תודה רבה על כל המיילים,
אנחנו נשואים ארבע שנים ב"ה בשמחה ובכבוד הדדי
ובפרט אחרי שהגענו למיילים שלך שאנו קוראים בשקיקה מדי יום.
רצינו לשאול, האם זה נכון שאם האישה עייפה אחרי העבודה או אחרי יום עמוס מוציאה את העצבים על בעלה באופן אישי עליו.
ותמיד היא אחרי הסיטואציה אומרת שהיא רק פירקה תסכולים/ לחצים.
אבל זה לא היה באמת עלי.
ואני אומר לה שאין לי בעיה לשמוע או להזדהות, אבל שזה יהיה איתי ולא עלי.
(שנינו ניסחנו יחד את השאלה).
תודה רבה.
שלום לכם,
יש הבדל גדול בין לפרוק איתך לבין לפרוק עליך.
מותר לה להיות עייפה, לחוצה ומתוסכלת. ומותר לה גם לשתף אותך ולפרוק בפניך את מה שעבר עליה.
אבל זה לא אומר שמותר לה לדבר אליך לא יפה או להפוך אותך למקום שעליו מוציאים את כל העצבים.
המשפט: "זה לא באמת היה עליך" יכול להסביר מדוע זה קרה – אבל הוא לא מוחק את מה שאתה ספגת.
מה כן עושים?
כדאי לסכם ביניכם שכשהיא מרגישה שהיא עומדת להתפרץ, היא אומרת לך: "עבר עליי יום קשה ואני צריכה לפרוק קצת".
ואם אתה מרגיש שהפריקה כבר עוברת אליך, תגיד לה בשקט:
"אני רוצה להיות איתך בתוך הקושי, אבל לא רוצה שתפרקי אותו עליי".
אפשר אפילו לקבוע שהמשפט הקצר שלכם יהיה:
"איתי – לא עליי".
וכיוון ששניכם ניסחתם יחד את השאלה, אתם במקום טוב מאוד: כי… שניכם מבינים שהיא צריכה מקום לפרוק, ושאתה לא צריך להיות שק החבטות שלה.
בהצלחה!
יעקב
