שלום הרב,
רציתי לשאול אני נשוי בה 5 שנים והשנה האחרונה הייתה לחוצה קצת בשבילנו מכל הבחינות.
לדוגמא אשתי עבדה מאד קשה בכל החודשים האחרונים בפרט, ובכלל היא עובדת קשה, היינו בתקופה של קניות יקרות והיה צריך להשלים את הפער. יש לציין שאני אברך יום שלם.
ורצינו לצאת לחופשה בקיץ הזה ומשום מה כל פעם זה נדחה מסיבות מגוונות ועכשיו כשדיברנו על לצאת לנופש קצר בחו"ל בתחילת אלול לחסוך את כל הבלגן וכו' אשתי נורא התלהבה ובפרט כשאני התעקשתי לנסוע לבד ללא חברים ומשפחה כדי שיהיה לנו קצת זמן לעצמנו ולזוגיות שלנו בשקט ובנחת…
וחוץ ממה שאני ממש זקוק ליציאה כבר תקופה ארוכה
וכל פעם דחיתי כדרכם של גברים שיכולים לדחות את הרצונות שלהם.
חשבתי שלאשתי ממש מגיע הפינוק והשקט מהעבודה הקשה שלה
אלא ש….פתאום היא אומרת לי היום שבא לה שנרד מהרעיון של חול מהסיבה שהיא מפחדת שניסע לבד…
אחרי קצת שאלות הבנתי שזה יושב על החרדה שלה כלפיי
ואת זה בעצם לא הקדמתי שיש לאשתי קצת חרדות לעיתים בכל מה שנוגע אליי היא חוששת תמיד לבריאותי ולמצבי לדוגמא אם אני קצת מתעכב אחרי תפילה היו פעמים שזה מגיע להיסטריה ואפי לדמעות וכו'…יש לציין שהוא ממש מבינה את המקום שלי ולא נוח לה אם זה שזה קצת אמור להגביל אותי…..
עכשיו כל הסיפור הזה הוא דוגמא אחת מכל מיני מקרים שקורים לנו וכל פעם אני זורם עם הרצונות\פחדים\חששות שבעיני אין לי שמץ של הבנה בעניין אבל אני מנסה להכיל את הסיטואציה וכמו שהקדמתי לדחות את הרצונות שלי….
אשמח שתיתן לי תשובה שתסדר לי את הראש ואולי יש לי עוד דברים ללמוד לעשות בדרך אחרת.
ידידי אנסה לעשות לך סדר בראש.
קודם מילה לקוראים היקרים שלי, אולי לחלקכם זה נראה שיש פה בעיה רגשית של תלות וחרדות. רק רציתי לומר שאני מודע לכך שאתם יכולים לחשוב כך ובכל זאת אני לא מתייחס לזה כך. כי לפעמים דברים נראים כחרדות ותלות ולפעמים זה באמת. אך כמה קל לנו להגיד טוב זה חרדות או טוב היא תלותית. אז תדע קורא יקר שהרבה פעמים יש דברים שנראים כמו חרדה אבל זה נובע ממהלכים לא תקינים בחיים. או תקופה מתוחה.
למשל חתן לפעמים זה יכול להראות שיש לו חרדות אבל כולנו מבינים שזה רק בגלל שהוא חתן.
גם במקרה הזה נראה לי שזה ענין של אישה שלא מסודר לה משהו בחיים. ורק אחרי שאהיה בטוח שהזוגיות מסודרת אתחיל לחשוב על חרדות ותלות.
עכשיו לעניינינו…
ענין הטיסות לבד-
לא נראה לי שזה קשור לפחדים שלה כשאתה לא חוזר בזמן מהתפילה וכדו'. זה אולי קשור לפחד אבל לא הפחד ההוא. אולי יש קשר שהיא מפחדת שאתה תשאיר אותה שם לבד כמו שהיא מרגישה לפעמים גם בארץ הקודש… כשאתה חוזר מאוחר מהתפילה.
אז הרבה יותר לא נעים להרגיש במתח ולבד בחו"ל.
חוששת לבריאותך ומה קורה איתך כשאתה מתעכב-
ידידי התחתנת! מזל טוב! יש לך אישה…
אמנם לא כל אישה תכנס לאותה רמה של מתח אבל בהחלט יש נשים שכן וזה בטווח הנורמלי.
