"אשתי: אתה שונא את הילד"

לכבוד היועץ היקר ראשית כל תודה על בדברים המחכימים   

רציתי להתייעץ ממש בראשי פרקים על מה שקרה לי הבוקר לדעתי מקרה מזעזע וכך אשתי ניגשת אלי ואומרת לי שלפי המבטים שהסתכלתי על אחד הילדים כשעדיין היה במיטה בזמן שציפינו מכולם לקום היה נראה שאני שונא אותו והיא טוענת שכבר חוזר על עצמו כמה פעמים

מה יש לי לומר אני נראה לי אדם נורמלי 

שההתנהגות שלי המעשית והמילולית שלי די בנורמה ואכן יש אולי מה לשפר כמה  דברים אבל מכאן עד לקבל כזה משפט נראה לי משהו לא תקין

תודה מראש

 

שמע נא,

לפי איך שאתה מציג את זה (בקצרה) זה יכול להיראות לא נורמלי, אבל אני מבין שלא הצגת את כל התמונה.

אני מציע לך משהו ותחשוב על זה:

אשתך לא מרגישה שאתה הכי אוהב אותה. היא לא מרגישה שהיא יכולה לדבר איתך בפתיחות ולכן היא גם לא יודעת איך לפרש אותך. היא ממציאה לעצמה פירושים בגלל שהיא לא שומעת ממך מה הפירוש שלך על עצמך ולכן אין לה דעה ברורה וקשה לה לקבל ממך מה שאתה מסביר לה באופן חד פעמי לגבי אותו בוקר על עצמך, היות והיא לא רגילה לכך. לא רגילה לקבל את דעתך.

אני חושב שאם היה קשר טוב יותר ביניכם הכולל אמון ותקשורת פתוחה יותר, היה לה קל להאמין ולהבין אותך יותר.

אבל אם היא עכשיו מדמיינת שאתה כועס עליה אז קל לה לחשוב שאתה עם פרצוף קשוח מול הילדים – שאתה גם כועס עליהם

והיות שמולה היא לא לגמרי סגורה שזה לא כך, למה שהיא תהיה סגורה שכך מול הילדים.

(כמובן שהתשובה בערבון מוגבל ומתוך ניסיון, היות ולא קיבלתי נתוני אמת מספיקים).