לכבוד הרב שקולניק
אני קורא בשקיקה כל מייל שלך כל יום ולפעמים כמה פעמים יישר כוח על הכל….
זהו הגיע תורי לעמוד על שולחן הניתוך (כמובן בלי שם….)
אני נשוי כבר 12 שנים עם 6 ילדים מתוקים בל"ע
לעניינו:
אשתי אחרי החתונה עברה "תאונה" עם השויגר /הורי שיחיו
כלומר קרה מקרה ממש כואב שהורי (בשגגה לא אחראית… סליחה מהם)גרמו לה לעזוב את מקום העבודה שעבדה עוד לפני החתונה ואכהמלה"ע
ולמרות שהיא החליפה כבר כמה מקומות עבודה וגם הספיקה להיות מובטלת כמה פעמים
אבל היא כל הזמן מרגישה שזה לא זה ופעם היה לה נחמד והם הרסו לה את החיים
ואם היא היתה ממשיכה אז היא היתה מתקדמת וכו'(כיום העבודה ההיא לא רלונטית)
היא לא מצליחה להתנתק מהעבר כי היא חווה את זה יום יום
במשך כל השנים היא "טיגנה" אותי על הנושא וכן כל משפחתי הם הפכו בעיניה לאויבים
בתחילה ניסיתי ממשכות להבין להכיל להסכים כמה שזה לא בסדר ולהיות לצידה
אפילו שזה גרם לי הרבה צער לשמוע איך שהיא שופכת אש וגופרית על הורי
לאח"מ שראיתי שזה עובר את הטעם הטוב ניסתי להתנגד וזה עלה לי ביוקר .. וכך זגזגתי כל תקופה פעם בעד ופעם נגד
ובינתיים נפשי מצטערת כי "אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי".
לפני תקופה שחתי לאדם חכם והוא ייעץ לי:
לומר לה כל פעם שהיא מדברת נגד משפחתי (הזכרתי כבר שכולם נשרפו אצלה)בקול רגוע ובטוח
'אני לא מוכן שתדברי נגד משפחתי'-ככה כמו תוכי אבל כל פעם (כמו שיעצת במייל הקודם)
ואני יכול לומר שזה "עזר יופי",
אני חושב שגם לה נהיה יותר טוב וכו וכו……….
כבר "חודשיים" שזה מחזיק מעמד וזה כבר "המון"
ועכשיו לבעייתי האישית:
ודווקא עכשיו, שלכאורה היה צריך להיות טוב יותר
בשבועיים האחרונים אני מרגיש כזה "כעס עצום ושנאה עצומה מאוד" (אני אומר את זה עם כאב גדול גדול)
על כל השנים שככה נתתי לה לרמוס אותי, אני לא רוצה להאשים אף אחד
אבל מתנגן לי בראש בלי הפסקה היא"הרסה" לי את החיים
היא פגעה לי במקום גידולי והמקום שמם באתי אני מסתכל על כ"כ הרבה דברים שהיא קישרה את זה לאותה פרשייה כואבת כמו לא לעלות להורי הרבה זמן ועוד ועוד
ואני לא מוצא מנוחה לנפשי!!!!!!???????
ואני אנא אני בא??????????
סליחה על אריכות הדברים, לא יודע אם זה שייך לתשובות במייל, אם יש צורך תוכל להשמיט חלק
יישר כוח ותודה רבה מראש
שלום לך,
שים לב שאתה בעצם כועס על עצמך בעיקר. שלא עצרת אותה כל השנים.
אז זה בסדר לעוס על עצמך קצת ולשחרר מתחים ישנים..
למדת משהו? מעולה!
אמנם חבל שלמדת בדרך הקשה ועל כך אתה מצטער.
קיבלת 2 עונשים:
- כל הצער של הדיבורים של אשתך כל השנים
- הצער החדש- ההלקאה העצמית של "למה שתקתי עד עכשיו"
את העונש השני – אתה מביא על עצמך. את ההלקאה העצמית.
זה בסדר שזה כואב, אבל ההאשמה העצמית שלך היא רובד נוסף על הכאב עצמו (של מה שהיה כל השנים).
תגיד לעצמך:
"זה באמת עצוב שכך זה היה כל השנים וחבל שאני לא ידעתי איך מתנהגים נכון, ב"ה היום אני יודע והעניין סודר. בשום אופן לא אשב ואעניש את עצמי בשנית בכך שהאשים את עצמי שוב ושוב שלא עשיתי את זה כל השנים"
קח לך תקופת אבל על הצער של מה שהיה.
אל תסכים לעצמך לאכול את עצמך על כך שלא ידעת איך להתנהל- כי זה גהינום שתלוי רק בך 🙂
בהצלחה!
לגלות עוד מהאתר הרב יעקב שקולניק - יועץ נישואין
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
5 Responses
כיהודים מאמינים אנחנו גם אמורים להגיד: מה שקרה כבר – הקב"ה רצה שיקרה. לפני שזה קרה – יש לנו בחירה חופשית לגביו. אבל אחרי שקרה – זהו, זה היה רצון השם. ועם כל הכאב, רצון השם היה שהוא יתן לה לרמוס אותו.
וביחד עם זה – יש מקום לתהליך אבל על השנים האלה. אבל – אנחנו עושים על מה שהיה ולא יהיה עוד, על דברים שא"א להחזיר עליהם את הגלגל. זה תהליך מובנה מאוד, ואי אפשר לוותר על שום שלב באמצע. כי כל שלב מאפשר את השלב הבא: בתחילה יש הרבה כעס, למה עשו לי, למה אפשרתי, הרבה למה. ורק אחרי שמוציאים את הכעס, מגיע כאב גדול. וכשנותנים מקום לכאב וממצים אותו, זה מפנה את הדרך לשלב הבא: להשלמה.
הרבה כח לעבודה הפנימית שדורשים תהליכי האמונה והאבל.
זה מאוד חשוב לאמץ את העניין הזה להתרגל לחשוב קדימה ולא אחורה על מה שהיה כי הדבר הזה יכול לפגוש את האדם הרבה פעמים במשך החיים
לפי מה שאני מבינה היא כעסה שנים על זה שהיא ויתרה להורים שלו והוא כרגע כועס על שזה שהוא ויתר לה .
אני חושבת שהם צריכים גם הוא וגם היא לאמץ את מה שכתוב בתגובה הראשונה
יהודי יקר,
אם תפגוש את עצמך, באמצעות
עצירה, נשימה עמוקה, ותדמה לעצמך שאתה
פשוט, פוגש את עצמך פנים אל פנים,
אתה תוכל לנהל עם עצמך שיחה,
שוב, הכל במוח, שבוודאי ה’ חנן אותך,
תוכל- א’ להסביר לעצמך מה קרה,
ב’ שאפילו לך, מותר לטעות!!!
אפילו משה רבנו לפי דרגתו, טעה!
אז גם לך מותר לטעות, כמובן לפי דרגתך!
ג’ – והכי חשוב לסלוח לעצמך מחילה גמורה!
שנגאל בקרוב!
נ.ב.
נלע”ד ששנאת חינם עצמית,
היא חורבן עצמי!
נכון מאוד שנאת חינם האשמות הורסות!!
גם האשמות בזוגיות זה דבר שהורס את הזוגיות,
אפילו לא האשמות רציניות גם האשמות כמו: "למה הלכת בסוף", "למה קנית את זה" וכו' כל זה הורס!!!! זה נותן תחושה לא טובה,
(לא סתם כתוב בספר התהילים "למה יאמרו הגויים" כי המילה למה היא לא מילה טובה)