השבת פרשת שמיני התפללתי בבית הכנסת של כ"ק האדמו"ר מאונגוואר מודיעין עילית.
אחרי התפילה היה קידוש ובקידוש האדמו"ר אמר דבר תורה על הפרשה, עם מוסר השכל שאסור לפספס.
כתוב "וידום אהרן". זה היה אחרי שבניו של אהרן נפטרו אחרי שהקריבו לפני ה' אש זרה, ומשה רבנו ניחם אותו ואמר לו כפי שכתב רש"י, "אחי יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום, והייתי סבור או בי או בך, עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך". ואחרי זה כתוב בפסוק "וידום אהרן". ורש"י כתב: "קבל שכר על שתיקתו".
שאל האדמו"ר שהרי בלוויה יש אפילו מקום לשבח כמו "ה' נתן וה' לקח" ועוד הוכחות יפות לכך שהיה נהוג לקונן בכלי זמר עצובים וכדומה. ואם כן היה מקום לחשוב שאהרן היה צריך לומר משהו ולא לשתוק.
והאדמו"ר ענה על זה דבר מאוד חכם ובוודאי לדורנו.
לפעמים כשלאדם יש צרה עצומה כמו שנפטרו לו שני בנים ועוד בבת אחת, אדם מסוגל לדבר לא יפה חלילה. ולכן עדיף לשתוק במצבים כאלה כדי שלא יחליק משהו לא לענין מהפה! לכן אהרן קיבל שכר על שתיקתו, על כך שהוא נזהר שלא יקרה לו מה שקרה לאיוב!
מדהים. נכון?
מבלי להרוס את היופי של הווארט. אני חושב שגם בזוגיות כשזה מצב "על הקצה של הקצה" עדיף להתרחק מהזירה כדי לא "לאחל איחולים". אמנם לדבר חייבים. לגבי איחולים, עליו נאמר "וידום אהרן". אפשר לקחת מהר מהר אוזניות עם מוסיקה וכדו'.
זהו וידום אהרן.
רש"י: קיבל שכר על שתיקתו!
שיהיה לנו שבוע טוב ונפלא!
יעקב
