שלום הרב שקולניק
אולי תוכל לתת לי מענה.
פורים מגיע, ובכל שנה במשפחתי יש מפגש עם הורי וכל המשפחה הברוכה.
כל אחד נוטל את חלקו בהכנות וכך יש משתה ושמחה.
אך לי אין שמחה בכל שנה.
מזה שנים רבות שהיו הרבה ויכוחים ומריבות, והיו שנים שבעלי הואיל בטובו לבא למשפחתי ולשמח, ולפעמים הגיע ולא שמח
כמובן שילדי הקטנים מחכים למפגש הזה שנה שלימה
כי זה מפגש מיוחד עם הרבה שמחה (למי שרוצה לשמח)
בעלי השנה עשה מאמצים רבים וחשב איך להעביר אלי מסר שמאד קשה לי איתו:
הוא אמר לי שאין לו בעיה שאני אשתתף עם כולם אך מבקש שאניח לו והוא לא יבוא. מיותר לציין שאני נפגעתי מאד!
הפרשנות שלי: אם לא רוצה לכבד את משפחתי גם אותי הוא לא מכבד!
ניסיתי להסביר כמה חשיבות של כיבוד הורים יש כאן אבל ללא הועיל וכמה אני רוצה שיבא ורק כך אוכל לשמח, ובבית שלנו אין כ"כ אווירה פורימית (כי בד"כ ביום הזה הוא עצוב) ואני מוצאת את עצמי בין משלוחים לאפיה ובישולים ומרמורים של הילדים,
הטענה העיקרית שלו שהאווירה של פורים אצלנו לא מספיק לרוחו. אני מרגישה שזה מאד מרחיק אותי ממנו, ואני כועסת מאד. זה יושב על שנים רבות שלא היה לו את הרצון לבא ולכבד.
ואני חושבת לעצמי, האם אני צריכה לוותר? (וגם אם לא אוותר איזו הרגשה לא נעימה, בבית לא יהיה פורים, אנחנו גרים באזור שקט וגם אם דופקים בדלת הוא לא מסכים שנפתח ומאד קשה לי המחשבה שכל משפחתי נמצאת יחד ואני נשארת בבית ללא שמחה וריחוק מבעלי!
יש אולי המלצה? הכוונה? משהו… אני אובדת עצות
לא יודעת למה כל פעם שהוא מזכיר משהו שלילי על משפחתי אני נפגעת בעוצמות גבוהות
אני יודעת שאני לעולם לא יגיד דבר וחצי דבר לא טוב על משפחתו
תמיד אדבר בפניו על משפחתו רק טוב,
למה כ"כ קשה להבין את היחס הבסיסי הזה
שכבוד בין בני זוג הוא כבוד למשפחה של כל אחד מבני הזוג?
אודה מאד מאד אם הרב יוכל לענות
תודה מראש
ה' ישלם שכרם
בבריאות, שלום ושמחה, אמן!
שלום רב,
שאלה כואבת!
אני רואה בין השורות שיש גם לו מה להשמיע (שלא שמעתי), אני בטוח שיש סיבות מצידו (צודקות או שלא) שלכן הוא מתנהג כך. אז רק ניקח זאת בחשבון שאני עונה על פי מה שעיני רואות.
אני ממליץ לך בחום לנסוע להורייך ולשמוח שם עם משפחתך!
לבד זה לא זה בפורים עם הילדים לרוב הנשים, וביחד עם המשפחה שלך אין שום בעיה מלבד המחשבות על התנהגותו ועל זה אכתוב:
הקושי שלך שהוא לא מכבד את המשפחה שלך וזה מרגיש לך פגיעה ישירה בך, הוא קושי מוכר מאוד והוא קשור גם בהבדלים בין גבר לאישה.
רוב הגברים לא מקשרים בין האישה שלהם למשפחתה. מבחינתו אבא שלך יכול להיות האדם הכי עקום שיש והוא רואה אותך באור חיובי שאין כמותו.
לעומת זאת רוב הנשים חושבות שאם הוא חושב שאבא שלי עקום, אז כנראה שאני גם לא משהו בעיניו. אולי חושבות זו לא בדיוק המילה, אולי מרגישות כך. הרגשה פנימית כזו.
ואת צריכה לפני שאת נפגעת ממנו להבין איך הוא חושב, והוא כנראה לא מסתדר איתם בוודאי בפורים ולכן מחפש מוצא אחר יתכן שכל כך קשה לו ולכן עושה זאת גם במחיר פגיעה בהם (לא בטוח שפוגע אולי רק את חוששת).
גם אם הם נפגעים ממנו, לא הם ולא בעלך רואים בך בעיה ובוודאי זה לא אומר שבעלך לא רוצה לכבד אותך ולפגוע בך. מבחינתו זה ניהול אינטרסים יבשים. ואין לו שום דבר ישיר איתך בהתנהלות הזאת. בעיקר אם זה רק בפורים כך או רק סביב המשפחה שלך כך ולא בצורה גורפת בכל החיים.
כמובן שאם הוא היה מדבר איתי, הייתי אומר לו לבוא איתך. אבל משלא כך, אני מציע לך בחום ללכת ולשמוח את והילדים!
תהני ותדעי שבעלך פועל ממצוקה והוא לא עושה כאן שום דבר כדי לפגוע, הוא פשוט לא מבין שאישה משווה בין התנהלות ושדר כלפי משפחתה לבין היחס שלו אליה.
כי אצלו זה לא עובד כך (ברוב המקרים).
