אנחנו נשואים 4 שנים ובאמת שטוב לנו ביחד מאוווווווד.
אבל בעלי קם כל יום מאוחר ומגיע לכולל אף ב11-12 בבוקר.
אני המפרנסת של הבית וקשה לי ללכת לעבוד כדי שבעלי יישן….
כשאני מנסה לדבר איתו על זה הוא נסגר ומתעצבן ותמיד יש לו מה לענות.
אשמח לקבל תגובה…
ש.
שלום רב ותודה על השאלה!
קחי את דברי ברוח טובה למרות הסגנון 😊
את מבקשת תגובה ולא תשובה נכון?
אז אתן לך תגובה.
אם סגנון החשיבה או הדיבור שלך איתו זה של-
"אני המפרנסת של הבית וקשה לי ללכת לעבוד כדי שבעלי יישן…."
אז בטוח שכשאת מדברת איתו בצורה עקיפה ולא ברורה הוא מתעצבן ויש לו מה לענות..
כשכותבים לי שאלה או מדברים איתי אני אף פעם לא מוכן שיגידו לי משפטים כאלה.
כי את ממש לא עובדת כדי שהוא יישן אלא כדי שיהיה לכם כסף!
ואת עושה זאת מתוך הרצון לפרנס!
ולכן אין קשר לשינה של בעלך!
בעלך ישן וזה מפריע לך וזה הנושא.
או שאולי הנושא הוא שמפריע לך שרק את המפרנסת.
השיחה שלך עם עצמך או איתו לא נקייה. היא מורעלת ומעורבבת "עובדת כדי שהוא ישן"
כשחושבים או מדברים כך זה מקשה על פתרון. זה מתסבך אותך ואותו! לא יודעים על מה כדאי עכשיו לדבר.
אני בטוח שאת מתוסכלת ולכן את מדברת או חושבת כך.
אבל אם תחנכי את עצמך לשיחה או מחשבה יותר נקייה של "מה אני רוצה? ומה בדיוק כואב לי?"
אז הדרך לפתרון תהיה יותר קצרה וקלה.
זו תגובתי למה שכתבת!
הפתרון שלך יתחיל בלדבר איתו ישיר מה כואב לך ומה את רוצה בדיוק. בלי מניפולציות (לא משנה אם זה בתמימות או לא).
דברי על נקודה אחת ברורה ועניינית.
בהצלחה!
ותודה על השאלה האמיתית שלך!
יעקב

















10 תגובות
לי נמאס מהשיח הזה, אז הלכתי לעבוד וזהו, כך היא לא תצטרך לטרוח כל כך כדי לפרנס אותי.
אני מבינה מאד את השאלה
בסופו של יום הבעל הוא זה שהתחייב לפרנס את האשה
נשים קבלו על עצמם לפרנס ע"מ שהבעל ישב וילמד
מה שלא היה בדורות עברו
ולכן אפשר להבין שזה קשה מאד שהוא ישן עד 12,1
ברור שהשאלה איך מציגים לו את הקושי
והייתי פשוט בעדינות אומרת לו את הנקודות האלו……
אני מהצד של הבעל, נשוי אותו דבר, ועדיין לא שקדן אם להתבטא בעדינות, ברור שזה לא נח גם לרעיתי ופחות נותן לה מוטיבציה לעבודה (לא העבודה זה הנושא, אלא הרצון המשותף להצליח בלימוד, שנותן לה כח לעבוד לבדה).
אמנם השיח בינינו הוא קודם כל הערכה כללית, וגם איך כן להתרומם, אבל לא על פרנסה וכדו' [ואודה שאני חושש שמידי פעם היא גם מרגישה כך].
ולכן התשובה של ר' יעקב במקומה..
מסכימה לגמרי עם התשובה. עם גברים לא מדברים בשפה נשית. בינינו אנחנו מדברות כך ומבינות אחת את השניה מצוין. כולל הכל. גברים? ממש לא.
בכל מקרה התסכול שמופיע מתחת למשפט הזה הוא:
אני קמה מוקדם כדי שיכנס גסף לבית- לא תמיד קל לי, אבל אני עושה את תפקידי כדי שהבית יתפקד. אתה- לא עושה את תפקידך שהוא לקום ללמוד.
ולכן אני לא מסכימה עם מי שתגיד: אין בעיה, אני אקום גם כן לעבודה מאוחר!
וגם לא מסכיה עם מי שיגיד: ככה היא מדברת איתי? אין בעיה! אני יוצא לעבוד.
זוגיות לא מתנהלת בדווקא. זה לא המקום לפרינציפים!
אם אתה רוצא לצאת לעבוד, תצא. אבל אל תגיד שזה בגלל המשפט שלה! כי אם ל-א היית רוצה, לא היית יוצא גם אם לא משנה מה היא תגיד…
יש כאן כאב-של האשה, וקושי של הגבר.
ולכן הפתרון הוא ב.ד.י.ו.ק מה שנכתב: שבו דברו. תעזרו אחגד לשני לנצח את היום!
תהיו כתף!תבינו! תקבלו את זה מיידי חזרה!
הכאב והתיסכול של האשה מאד מאד מובנים ומאד מאד אמיתיים
אני מעוניין להציע השערה מסויימת שאולי קצת ייקל על ההרגשה
מאד יתכן בסבירות גבוהה שאם הקב"ה היה מחליט להפוך את התפקידים ולברא את שני חצאי הנשמה בצורה הפוכה
[איש ואשה זה נשמה אחת =יחידה אחת לנצח נצחים !!]
