בזוגיות שלכם מי באמת מקום ראשון? על אמון, מחויבות וסודות

שלום וברכה,

תודה על התוכן המחכים

אנחנו קוראים בשקיקה ומאד נהנים 

 

רציתי לשאול –

אנחנו  נשואים שנתיים + תינוק מתוק

סה"כ חיים טוב ב"ה,

 

יש נושא אחד שמשליך על הרבה דברים בחיים שמפריע  לבעלי 

לי פחות כי אני לא רואה זאת כבעיה אך אשמח לשנות את הגישה כיוון שזה צף לבעלי כל פעם מחדש 

הוא קורא לזה "קידוש חיי הזוגיות" שאנחנו מתנהלים בזוגיות שהכל גמיש והכל בר שינוי, גם אם נסכם על הליכה או עשייה משותפת ואז מישהו יבקש מאיתנו טובה  אני ישנה את התכנונים, אם זוג אחד יצטרך בשולחן שבת לשבת בנפרד זה יהיה אנחנו, לא מפריע לי אם הוא מתעכב וחוזר מאוחר, או שלדוג' אנחנו לא מרגישים מידי צורך להגיע להסכמות אלא מקובל עלינו שכל אחד נשאר בעמדתו, וכיוצא בזה…ובסך הכל לא מספיק מקדשים את הזוגיות

בקיצור הרעיון הוא שאנחנו לא מרגישים צורך להיות מידי מחוייבים,  ולבעלי מרגיש שמידי הרבה דברים בחיים קשורים לזה 

(אציין שזה מכיוון שנינו, אולי אני קצת יותר)

נשמח להבין האם זה יכול להיות זוגיות תיקנית ורק ענין של אופי ושחרור (ככה אני רואה את זה) או שזה מצריך שינוי

מקווה שהשאלה הובנה.

 

שאלה נוספת- האם אין שום מקום לסודות בזוגיות? אני לא מתכוונת כמובן לסודות ביחס אלינו,

או דברים אישיים שזה אני כן משתפת הכל,

יותר דברים כללים נניח חברה שיתפה אותי במשהו אישי, ובעלי שואל – אני צריכה לומר לו? 

אין מקום לשטחים פרטיים לכל אחד מאיתנו?

אני ממש חושבת שכן אך בעלי יכול אפילו להיפגע… 

(הרי ברור שלשוה"ר לדג' אסור לספר- אז איפה הגבול?)

שוב תודה רבה  וכמובן בעילום שם.

שלום רב,

נתחיל מזה שאם לבעלך זה מפריע, אז זה לא תקין שלך לא מפריע.

אפשר לחיות כך שנפרדים בשולחן שבת ונפרדים בדברים אישיים ונפרדים מהסכמים על הליכה משותפת ומעוד הרבה דברים כפי שציינת. כן אפשר. אבל זה ניתוק וחוסר כבוד הדדי.

אם את מסכמת איתו שתצאי איתו לסיבוב ואז את מעדיפה משהו ומישהו אחר, אז את שמה אותו במקום 2.

אם שניכם זורמים עם זה אז שמת אותו במקום 1.

אז האם זה אפשרי כל המצב הקצת מוזר הזה?

כן.

מתי לא?

אם זה נותן הרגשה של מקום 2.

אם זה שובר אמון. שאי אפשר לסמוך עלייך או עליו, כי תמיד יכול לעבור חתול שישנה לכם את המסלול והמילה. זה חוסר אמון.

אותו דבר לגבי לשתף דברים אישיים.

למה צריך גבול? מה את\ם שואלים איפה עובר הגבול?

הגבול עובר בשלום בית (ולגבי לשון הרע תשאלי רב זה לא כזה פשוט שהכל אסור בכלל לא פשוט ואני לא אומר את מה שאני יודע הלכתית כי זה לא מקומי).

האם צריך לגלות בכמה נייר טואלט השתמשתי היום?

התשובה שלי: לא😊

כי זה לא מעלה ולא מוריד בקשר.

האם יש מקום אישי בטח.

אבל השאלה שאת\ם צריכים לשאול אחד את השני,

האם אתם מכבדים אחד את השני? האם אתם דבוקה אחת (והיו לבשר אחד – התורה לא התכוונה לגוש בשר קפוא במקרר, יש משמעות רחבה יותר ותרומה הדדית ומפתחת אחד את השני)

אז אני שואל בחזרה:

האם בעלך מרגיש מקום 1 אצלך?

האם הוא ואת סומכים על המילה אחד של השני?

האם בצורה הזו הילדים שלכם גם יחוו את שינויי העדפות ויחוו ביטחון?

הייתי קצת קשוח ויתכן שיש לי טעויות בפרשנות,

אבל אני חושב שזה בוודאי יגרום לאיזשהו בדק בית

לא מצפון, אבל כן לבדוק מה קורה איתכם.

בהערכה יעקב