אחרי המייל על האישה שעושה הכול לבד, קיבלתי תגובה שאני חושב שיכולה לתת השראה.
אני מביא אותה כאן, כי היא נוגעת בנקודה חשובה מאוד.
רק אוסיף מראש: אני לא חושב שזו תשובה מלאה וגם זה לא אומר שהכול תמיד באשמת האישה, ולא בכל מצב נכון פשוט “להוריד ידיים”. אבל בהרבה בתים יש כאן מעגל שחוזר על עצמו.
וזה שווה כיוון והשראה:
ואהו!!!
שאלת השאלות!!!
האמת שזו שאלה ראשונה שאני מגיבה כאן, אבל רק כי אני ממש חייבת.
תחליט אתה, אם להעלות אותה, איך ומתי..
כמטפלת רגשית המלווה נשים. כאישה לבעל שהייתה במשבצת הזו, וכחברה להמון המון נשים שנמצאות שם.. (ומנסה ושואפת להוציא אותן משם אחת אחת!!)
מה שאני תמיד אומרת לאשה בסיטואציה הזו-
כשלקחת אחריות, הורדת ממנו את האחריות עכשיו בתוספת אחוזים גבוהים בפעם הבאה.
מה זה אומר?
גם כאמא, הילד זרק את התיק בכניסה לבית, הרמת ושמת בחדר.
לא רק התכופפת הרמת לקחת לחדר.. כשכל זה בכלל לא אחריות שלך.
בראש שלו, גרמת, שמחר, לא יהיה סיבה שהוא יקח את זה לחדר. אין סיבה.
ובכוונה הלכתי על אמא וילד. כי שם קל לנו להבין את זה.
כאשה, זה לרוב יותר חזק ומתקבע!!!
אם הרגלת את בעלך שאת תעשי את זה (גם אם זה אחרי מיליון הפצרות ופרצופים ממך, ואפילו לפעמים בעיקר אחרי-) מחר זה יקרה שוב!!!!!!
ומה יש לי לעודד אותך? איך יוצאים מזה??
זה הפיך לגמרי, ובכל מצב! פשוט להפוך את המצב לצד השני:
כשאת מורידה אחריות זה פועל אותו דבר אבל להיפך-
פשוט!!! תורידי אחריות!!!! תסמכי עליו שהוא יכול, ושהוא יעשה את זה!!!
כשתפעלי כך, אין סיבה שגם מחר הוא לא יעשה את זה בעצמו, כי הוא הבין את זה.
ברור שזה לא ישתנה לגמרי מהיום למחר. וזה תהליך. אבל קורה לגמרי!!!!
מכירה גם נשים שהיו במצב קיצון בנושא הזה, והבית התהפך לגמרי.
פשוט, תתחילי להוריד את הידיים מהמושכות, לאט אבל בטוח!!!
ותהיי בטוחה בעצמך שמגיע לך החופש הזה, ומגיע לו האחריות!
מאיפה הביטחון שלי?? "טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו!!"
זה מה שטוב לו, נכון לו, בריא לו!!
תני לו חלק בבית! ככה את רק מכבדת אותו יותר! מעצימה אותו! סומכת עליו!!!
נכון שבהנחית הורים אומרים לנו – תנו להם תפקידים, שיהיו חלק מהבית. נכון? ובעל? לא? איך הוא יהיה חלק מהבית???
באוכל? בשינה? בקניות?? זה הוא עשה (מקווה..) גם אצל ההורים שלו!
זה הבית שלו!! הוא אחד האחראיים כאן לא??
רק שימי לב, לעשות את זה נכון!
לבקש יפה! בצורה ברורה שאת יודעת (!!) שהוא יכול ורוצה לעשות את זה.
בצורה ברורה שאת יודעת (!!!) שהוא רוצה להקל עליך. ושזה כל מה שאת רוצה, שיקל עליך. שיעזור לך (את אשתו, נכון?? אז הוא רוצה!!)
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם!!
6 תגובות
ריבונו של עולם על מה אנחנו מדברים על בעל שקשה לו עם הדבר הזה, ולאשה זה קל, מתי כבר נבין שחלק מהשלום בית זה לראות את היכולות שלנו מה אנחנו יכולים לתרום לשני, ולדאוג עם היכולות שלנו לייצב את הבית, כל המילים היפות של לקיחת אחריות, קשורה אולי לחינוך ילדים, אבל לא קשורה בגרוש לשלום בית שזה להרגיש מה השני צריך שאני יתן לו ומה אני יכול לתת מעצמי עבורו, קצת מידות טובות יעזור פה. לא צריך הרבה.
ברור שהשאלה היא איך האישה מרגישה עם זה….
השאלה באה מאישה שלא מרגישה בטוב עם זה
לעומתה יש נשים שדווקא אוהבות לנהל או לקחת תפקידים כאלו ואחרים
כל אחד ומה שמתאים לו…
ליהודי עם שכל- לאישה קל???
לכן היא שלחה את המייל הזה לר' שקולניק, נכון???
ולכן היא גמרה את המייל ב"לסבול עד בא גואל"??? נכון??
ולאיש קשה??? מי אמר?? אולי פשוט קל יותר להתעצל.
כמאמר הפתגם- מה העולם עושה עניין, החיים ממש קלים, עד שקמים מהמיטה..
לקיחת אחריות היא דווקא לחינוך ילדים ולא לשלום בית??? באמת???
מעניין לראות את ה"שלום בית" בבית שבו אין לקיחת אחריות…
נכון ששלום בית זה היכולת לתרום, ולדאוג לשני. אבל במקרה הזה (ובהרבה אחרים..) זה לא תרומה חד פעמית, וגם לא הוראת קבע, זה השוטף…
זה הנוהל- הוא תורם לה מילים יפות של "יש לך את זה.." "אנשים מקשיבים לך.." ממרומי הספה/מיטה.. והיא מוכרת רכבים (אשה..) מדברת עם המתווך (אשה) והוועד בית והשוכרים, ובטח גם מגדלת ילדים, ועובדת (וגם אם לא..) ומכינה אוכל ושוטפת וכו וכו וכו..
אז תודה על המילים היפות, והעידוד והפרגון.. (לא סתם הר' שקולניק קרא לזה "הוא מפרגן והיא נשארת לבד!! זה באמת ממש לבד, עם כל הפרגון..)
ואגב, בית לא צריך לייצב. בית בונים. יחד!! וכל אחד לחוד.
בית שצריך לייצב, משהו כנראה לא יציב. תבדוק את זה:)
בנסיון -השלום בית והזוגיות הרבה יותר טוב עם יש גם לבעל חלק מהאחריות
גם אני מתמודדת אם זה כי שי לבעלי חרדה חברתית הוא ממש לא מסוגל לעשות את הדברים האלו אבל אנחנו ממש מסתדרים לדוגמא אני עושה את השיחות האלה לבד ועוד הרבה דברים בגלל הקושי שלו אבל הוא ממש עוזר לי בבית ברמה שהוא תמיד שוטף עושה כביסה כי אחרת אני הייתי קורסת אני ממש בעד להסתכל על המקרה הספציפי שלך ולהבין מה נכון לך ולבית שלך כי גם אני הייתי במקום של ההתנגדות הזו ורק רע יצא לי מזה אז חבל אם אפשר אחרת
ברור שיש מקרים יוצאי דופן, וברור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.
והכי יפה זה לדעת מה נכון בכל מקרה. גם במקרה שלך.