שלום לרב שקולניק,
אני מאד נהנית מהעלונים וקוראת
אותם בשימת לב כל שבוע.
שמתי לב שאתה מדגיש מאד את החלק של האיש בזוגיות' כביכול הכל תלוי בו ואם הוא יעניק לאשה יהיה לה כח להעניק לו וכו'
האם זה מכוון או שאני כאשה קוראת קריאה סלקטיבית שכזו?
בכל מקרה, אשמח אם תכתוב יותר על כמה אישה חייבת בכבוד בעלה ולהעריך אותו יותר,
כי לפעמים מרוב שאני קוראת כמה הבעל צריך לכבד את אשתו, נוצרת לי תחושה מוטעית שאני לא צריכה לשנות בי כלום והכל תלוי בו. מה גם שרק אני קוראת את העלונים ובעלי לא ואולי זה קצת לא "פייר" שאני רואה רק את הזכויות שלי (מה שמגיע לי מבעלי) והוא לא קורא על איך אישה צריכה להתנהג לגבר (כבוד הבעל).
(ניסיתי כמה פעמים להדפיס מהעלון דפים שנגעו ללבי וחשבתי שהוא אמור "ללמוד" מהם על כבוד הבעל לאשתו, הנחתי על השולחן בסלון כדי שיתקל בהם ויקרא, אבל נראה לי שהוא נפגע מזה שאני כאילו רומזת לו לקרוא על תפקידו כגבר,
אז הפסקתי להדפיס, ואני מתפללת לה' שהמסרים שאני רוצה שיעברו אליו, יעברו מהשמים)
אשמח לתגובה,
בברכה,
אשה מישראל
תשובה לשאלתך:
נקודה מצוינת!
אתייחס לחלק הזה שכתבת: "אשמח אם תכתוב יותר על כמה אישה חייבת בכבוד בעלה ולהעריך אותו יותר".
הייתי אומר לגבי כבוד הבעל שמדויק יותר לומר שאישה צריכה להראות לבעלה שהיא מכירה בו ובמחשבותיו כאישיות בפני עצמה.
היא לא חייבת להסכים אתו ויכולה לחשוב אחרת ממנו, אבל היא כן צריכה לכבד את זה שהוא אדם בנפרד וישות בפני עצמה ושיש לו מחשבות שראויות להאזנה והקשבה.
אשה שחושבת אחרת מבעלה יכולה להביע זאת בשתי דרכים:
דרך א' (אישה שלא מכבדת את בעלה):
"דוד! עם כל הכבוד אני חולקת עליך, מהלעשות…"
בדרך זו הבעל מבין שאשתו לא מכבדת את הישות שלו והחשיבה שלו. הוא שומע כאן ביטול של הדעה שלו. בסוד: אפילו שאף אחד לא ביטל את דעתו כלל ועיקר… רק אמרה שלא חושבת כמוהו.
אבל הוא לא קיבל חיזוק למעמד שלו כאדם בפני עצמו ולכן הוא רואה בזה פגיעה ממי שאמורה לחזק את מעמדו. (אם חבר יאמר לו כך, זה ממש לא יפגע בו, משום שהחבר לא אמור לחזק את מעמדו האישי!)
דרך ב' (הדרך הנכונה):
"דוד! אני מבינה שאתה חושב ש.."
ואז לתת לו לומר משפט. ורק אחרי שהכרת בו ובחשיבתו כאישות בפני עצמה ונתת לו להרגיש שיש לו מעמד, אמרי לו: "רוצה לדעת מה אני חושבת על זה?"
בדרך זו הוא חש שאת מכבדת את מעמדו כאישיות בפני עצמה, כשאת אומרת אני לא חושבת כמוך הוא שומע היא מבטלת את מעמדי ולא מכבדת אותי…
לכן אני חושב שיותר נכון לומר שבעל צריך שיכירו במעמדו ואילו אישה צריכה שבעלה יהיה מרוצה ממנה ולאו דווקא הדגש על להכיר במעמדה כאישיות נפרדת.
תארי לעצמך שהבעל היה צריך לשנות את שם משפחתו לזה של אשתו קודם החתונה… דעתי האישית: היה קשה לכולם למצוא שידוך!
את/ה לא חושב/ת?
תזכרי תמיד, לתת לו את התחושה שהוא בפני עצמו ושאת מכבדת את זה שהוא חושב משהו.
לסיום הנה משפט נוסף שיכול לעשות אותו מרוצה מהחיים… – זה לא חייב להיות סביב נושא טעון אלא אפילו סתם כך. ערכי בו את הניסוי ותראי מה זה עושה לו. הוא לא בהכרח יאמר לך משהו בגלל זה, אבל אני יכול להאמין שאת תראי שזה עושה לו טוב בחיים ושהוא נינוח יותר בתוך שניות.
אמרי לו: "אני רואה שבחרת לעשות (משהו)"
מה יש במשפט כזה?
יש כאן הכרה בו כאדם עצמאי שבוחר ומחליט ומבין וכו'…
למשל אני רואה שאתה בוחר להסתובב כשאני מדברת איתך (לא בצורת ביקורת אלא כעדות על הקיים, בעצם זו עדות על קיומו כאישיות בפני עצמה).
להארתך על החומר לנשים – ניתן לראות כמה זה מורכב לכתיבה לא?
תוכלי לקבל מידע נוסף בחוברת "תעצומות הנפש" לנשים
אל תנסי עוד לכבד את בעלך,
נסי להראות לו שאת מכירה בו ומכבדת את מעמדו ודעותיו
בהצלחה רבה!
לגלות עוד מהאתר הרב יעקב שקולניק - יועץ נישואין
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
תגובה אחת
(האישה הזאת היא איה רגישה מאוד כנראה, נכון?)