כמובן שיש גם את החלק של "לדבר איתו". מה קשה לך, ואם זה מתוך קושי שלו כמו שתיארתי, תגידי לו שאת מצידך מאוד רוצה ביחד, אך אם הוא לא מסוגל את מבינה שהוא לא רוצה לפגוע בך ושאת מפרגנת לו לכתת את רגליו למקום אחר ואפילו תוכלי לקנות לו כובע יפה צידה לדרך…
ואז אני כמעט בטוח שיהיה לך ולילדייך פורים שמח ונהדר!
אז… שיהיה פורים שמח לכל הקוראים 😊
יעקב
5 תגובות
נשמע מהכותבת שמעולם היא לא פתחה את הנושא הזה בצורה פתוחה עם בעלה מה הסיבה שהוא לא רוצה לבוא, צריך להבין שפורים הוא לא יום שגרתיי שמשתכרים ויש שלא יש שאוספים כסף עבור ההורים ויש שלאיש כאלה שמאד אוהבים את החברים שלהם בפורים ואין להם כל כך ענין עם המשפחה, צריך להבין את זה שפורים זה לא חג רגיל זה חג שהלבבותמאד נפתחים, ויש אנשים שמוצאים את המקום שלהם דוקא במקום מסויים, וגם צריך להבין שיש אנשים שמצד אחד יש אנשים שלא מתאים להיפתח בצורה הזו לעיני השווער ועוד סיהות רבות חמגוונות, אני חושב שבערך חודש לפני פורים – לא עכשיו ברגע האחרון צריך לשבת באיזה מקום נחמד ולפתוח את הנושא הזה בלי לחץ, ואז אנח בטוח שתביני אותו, מצד שני אני חושב גם כן שאשה שהולכת עם הילדים בלי הבעל זה התחלה של סוג של הפרדה וזה מסוכן מאד מאד מאד…… עדיף לוותר שנה אח. ושנה הבאה לפתוח את הנושא כמו שצריך ורק תרוויחי מזה שלום בית ענק
לפי דעתי ההבדל אם זה התחלה של הפרדה או לא תלוי בהרגשה של האשה באיזה צורה היא עושה את זה, ומה היא משדרת לבעלה, ולכן אם היא עושה עם עצמה עבודה לקבל את הקושי של בעלה ואז זה רק צורה של התמודדות עם הנתונים שלכ"א יהיה הכי טוב במצב הנתון, וכך גם משדרת לבעלה אין בזה בעיה, אבל אם היא לא הגיעה למקום הזה, והיא הולכת מתוך מרמור, זה אכן מסוכן, כי כל הזמן היא תרגיש את זה שבעלה לא איתה ותחשוב ע"ז בצורה שלילית.
קצת תשובה מפתיע לא יותר נכון למצוא דרך ששתיהם ישמחו, לא נשמע שהבעל באמת רוצה לשהות בפורים לבד, זה נראה כמו שזה להיתעלם מהבין השורות.
למה לא לנסות ולהבין ולדבר איתו, אולי הוא לא מוצא את עצמו בתוך הרעש והבלגן והוא יותר אוהב אוירה משפחתית מצומצמת עם אשתו, לא הגיוני יותר להגיע לעמק שווה, כמו סעודה קטנה ואז לבוא לבקר את ההורים או משהו כזה??
דווקא כן נראה לי שהבעל פה עושה משהו שלא מתחשב ומכבד כי גם כשהם נשארים בבית הוא לא מנסה לשמח את המשפחה או לפצות את אשתו על ההקרבה הזו. יש שדר כזה של התעלמות וניכור… ובמצב כזה על האישה לפרגן לעצמה ולילדיה שמחת פורים, וכשהיא הולכת לבד היא דואגת קודם כל לעצמה ובריאות נפשם שלה ושל ילדיה ונכון שכדאי שהיא תזכור שזה רק מחוסר ברירה ולא כהתחלה של פרידה וכמובן: ללכת לייעוץ זוגי כי זה נראה רק קצה קרחון….חבל!
אני פחות חושבת שזה חייב להיות מחוסר ברירה.
בעלי גם אחד כזה. פחות אוהב להגיע למשפחה שלי, הוא מגיע ממשפחה קטנה מאוד. אבא אמא בן (בעלי, הבכור) בת (שנפטרה לצערינו.) ובן (בחור ישיבה). הכל אצלם בקטנה, ברוגע, בשקט. גם סעודת פורים זה מתחיל בשיר מטייפ, אוכל בקטנה. וזהו.
אצלינו משפחה ברוכה ברוך ה', שמונה אחים, אחיינים, חלקם נשואים וכו.. שמים וארץ זה עוד קרוב.
במהלך השנים, פשוט הבנתי שלא אני צריכה להפסיד ולא הוא.
אני הולכת לאבא שלי. וכשהוא רוצה הוא מגיע, וכשלא, הוא הולך ללמוד, מבקש שנתקשר כשנוטלים ידיים, מגיע אוכל כזית, קצת אוכל, מברך וחוזר ללמוד. זה האיש. ברוך ה' שהוא בעל טוב, מושלם, אוהב, מפנק, אבא מיוחד לילדים שלי. אז בשביל ביקור פה ביקור שם, שווה להתבאס? למה? אם זה טוב לי וטוב לו, אז למה שזה יהיה רק מתוך חוסר ברירה???
אחרי פורים כזה, אני חוזרת הבייתה שמחה, הוא שמח, הילדים מאושרים עד השמים. מה צריך עוד???
מה אנחנו קשורים בסלוטייפ אחד לשני??
למה לחשוב שהוא עושה את זה ממקום לא מכבד?? אסור שזה יהיה לא נחמד לו?