לאשתך יש יכולת דמיון מפותח! היא מסוגלת לחשוב שאתה לא חוזר כי נדרסת.
לא תמיד נשים חיות את החוויה של החברה בבית כנסת… וגם אם כן הם לא מתחברות לקטע הלא יציב הזה של פעם חוזר חצי שעה לפני ופעם אחרי.
כי אשה צריכה ורוצה להרגיש יציבות בחיים!
אתה צריך לדאוג לספק לה תחושת יציבות. שהדברים יהיו צפויים בשבילה. כך היא תרגיש בטוחה יותר.
אתן לך עצה-
תגיד לה שכל פעם שאתה הולך לתפילה אתה חוזר בשעה מסוימת
והשעה הזו לא תהיה השעה שנגמרת התפילה
אלא השעה שאתה בטוח שתהיה כבר אחרי כל המריחות האפשריות…
כך היא תצפה לבואך בשעה ההיא ומקסימום אתה תפתיע שתבוא לפני.
וכך תהיה לה יציבות וביטחון מה קורה איתך ביום יום. אין כאן מקום לדמיונות ולדאגות!
עשה ותצליח!
שלך יעקב
6 תגובות
כמה קל כל דבר לתלות בבעיות (כגון חרדות תלות וכו') כשלא מכירים תמונה שלימה של מציאות חיים, ולשפוט ולהחליט עבור אנשים שבכלל לא מכירים…
תשובה יפיפייה!
לא יכולה לומר על עצמי שאני חרדתתית בצורה מוגזמת או תלותית כנ"ל,
אבל אני מזדהה מאד עם התחושות המתוארות – כשהבעל חוזר מאוחר או מתעכב בלי להודיע.
אכן לא הייתי תולה את זה מיד בחרדות ובתלות
אהבתי את התשובה הקולעת!
קראתי את השאלה וכל הזמן חשבתי מה תהיה התשובה…
וכ"כ הופתעתי(או שלא)על התשובה המדויקת!!!!
מנסיון אם בעלי היה מתעכב רבע שעה כבר הייתי כמעט יושבת שבעה ה"י
אז ביקשתי ממנו שיגיד לי מתי הוא חוזר מצידי 12 בלילה רק שאני יידע מתי…
והכל נרגע ב"ה!!
אולי כדאי לבעל באמת לשתף את אשתו עם כל מיני חוויות שחווה בבית המדרש
ככה לא תרגיש שהיא מנותקת ממנו כשהולך לבית המדרש
אז מה יהיה אני מנסה להסביראתהקטע הזה לבעלי כבר 7 שנים ולא הולך הוא הולך לכולל חצות וגם אוחז שאסור לאכול לפני שינה אז נעשה 1+1 נקבל בלגן אחד שלם עד לפני 3 שנים עוד הייתי מנסה לסדר לדוגמא שלפחות כל יום ב7 הוא ער ואוכלים אוחת ערב אבל תכלס בדיוק היום הוא התעכב ועד שהוא הלך לישון וכו ככה יוצא שכל ארוחה שאני טורחת הרבה סיכוים שאני אקבל תשובה אני לא אוכל עכשיו ואת יודעת שיש לי את הסדר הזה של לא לאכול לפני השינה היום אני במצב אדיש משתדלת להשאיר מנה יאכל ? מצוין לא יאכל? ישאר אין שום ארוחה משותפת והמעניין בזה הוא שהוא טוען שזה בגלל שאני לא מבינה אותוו עם הכללים שלו אבל מה אני אעשה שאני צריכה שעה מדויקת וקבועה אם לא זה מוציא לי את כל החשק להכין ולטרוח אז מה עושים?
שלום,
תודה על הכל.
לגבי התשובה שלך שכתבת- השעה הזו לא תהיה השעה שנגמרת התפילה
לא תמיד זה מעשי
אם למשל אני יודעת שהלך לתפילת שחרית בשעה 7 חשבון פשוט מאד מתי הוא צריך לחזור.
ומה עושים אם הבעל הולך לבית הוריו למשל למשהו ספציפי וכל הסיפור הזה לוקח הרבה זמן? והאשה ממתינה לו בבית? זה עלול לגרום לה למתח כל פעם כשהוא ילך לשם. ואיך היא אמורה להגיב על זה?