת בעיות מתוך חשש של "מה יקרה לי או לזוגיות שלי אם אפתח כאב כלשהו". ולרוב המכריע זה מצריך התייחסות מעבר לרעיון כזה או אחר על גבי עלון, ספר או קורס.
הערה: אם זה לא נכון לגבי בעלך, אבל רק נכון שאת מרגישה הבעייתית ולכן את לא מאמינה לו שהוא צריך אותך, הרי שהתקלה היא בחשיבה שלך לגבי "איזו נוראית שאת" שזה גם משהו שכדאי לך לפתור בהתייעצות וכדו'.
לשאלתך עד כמה חשובה לבעל התרומה של אישה בחיים:
מרוב שהיא חשובה לו אין לי איך להתחיל לענות לך על זה!
היא חשובה לו מאוד!!!
גם כשזה לא נראה!!
וידוע מה שכתוב "כל השרוי בלא אישה שרוי בלא שמחה בלא תורה ועוד ועוד ובסוף כתוב שם בגמרא ואפי' אדם אינו קרוי! שנאמר ויקרא את שמם אדם. ולא כתוב ויקרא את שמו אדם!
אני לא התמקדתי בזה, כי את צריכה פתרון לכל החיים. אני לא "קונה את זה" שאם תמלמלי לך בדרך ל"יש חסד" ש"אפילו אדם אינו קרוי" זה מה שיעזור לך לעשרות השנים הבאות. זו הסיבה שהתמקדתי בפתרונות אמיתיים יותר.
אז תשנני מלא דברים כאלה,
אבל בבקשה לא לספר לאנשים שאמרתי שזה הפתרון… אני פשוט לא מאלה שמבסס את האושר בחיים נטו על הסיסמא "תחשוב טוב, יהיה טוב". זה נכון. אבל זה לא עומד בפני עצמו! לא בזוגיות ולא בכל נושא.
אשמח שתשתפי אותו במאמר הזה את וכל מי שנתקלת בבעיה כזו או דומה.
תחשבי איך את נראית בעוד שנה מהיום עם הנושא הכואב.
תודה על השאלה ובהערכה!
יעקב
נ.ב. כתבתי את מה שלטעמי הכי מצוי. יתכנו כמובן עוד כיוונים.
לגלות עוד מהאתר הרב יעקב שקולניק - יועץ נישואין
יש להירשם לעדכונים כדי לקבל את הפוסטים האחרונים לאימייל שלך.
4 תגובות
הבעל צריך את האישה, כי הקב"ה נתן בו רצון חזק לתת ולהעניק מהטוב שבו לאישתו.
כמו שהקב"ה ברא את העולם כי "מדרך הטוב להיטיב" והוא רוצה להעניק מטובו לברואים.
כך הקב"ה נתן לאיש שפע גדול, ויכולת ורצון להעניק אותו לאישתו. וזה הכיף וההנאה של הבעל כשהוא מצליח לשמח, לעזור, לתת לאישתו, בקיצור שטוב לה בזכותו.
לכן האיש והאישה נקראים "אדם". כי האישה עושה אותו בן אדם טוב, ע"י שהיא מקבלת ממנו את הטוב שהוא מרעיף עליה. מה שהאישה צריכה זה לקבל בהנאה ובשמחה גלויה את הטוב שבעלה נותן לה:
במחמאות, בעזרה, בחוויות, בכסף, בעצות וכו'.
ולא לחסום את הנתינה שלו, ע"י חוסר קבלה ממנו (שקורה בגלל סיבות שונות) ואז הטוב ילך ויגדל
ושניהם יהיו מאושרים.
בעל בלי אשה הוא בודד, מדוכא, אפילו ר' חיים לא אהב שאשתו נוסעת מחוץ לעיר כמובא בספר בית אמי…..
אשה היא חלק מבשר ובשרו של הבעל גם כשהוא בכולל והיא בעבודה…
ומיותר להמשיך …..
גבר דומיננטי נראה לעיתים כאדם ש”לא צריך אף אחד”.
אבל, בשביל שיהיה מי ומה שהוא, הוא חייב את ה”עזר כנגדו”
והתמך שנותנת האשה בעצם מהותה,
גם אם הם זוג מבוגרים מאוד!!!
"בעלי אברך שקוע בלימוד בצורה מיוחדת במינה,
אני מאד מאד מעריכה אותו, הוא ירא שמים, רציני, חכם מאד" האשה במציאותה גורמת ותומכת בכל זה. ואפילו אם שני בני הזוג לא מרגישים את זה, ולא מודעים לזה, זה נמצא בתת ההכרה. וגם השיחות המרתקות מוכיחים את זה, אם אחרי שיחה מרתקת יש הרגשה או ביטוי של ביזבוז זמן. העובדה שושחו זה כי זה נצרך לשני בני הזוג. ז ח