תודה רבה על התוכן המקסים, מרתק, מחדש, 

מזדהה מאוד עם הגישה שלך.

גם לי שאלה, אם אפשר, ותודה מראש
אנחנו נשואים ברוך השם באושר עם שלושה ילדים
יש בינינו הרבה אהבה הרבה הקשבה וגם אתגרים כמובן מדי פעם, ברוך השם.
יש עניין שאני מדברת עליו עם בעלי לעיתים, הוא מאוד מציק לי ואני תוהה למה זה כך, 

האם זה טבעי או שאני צריכה לנסות להבין את השורש של זה ולשנות את זה

 

בעלי, מאוד מסור אלי, מאוד מאוד, (הוא גם קצת באופי טיפוס מרצה) אני תמיד אומרת לו – אם אני אבקש – אתה גם תוריד לי את הירח,
אבל – וזה מה שמציק לי – רק אם אני י-ב-ק-ש!
הוא כמעט אף פעם לא יכול לחשוב בעצמו איך לעזור לי או איך לשפר את מצב רוחי.
אולי זה טבעי שגבר לא מבין כמו אישה, אבל עדיין, משהו.
אם אני במצב רוח רע כמה ימים, והוא שם לב לזה, אפילו דברנו על זה, אני כן הייתי מצפה שהוא יחזור יום אחד מהכולל עם איזה משהו שאני אוהבת,
או יגיד לי, "וואו, אני רואה שקשה לך קצת, אולי כדאי שנצא היום בערב?"
אם אני חולה במיטה – אני מצפה שהוא יציע לי – "אולי כוס תה תעזור לך?"
הוא יכול לבוא ולשאול אלף פעם – "מה את צריכה? מה את צריכה?" אבל נדיר ממש שהוא מעצמו יציע לי משהו שיהיה טוב בשבילי.

קשה לי מאוד מאוד – שלפעמים כשהוא כן מנסה, (בדרך כלל אחרי שאני מתלוננת שהוא לא שם לב אלי והיה עליו לחשוב איך לעזור לי) הוא מציע לי כל מיני
דברים שהוא אוהב, ואנחנו לא נשואים יומיים – האם לא הגיע הזמן שהוא יכיר אותי ואת הרצונות שלי?

אתה בטח תגיד שגבר לא יכול לנחש וכו ועל האשה להיות יותר ישירה ומדויקת, אבל אני מנסה להסביר ואני מקווה שאתה מצליח לזהות,
זה משהו יותר מזה…
אני  הייתי רוצה שהוא יכיר אותי ויהיה רגיש לצרכים שלי.

 

זה בעיקר קשה לי כי אני ההיפך הגמור מזה, כאישה וגם יותר מכל אישה, אני רגישה מאוד לצרכים של אנשים, לתחושות שלהם,
יכולה לזהות בקלות לפי מבט או תנועות גוף קלות מה הם מרגישים או חושבים
וזו הדרך שלי להביע אהבה, כשאני מעניקה למשהו משהו שאני יודעת בברור שהוא חלם עליו,
כשאני מזהה בעצמי מה חסר למשהו ואיך לעזור לו – אני מרגישה שעשיתי למענו משהו גדול, שנתתי לו אהבה,
אולי בגלל זה – רק כשמישהו מבין אותי אני מרגישה שהוא אוהב אותי.

 

אני יודעת שבעלי אוהב, אבל מתקשה להרגיש את זה, כשפעם אחר פעם הוא לא מצליח להבין את הצרכים שלי.

 

אני שואלת בכנות ומוכנה לכל תשובה – האם הבקשה שלי מוגזמת?

 

טוב, הארכתי מאוד…
סליחה.
אודה לתשובתך.

שלום רב,

הבקשה שלך לא מוגזמת אבל אולי יש בה מרכיב מוגזם, ואפרט.

אשה צריכה שבעלה "יטפל" בה ולא שהיא תהיה המטפלת… ואת מבקשת שמידי פעם כשקשה לך לא תצטרכי לטפל בו כדי שיטפל בך אלא שרק הוא יטפל בך…

ויתכן שבעלך לא בעניין מספיק, אולי הוא חושש שהוא לא מוצלח או שומע ביקורת רבה על אי יכולתו לעזור (ואם כך צריך להראות לו שגם מה שהוא עושה חצי זה מאוד מאוד חשוב ושהוא מאוד מוצלח).

הרבה פעמים זה משהו שמצריך תרגול ואימון כדי לקבל את האומץ ליזום ולפעמים צריך הסברים איך ומה לעשות.

ומאידך,

יש גם משהו חריג קצת אצלך לכיוון השני, כי את כותבת על עצמך שאת יותר רגישה מהרבה נשים, אז יכול להיות שהציפיות שלך גם גבוהות יותר מהרבה נשים. כי כמו שאת מזהה על אנשים מה טוב להם ויודעת לשמח אותם בול, אז את חושבת לעצמך "מדוע הם לא עושים את זה לי? מה כזה מסובך?"

רצית שאנסה לפענח מרחוק מה קורה- אז ניסיתי.

עכשיו אני מציע לך להציץ על שני עמודים נוספים.

הצעה פחות חשובה ושאני לא בטוח שהיא בדיוק מה שאת צריכה זה-

הדוח כך אני מסביר לבעל-איך להשקיע באישה

והצעה שנראית לי יותר מתאימה- זה המאמר על

אנשים רגישים מאוד.

בהצלחה!

יעקב