אל תגלה לאשתך כלום!

השאלה של מ.

בוקר טוב הרב שקולניק.

אתה כל הזמן ממשיך לתת לי חומר למחשבה.

תודה.

אבקש לדעת באופן כללי האם זה נכון לערב את האשה

בקשיים רגשיים אישיים שלא קשורים ליחסים הבין אישיים.

לדוגמא, על קשיים בחברה או כסף שאני חייב לאנשים וקשה לי רגשית, על התמודדויות רוחניים.

בברכה

מ. ג.

עוד משהו אחד קטן לבירור:

מצד אחד אשתי לא רוצה להיות מעורבת בכספים זה עושה לה לחץ והיא צודקת.

מצד שני, כשהיא לא מעורבת ולא יודעת כלום – כשאני מתחיל להיכנס לפירוט של כספים, למה כן ולמה לה לקנות כל מיני דברים, אז זה שוב מחזיר לה את הלחץ.

בקיצור – אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי.

אני באופן אישי חשבתי שאם אני לא יגרום לה לפתח ציפיות בנוגע לכל מיני כספים שהם מעבר לשוטף (כלומר לא לשתף אותה על כספים שאמורים להיכנס וכד') אז זה יקל עליה, האם אני בכיוון?

תודה על הכל ובברכה מרובה.

תשובה למ.

שלום מ. היקר!

קשה לי לתת לך תשובה ממש מותאמת אישית. לכן אענה לך באופן כללי.

ההבדל בין אישה מזלזלת לבין אישה שאינה מזלזלת בבעלה

ובכן באופן כללי – בהחלט נכון לשתף את האישה בקשיים האישיים שלך ואני בטוח שאם יש לכם יכולת תקשורת טובה, זה גם יעזור לך בהסתכלות לאחור בעוד כמה שנים.

אם היא פוגעת בך בעקבות כך אז גם היה כדאי לשתף אבל קודם לתקן את בעיית הפגיעה. – אתה מבין אותי? – אם השאלה שלך זה האם נכון לשתף אישה שפוגעת בך אז התשובה שלי היא: שנכון שאישה לא תפגע בבעלה ואחרי זה אשמח לענות לך שוב על השאלה האם נכון לך לשתף את אשתך שלא פוגעת בך בעקבות הדברים הרגישים שאתה מספר לה…

אם אשתך לא מזלזלת בך כלל

אם אשתך לא מזלזלת בך, אז למה לא לספר לה?

אם זה בגלל שהיא פחות תעריך אותך –

אז התשובה היא: להפך היא תכיר אותך ותעריך אותך רק יותר על מה שאתה עושה בחיים למרות כל הקשיים!

אם זה בגלל שזה סתם מצער אותה –

אז התשובה היא: שפעמים רבות מי שלא חווה קשיים גדולים במיוחד – אינו מבין את גודל הכאב. זה כמו שגבר לא מבין מה זה ללדת… מי שלא היה בשואה לא יודע על מה מדובר הוא רק יכול להבין שהוא לא מספיק מבין. ולכן אם זהו המצב אצלכם אז העבודה שלך היא: לא להחליט בשבילה כמה קשה לה לשמוע אותך כי היא לא יודעת איך זה מרגיש לך בעומק. אלא תאמין למה שהיא אומרת לך אם זה קשה לה או לא.

אם זה בגלל שהיא עצמה אומרת שזה עושה לה דיכאון –

אז תספר לה בקצב עדין ולא אינטנסיבי. תדבר איתה מה נוח לה. כמה היא מסוגלת להקשיב בנחת. כמה זה יהיה הגיוני בשבילה.

אם זה בגלל שהיא לא מבינה אותך ואתה מתאכזב מזה –

אז עליך ללמוד משהו מאוד קשה! אשתך לא הייתה בשואה והיא יכולה להבין דברים של אנשים רגילים. אבל כן תשאף לזה שהיא תוכל להכיל אותך, ולאו דווקא לחוש ממש את כאבך.

לגבי שיתוף האישה בנושא הכספים

שאלת:

"מצד אחד אשתי לא רוצה להיות מעורבת בכספים זה עושה לה לחץ והיא צודקת. מצד שני כשהיא לא מעורבת ולא יודעת כלום – כשאני מתחיל להיכנס לפירוט של כספים, למה כן ולמה לה לקנות כל מיני דברים, אז זה שוב מחזיר לה את הלחץ. בקיצור – אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי."

תסכם איתה שאתה מנהל את הכספים הגדולים ושאתה לא צריך לעדכן אותה. אבל תדאג שיהיה לה כסף שבועי לקניות מכולת. כך היא תרגיש שברמה היומיומית אין לה איום מהכסף. יותר מכך היא תחוש במשך הזמן סוג של ביטחון עצמי לגבי היומיום. היא תקבל כסף למחיה שבועית והיא גם תנהל את זה. (אמנם היא יכולה לתת לך מהכסף הזה כדי שתעזור לה עם הקניות מידי פעם).

באופן כללי לגבי ציפיות

אל תגיד לאשתך דברים שאינם ברורים לך בדומה לזריחת השמש. וגם תגיד לה שמה שאתה לא אומר לה שזה וודאי – שתקח את זה כספק. כך תייצר אצלה ביטחון.

ועדיין לפעמים אתה יכול להקלע למצוקה כלשהי ולשתף אותה למרות שהיא תלחץ. כי אתם התחתנתם ואתם יחידה אחת שתומכת ומשתפת. – זה בתנאי שזה לא נעשה באופן קבוע, אלא רק במקרי קיצון.

באופן כללי לגבי שיתוף

אני תמיד בעד שיתוף.

אבל:

• לא צריך לשתף דברים כמו: "איזה גרב אתה לובש ראשון בבוקר". יש דברים שזה אתה וזה בסדר לא לשתף כל נשימה שלך.
• שיתוף זה פתיחות וחופש! וחלק מהחופש זה שיהיה גם לגיטימי לסכם שאנחנו לא רוצים לשתף בינינו משהו מסוים. אבל אם לא סיכמנו שלא לשתף ואנחנו לא משתפים בלי לסכם, זו בריחה וחשש ממי שאתה גר איתו יומיום בבית שלך. זה לא נוח ולא צריך להיות כך.

תודה על השאלה המוצלחת!

ידידך יעקב

054-8482997