מה הקשר בין: אמון. נקמה. והנאה?

עכשיו בוא נחשוב על זוגיות:

אם אתה מאמין שמגיע לך משהו מבן זוגך והוא לא נותן לך (מונע ממך את ההנאה שמגיעה לך). אתה תהיה ממורמר ותרצה להעניש אותו או להתלונן על זה.

כאן אנחנו מתפצלים ל 2 סוגי תגובות:

סוג א' של אנשים: ינקמו ויענישו את מי שלא עומד בהסכמים ובציפיות בתקווה לחנך אותו.

סוג ב' של אנשים: ירצו להעניש אבל יעדיפו שלא לעשות זאת בגלל חשש לעשות יותר גרוע לקשר ביניהם או אולי משום שהם חסרי אומץ ומפחדים להעניש כי יקבלו תגובה שמפחידה אותם. (יש עוד אפשרויות).

אבל כל האנשים בטבע הבסיסי שלהם יחושו שאם לא נתנו להם את מה שהם מאמינים שמגיע להם אז השני לא בסדר כי הוא מפר איתו סוג של "חוזה לא כתוב".

לדוגמה: מאוד מצוי שאישה מרגישה שבעלה לא דואג לה ולא שם אותה במקום הראשון ולא מכבד את הצרכים שלה (לדעתה) ואז היא נוקמת ולמשל לא תדבר איתו או תסרב לו לחיי אישות.

אבל כמעט תמיד אם אני יאמר לה "שבחיי אישות אסור לפגוע (עד כמה שאת מסוגלת במצבך)" היא תשיב לי "מזתומרת הרי הוא אשם בזה שהוא לא "סופר אותי".

אז נניח שאת צודקת. אבל אם את מונעת ממנו משהו שהוא מאמין שמגיע לו "מהחוזה הלא כתוב ביניכם". את צריכה לצפות לתגובה שלילית כלשהי ממנו או לפחות לא לחשוב שעכשיו הוא יחפש איך להחמיא לך לרגל חוסר האמון שאת מפגינה כלפיו.

גם לבעל זה נכון: אם אתה לא מתייחס לאשתך כפי שהיא חושבת שמגיע לה (לא כפי שאתה חושב אלא כפי שהיא כאישה וכאדם שונה ממך) אז אל תצפה לקבל מתנות ופרגונים בתמורה – למרות שיתכן שאתה עושה לה את זה בגלל שהיא פוגעת בך וגם לא נותנת לך. כי אם היא מפסידה משהו שהיא מאמינה שמגיע לה היא באופן טבעי תרצה להעניש.

הרעיון הוא:

• לא להעניש בדברים בסיסיים שמגיע לשני
• אם תעניש בדברים בסיסיים שהאמון הבסיסי אומר שמגיע לשני – אתה תוריד את הזוגיות נמוך יותר ולא תצליח "לחנך" את השני
• הדרך לצמוח היא לא להעניש בדברים שהאמון הבסיסי של השני אומר שזה מגיע לו. למשל במקום פגיעה בחיי אישות שזה בסיס מוסכם. תענישי בחוסר סידור הבית וכדו' שזה פחות רשמי מבחינת "הפרת החוזה לא כתוב"
• פגיעה בחוזה הלא כתוב תגרום אולי לפגיעה "בחוזה לא כתוב" נוסף בצד שלך.

חלק ממה שאני עושה עם אנשים זה ללמד אותם איך לא לפגוע בחוזים הבסיסיים. אם אני יודע שזוג לא פוגע בחוזים בסיסיים הדדים. אני יכול להיות בטוח שנושא "הנקמה והעונשים" מתחיל לצאת מהמשוואה או לפחות לא בצורה כל כך חוזרת ונשנית.

ועוד דבר חשוב מאוד:

לפעמים אנשים מאמינים שמגיע להם (לפי החוזה הלא רשום) דברים מסוימים שכלל לא מגיעים להם לפי החוזה הלא רשום ואז הם מרגישים שוב ושוב חוסר אמון ופגיעה בחוזה הבסיסי לשווא. וברגע שרק יידעו שנקודה מסוימת היא סתם החלטה שגוייה "שזה מה שמגיע לי מבן זוגי" הם כבר לא יחושו נבגדים ו"שלוקחים מהם", כי פשוט יבינו שזה לא באמת מגיע להם מהשני ואז הם לא ירצו להעניש אותו כשהוא לא נותן להם את הדבר הזה.

לדוגמה:

אשה שחושבת שבעל חייב לסדר את הבית כמוה שווה בשווה (והוא בטוח לא עומד בזה או שעומד בזה בלחץ אטומי) אז היא תרצה להעניש אותו כשלא עומד בחוזה הלא כתוב הזה. אבל נניח אם היא תדע שאין חוזה כזה ושזה לא נכון חוזה כזה, היא כבר לא תכעס ותרצה להעניש. אולי היא תכאב את המצב אבל זה שונה לגמרי מפגיעה באמון ביניכם.

אז מעכשיו נתחיל לחשוב:

האם אנחנו פוגעים בחוזה של האמון הבסיסי בינינו?

אם כן נפסיק לפגוע בחוזים בסיסיים (לא כתובים)

ואם חייבים להעניש אז נעשה  את זה בדברים שאינם רשמיים ממש.

בהצלחה רבה!

יעקב שקולניק

054-8482997