יתכן מאד שהבעל שבהמחשה הדמיונית הוא האשה…היה מצליח לקום ולתפקד ולצאת לעבודה כמו התיאור בסיפור האמיתי
והאשה הצדיקה שנאמנה והולכת לעבודה
אם הקב"ה היה בורא אותה [בהמחשה הדמייונית גבר..]עם כל מה שמרכיב את האישיות וההיסטורייה הפנימית של בעלה …יתכן שגם היא הייתא מתקשה מאד לקום והיא הייתא קמה ב12…
איך יכול להיות???
זה הרי מאד תלוי באופי שלו …
ביכולת שלו להתארג…ן
בסיפוק שהוא מוצא בסדר יום שלו… [או בחוסר סיפוק שאוכל אותו ושורף אותו מבפנים]…
ובהערכה עצמית שלו …
ועוד הרבה נעלמים
—
דבר אחד מאד מיסתבר שהוא לא נמצא במצב הזה של קימה מאוחר ולהגרר ולהרגיש גרוע …
מתוך החלטה שרירותית לא בא לי לקום מוקדם ולתפקד!!
סביר להניח שזה נובע מקושי שקשה לו בשלב הזה להתגבר עליו
ולכאורה זה נראה שהאשה רואה את הדברים שונה מהחויה הפנימית של בעלה
הרי למדנו בסמינר תורה זה ערך עליון
ואיך הוא לא מתאמץ בשמחה והתלהבות לקום ולכבוש את השס???
ועל זה התשובה בתחילת ההודעה …..
אני מאד מבינה את הצד של האשה –
היא באמת מתאמצת מאד לעבודה בשביל שיהיה בית יציב –
לדעתי לא כל כך משנה לה מה בעלה עושה בבוקר ועד מתי הוא ישן
יותר היא רוצה להרגיש הערכה "כל הכבוד את אשה נפלאה – בזכותך אני יכול להיות רגוע יותר ולא לחוץ כספית "
שלום לכולם
קודם כל תודה רבה להרב שקולניק שנותן מעצמו למען הציבור שלנו
הכל כדי להרבות שלום
אני חושבת שאין הרבה אתרים שמורים ומקצועיים כמו האתר של "העלון לזוגיות "
באמת האשה נמצאת בדילמה רצינית
וגם הגבר מרגיש ככה – אפילו שהוא לא מבטא זאת
כמו שהרב שקולניק הגיב – לא באמת מפריע לך שהוא ישן בבוקר –
מפריע לך משהו אחר – דברי איתו על הבעיה עצמה
ואים אתם לא יודעים לדבר או להגיע לבעיה "תתייעצו עם היועץ "
אני מעוניין לסביר נקודה חשובה מהכיוון של הגבר אחר שיחות רבות עם אשתי.
עיקר הקושי של האשה אינו משום שהבעל אינו ממלא את תפקידו, ואני אוכיח זאת שאם הבעל לא היה מוציא את הזבל לפי ההסכם זה היה הרבה פחות מפריע,
הסיבה האמיתי היא שהאשה חונכה ובצדק, שלימוד תורה הוא מעל הכל ושוה להקריב בשביל זה וזה עוטף את כל חייה, וכשהבעל לא קם זה פוגע לה בערך הכי עליון ובסיסי שיש לה בחיים.
במילים אחרות נושאים דתיים בפרט כשהם ליבת הענין הם קשים מאוד להכלה.
אני בהחלט מבין את הקושי, אבל צריך להבין דבר אחד, נושאי היר"ש של הבעל אינם קשורים לאשה, אדם בן 24 פלוס הוא אחראי על עצמו והוא אמור להחליט אם רוצה להיות יר"ש או לא.
אם האשה תהפוך להיות המשגיח של הבעל התוצאות יהיו הרות אסון.
נכון התחתנת כי אמרו לך שהוא קם לתפילה אבל זה לא חלק מההסכם שהבעל מתחייב בחופה, זה מאוד לא נעים אבל חשוב להבין את זה, כי זה קריטי כדי להמשיך הלאה.
ברגע שהאשה תפנים שהתפילה של בעלה הוא אחריותו האישי, היא יכולה לדבר איתו בעדינו לספר לו מה היא מרגישה, ושוב רק מה שהיא מרגישה, לא מה הוא צריך לעשות.
הבעל יהיה לו הרבה יותר קל לשמוע ובס"ה הוא מענויין לעשות טוב לאשתו.
נקודה חשובה, האם פעם חשבת למה בעלך קם כ"כ מאוחר? מה את חושבת שהוא דפוק?
תחשבי על זה טוב, אני מציע שקשה לו החברותא שלו לא מוצלח אולי הוא לא מרגיש את המקום שלו שם או שאינו מקבל את הכבוד שלו המגיע לו, ואדרבא אולי תחזקי אותו תרגישי אותו ואת הקושי שלו ופתאום תראי נפלאות!!!!
אני מבטיח!.
מזדהה מאוד עם מה שכתבת
כתבת מאוד יפה.
אבל מה זה אני מבטיח? איך אתה מבטיח? מה אתה מתחייב? איך אפשר לגבות את ההתחייבות?