מרוב שזה פשוט… אנחנו לא "מתבזבזים" על זה… לא יודע למה.
ראיתי בחיים שלפעמים
אנשים זונחים את החכמה כשהיא מידי זמינה ופשוטה
תקראו ותבינו…
זוגות רבים (ושותפים וכדומה) מוצאים את עצמם בהרבה חיכוכים וויכוחים בנוגע למשימות משותפות.
לדוגמה:
זוג שעובד יחד בעסק פרטי. ושניהם מטפלים נניח בחשבוניות. כמה ויכוחים והערות יוכלו פוטנציאלית להיכנס לנושא? כמויות!
עמידה בזמנים. עמידה בעיתוי. לא לפספס חשבוניות ועוד… זה רק בנושא יחיד מתוך ניהול עסק שלם!
ומה הפתרון?
פשוט: להפריד! אין דבר כזה ששניכם עושים את אותה פעולה!
גם אם כן עושים את אותה פעולה אז לא ביחד.
למשל אם אפשר שרק אחד מכם יעשה את הפעולה זה הכי טוב (כמובן שהשני לא יעיר הערות ויסמוך על משנהו גם אם יטעה – כי זה פשוט שווה את הטעות!)
ואם חייבים את שני בני הזוג; אז לנהל את זה בצורה שמתי שאני עושה את לא עושה. כלומר להפריד להפריד להפריד.
כשיש משהו ששניכם עושים
זה יהיה מועד לתקלות.
אם זה משהו יחידני
הרי שאין כאן שני דעות באופן טבעי ובסיסי…
כך גם אם אתם מבשלים יחד
זה שמכין את התבשיל יעשה לבד הכל
ומי שמכין את הקינוח יכין לבד הכל
וכדי להוסיף "פלפל לקינוח"…
תכינו את מה שאתם מכינים לבד עבור השני
"אני עושה את החשבוניות כמו ובשביל ובצורה שבעלי אוהב"
"אני מכין את הקינוח בצורה שאשתי אוהבת ובטעמים שאשתי אוהבת ובתבניות בצורת לב"
תראו איזה לימונדה יצא ממשהו שהוא קלאסי לחיכוכים!
אז במקום שהדברים יפרידו ביניכם
תפרידו אתם את הדברים
ואתם תישארו ההפך ממופרדים!
באהבה רבה!
ידידכם יעקב שקולניק
2 תגובות
מאמר חכם מאוד!
דוגמא אישית, בנוגע לארוחות צריך שמישהו אחד יהיה אחראי על הילדים אם הם אוכלים או לא, ולא ששניהם יהיו אחראים על זה.
(זה גם מומלץ לטובת הענין בשביל הילדים)
אני הרבה חושבת על הנושאים האלה.
כשאני עושה משהו לבד, אני אחליט איך, מה, מתי, באופן הנוח לי ביותר.
אבל איך להגיע לנקודות של ביחד עם הסכמה? נגיד אפילו איפה להיות בשבת. מה הסיסמה? פעם מתחשבים בראשון, פעם בשני? לחשוב למי יותר חשוב? זה לא מדויק, כי כל אחד חשוב לו. אז מה- חייב שמישהו יוותר? איך זה עובד?