שלום וברכה!
ראשית כל אני קוראת בשקיקה את המיילים ממך.
דבר שני אני רוצה להתייעץ. על ענין מסוים.

אז ככה:

אני נשואה 11 חדשים.

בעלי הוא אחד שמוגדר כציפור לילה .הוא פתח עסק כעצמאי וזה משהו שנותן לו אופציה לשחק עם השעות. וכן היום שלו הופך ללילה והלילה ליום…..

כמובן שהוא התחתן עם אשה שהיא ההפך המוחלט בעניין.

בתחילת דרכינו זרמתי עם זה (אני חייבת לציין שזה נבע לרוב מאי נעימות של ההתחלה…),

אני לא יגיד שלא היו ימים יפים אי אז בתחילת דרכינו,

כשהיינו מבלים ומדברים אל תוך הלילה

אבל לאט לאט הבנתי שזה ממוטט אותי פיזית ונפשית.

החלטתי יום אחד שזה ניגמר!!!

קיבלתי יותר בטחון לעמוד על שלי הוא כמובן הבין אותי וידע שאם רוצים חיים תקינים זה מחייב שינוי בענין ניהול הזמנים.

מפה לשם הוא נותר עם השעות שלו ואני חיה את הסדר יום הרגיל והתקין שלי. זה גומר אותי לראות אותו עם פרצוף כרית כשאני חוזרת מהעבודה.

אנחנו מדברים על זה המון הוא מודע לבעיה ומביע רצון לשנות.

אבל הבעיה שאם אין לו סיבה מוצדקת שמחייבת אותו לקפוץ מהמיטה זה פשוט לא קורה

 

אשמח לשמוע את דעתך בענין

ולהשאר בעילום שם כמובן

תודה

א.

 

שלום גב' א.

תודה על השאלה!

תופעת טבע מצוייה:

אישה מטבעה מתרצה לבעלה ורצה שיהיה נחמד

ולכן בשנה הראשונה הנטייה של אישה זה לוותר ולקחת על עצמה ולהסתגל לבעלה 

אבל יש פעמים שהבעל חושב "הו הנה ככה זה אשה\אשתי והוא חושב שהוא יכול לנצל את זה שהיא נחמדה

והיא בולעת את זה כי היא רוצה להסתגל אליו..

אבל אחרי כשנה בסגנון כזה

היא מרימה ראש 

ואומרת "רגע למה שאני יפסיד כל החיים?"

ואז קורה מה שאת עשית שהחלטת להגיב בחומרה.

זה להבנה הכללית של מה שקורה בשנה ראשונה

ואיך זה מתהפך פתאום…

ולענייננו

אם הכל טוב ביניכם ורק זו הבעיה

אז זה לא כזה נורא

את צריכה להיות מאוד שמחה

כי יש רק את החיסרון הזה.

אבל כשאת כותבת והנה הציטוט

"אני נשואה 11 חדשים.

אני לא יגיד שלא היו ימים יפים אי אז בתחילת דרכינו.."

זה אומר לי שלא טוב לכם באופן כללי מלבד אי אילו ימים מתוך ה 11 חודשים..

ולאור זאת,

אני חושב שצריך להסתכל על כל מה שמפריע ולדבר על הכל ולראות איך אתם פותרים את זה.

כי למרות שזה לא נעים לך לראות אותו עם פרצוף של כרית

כשפונים על כזה דבר כמשהו שהוא "הבעיה המרכזית"

זה כנראה משהו ששם מרגישים את הכאב יותר.

אם היית אומרת הזוגיות שלנו דבש ובכל זאת אני לא מסוגלת לפגוש אותו עם "פרצוף כרית"

הייתי עונה קצת שונה. הייתי אומר לך שאת צריכה לעמוד על זה בעדינות אבל לעמוד על הנושא

וגם שהוא צריך להבין איך לדאוג יותר נכון לצרכים של אישה.

אך כתבת שהיו ימים טובים בעבר הרחוק מתוך 11 חודשים…

לכן אני חושב שהכיוון הוא לטפל בכל הבעיות

ואם אתם לא מצליחים לגשת לייעוץ בקרוב (ולא עוד 5-10 שנים כמו שהרבה עושים…)

אני לא חושב שאם עכשיו תעמדי עליו על זה

אז יהיה תותים…

כי במקרה שלכם נראה שלא על זה יקום וייפול דבר.

אז העצה שלי לשאלה כזו היא מאוד כללית:

לחזק את הזוגיות

אם לא מצליחים 11 חודשים שזו רק ההתחלה..

אז ללכת למישהו שיעזור. כי זה לא משתפר לבד פתאום…

אני יכול אולי להציע עצה אחת:

תחשבי מה את רוצה ממנו ולא מקבלת באופן כללי.

אולי פשוט חסר לך יותר יחס

ואז כשאת רואה אותו ישן כשאת חוזרת

זה פשוט לוחץ לך על הפצע הזה של חוסר יחס. של לבד.

מצטער שזה מה שאני יכול להציע כרגע

שבת שלום

יעקב