"כשהוא כועס על הילדים אני לא יכולה נפשית לא עומדת בזה"

מה עושים?

כש…. בעל פתאום עצבני ופותח את פיו לטובה ולברכה (בלשון סגי נהור)

אנחנו נשואים ב"ה 12 שנה ויש לנו משפחה ברוכה קטנים וצפופים.

יש בנינו קשר טוב עברנו הרבה ודי צלחנו את הקשיים שעמדו בפנינו

רוב העבודה בבית מוטלת על שכמי, בעלי מנטרל עצמו מכל העול והעבודה בבית, כך

שבמשך יום שגרה אני לרוב עם הילדים כולל כל המטלות.

הקושי שלי בשישי ושבת אין לי כח נפשי ופיזי שהוא כועס על הילדים אני לא יכולה נפשית לא עומדת בזה, קורה בדר"כ בסעודות שבת שהילדים בוכים וצריך בשביליהם הרבה סבלנות וכל הסעודה (אני בלחץ שתעבור ושלא יתעצבן עליהם אני יודעת שהוא אבא שלהם וזכותו לנהוג עמהם איך שרוצה אבל הקושי שלי קיים ומאוד חזק אין לי אפשרות להתעלם ממנו ודיברתי איתו על זה אין ספור פעמים הוא עושה עם עצמו עבודה מדהימה אבל בכל זאת יש נפילות).

בסוף הוא אוכל ולרוב תוך כמה דקות נרדם ואנחנו ממשיכים את הסעודה.

אז מה עושים כשהוא עצבני?

אחרי כמה שעות הוא רוצה שהכל יהיה כרגיל אך ליבי קשה כאבן אני רוצה להמשיך את החיים רגיל קשה לי לא יכולה לסלוח .

נא להשאיר בעילום שם במידה ויתפרסם.

שלום רב,

יש קצת עומס בשאלה לכן אסכם את המצב + הוספות בסוגריים שלי שתואמות את המצב:

יש עלייך עומס כל השבוע ובמיוחד בסופי שבוע (וזה די שם אותך על הקצה ובעלך מרגיש זאת בדרך זו או זו..) וכשזה קורה בסוף השבוע והוא מתעצבן על הילדים (ואולי זה ביטוי גם לבטן מלאה כלפייך) את לא עומדת בזה כי את גם כבר "על הקשקש"… (וכשאת לא עומדת בזה הוא רואה שאת חולקת עליו ולא מסכימה איתו ונגדו ואז הוא עוד יותר מתעצבן).

ואת שואלת מה עושים כשהוא עצבני?

1.

חלק מהעצבים שלו הם כנראה גם עלייך (וזאת בתנאי שהוא מרגיש שאת לא מרוצה ממנו כל השבוע אולי בצדק) ולכן עליכם לפתור את סוגיית הנטל בבית כל השבוע או רק בימי שישי, כדי שלא תהיו טעונים היטיב בסופ"ש ואז סביר שהוא יכעס פחות.

2.

כשאת כל כך לא מסכימה איתו זה ניכר לו היטיב וזה יוצר מצב שבעיניו את והילדים זה חבילה אחת – נגדו. הלא עובדה היא שאת תומכת בילדים ולא בו וזו סיבה מדהימה בשבילו לכעוס עליהם עוד יותר כדי שיהיה ברור "מי כאן המנהיג" ושלא יעזור לכם (להלן החבילה נגדו) לעשות נגדו.

בקיצור הוא מוציא את כל הכעס נגד הקבוצה שנגדו ובתוכה גם את..

הפתרון הלא קל והלא נתפס:

להיות איתו נגד הילדים שלא ביושר ומיד אסביר.

ברגע שאת איתו נגדם (אולי לא בצדק על גבול העוול) זה משנה את הדינמיקה של המשפחה ואת מערכת הכעס שלו. למה?

כי זה כבר לו אתם נגדו. זה רק הילדים נגדו וגם נגדך ואז הוא צריך לכעוס רק 50% כי את גם נוקטת עמדה נגדם. את לוקחת את הד שלו ואומרת להם "תשמעו בקול אבא" זה מוריד את הכעס הפנימי שלו נגדך וגם נגדם!

מה עושים עם זה שמצידך נעשה כאן עוול לילדים?

היות והוא כבר לא כזה יכעס, יהיה לך קל לשוחח איתו על כך בצד בלי הילדים בשטח ולהגיד לו מה נראה לך למרות שאת תומכת בו בכל מחיר… "אני תומכת בזה שהילדים צריכים לכבד אותך גם אם אתה טועה ובכל זאת אשמח שתשמע גם את הצד שלי על המקרה ותגיד לי מה דעתך". בצורה כזו יהיה לו מאוד קל לשמוע וללמוד מה שלא קורה היום ומכאן גם תבוא הגאולה העמוקה יותר לילדים כי בדרך זו תצליחי להשפיע עליו. אמנם זו דרך ארוכה יותר אבל שווה יותר בטווח השנתי.

בדרך זו הוא יכעס עליהם פחות וזה עוד רווח מידי. כי את תהי לצידו והוא לא יצטרך להילחם ולהתעצבן עד כלות…

שימי אותו לפני הילדים. דברי איתו אחר כך. ובטווח הארוך יהיה טוב לך כי הכעס יפחת והצדק יצמח!