לא מזמן הייתי צריך לבדיקת דם שניתן לעשות אותה רק בהדסה עין כרם. זה לקח בוקר שלם – איך לא…
לא פעם כשמזדמן לי להיות בבי"ח בפרט אלו הענקיים – יוצא לי לחשוב: ”אחחח פעם היה להם כיף, בטח היו מגיעים לרופא אחד בלבד ופותרים את הבעיות. אין טפסים ואין החתמות ומדבקות.“
אולי אני טועה, אבל למה אני מספר לכם את זה? כי שוחחתי על כך עם אבא שלי לאחר מכן וספרתי לו שזה לקח בוקר שלם ופרוצדורות… והוא אמר לי: סבתא גולדה ז"ל (סבתא רבה שלי הייתה אומרת "אנשים כל היום רצים. רצים. רצים. ולא יודעים לאן…"
המשפט הזה מאוד תפס אותי. כל כך נכון. גומרים פרויקט מגיע פרויקט חדש. לא בעניין של "לראות שחור" אלא שיש בחיינו דחפים בלי סוף.
למה אני מתכוון?
ישנם שני גורמים שבגללם אנחנו פועלים:
- כי זה דחוף
- כי זה חשוב
מרבית האנשים אינם מניחים לטלפון לצלצל מבלי שיענו… כי זה פשוט דחוף – יוצר דחף, אבל האם זה חשוב? בדרך כלל לא מאוד… ומבחינת סדר העדיפויות זה פחות…
אם לדוגמה, אתה מטייל עם בן זוגך היקר ללבך – זה באמת פחות חשוב מלהתייחס אליו.
אם לדוגמה, אתה מגיע לפגישה חשובה וטורח להגיע ולהתכונן, אבל כשהטלפון של בן שיחך מתקשר, פעמים רבות הטלפון יזכה לעדיפות על פניך, כי זה דחוף אבל לא בהכרח חשוב.
יש אנשים שפועלים רק לפי מה שדחוף, אנשים אלה בסוף מאוכזבים.
דחוף להם שמישהו יתארס אז הם הולכים לפי הדחף ולא לפי מה חשוב באמת אולי לברר עוד קצת… משום שהדחוף הוא גלוי לעיין ולוחץ עלינו ודורש מאיתנו פעולה מיידית. זה זמין ומתחת לאפנו ולעיתים זה ממש כיף לעשות את זה. אבל לעיתים קרובות הדברים הדחופים הם חסרי חשיבות אמיתית ומשמעותית לחיים שלנו.
לעומת זאת יש דברים חשובים שאינם דחופים לנו, כמו בדיקת מזוזות, כמו לקנות מתנה ולכתוב מכתב לבן זוג שלנו, כמו לגשת לייעוץ בנושאי חינוך וזוגיות, כמו להתייחס יותר לילדים שכה יקרים לליבנו. אבל זה לא כזה דחוף, אז אנחנו לא עושים.
המשמעות היא, כשאתה חי לפי הדחוף, אתה מנוהל על פי לחצים ודחפים ולא על פי מה שאתה באמת רוצה! אתה מנוהל ולא מנהל את עצמך!
מכאן השגיאות החמורות שאנשים עושים, הם פשוט הולכים לפי הדחוף רוב הזמן יום אחרי יום ושנה אחרי שנה ואז… יום אחד הם מבינים דברים ומאוד מאוד כואב לי לכתוב את זה!
יום אחד הם מבינים ש"חבל שלא התייעצתי לגבי הילד ההוא יותר מוקדם"
כמה אני שומע אנשים שאומרים "חבל שלא הקשבתי אז כשאמרו לי"
כמה אנשים מגיעים אחרי 20 שנות נישואין כושלים, מגיעים כבר עם הנשמה בחוץ (מסכנים), אבל הם לא הגיעו עד עכשיו כי זה היה רק חשוב ולא דחוף. ולצערי בסוף משלמים את המחיר על כך שהזניחו את הדברים החשובים להם.
כמה קל לעזור לזוג שנשוי פחות שנים! 20 שנה זה הרבה! 15 שנה קלאסי, 10 יותר קל, 5 קל בהרבה, ושנה ראשונה קלי קלות!
אבל את זה אני יכול לספר עד מחר… אם האדם חי לפי מה שדחוף לו כרגע, הוא יגיע רק כשזה יהיה דחוף לו, הוא יגיע ”על ברכיו“ (לצערי הרב!) ויאמר “זה כבר לא אפשרי המצב הזה“ רק כשזה כבר יהיה הכי דחוף לו בחייו.
מניסיוני, ניתן לסכם את ההתמודדויות של אנשים בסוגיית שלום בית: בחוסר ידע, ובחוסר הדרכה במציאות שלב אחרי שלב, ובלמידת הפרדת "הרשויות" הבאות: זוגיות, חינוך ילדים, כלכלה, דחפים שונים.
האם יש כאן משהו דחוף?
התשובה פעמים רבות היא "לא כרגע" לפי ראות עיניו של האדם. כרגע הוא רואה דחיפות לשלם חשבון חשמל, לדבר עם הרבה של הילד, לעבור את החגים, ואחר כך להירגע קצת…
לא דחוף. אבל האם זה חשוב? כן חשוב מאוד!
אז למה אתה לא עושה מה שחשוב לך?
האם לא יהיו לכך השלכות בעתיד?
אנשים בוחרים את מה שדחוף להם באותו זמן, עכשיו דחוף לי שהילד ירגיש טוב, אז אני ישקיע בו הכל ויזניח לעת עתה את הדברים האחרים. עכשיו חשוב לי הכלכלה אז זה לא זמן לדאוג לסבל והצער שלי ושל אשתי כי עם זה אני יכול להסתדר עדיין – יותר חשוב לי לשלם חשבון חשמל. עכשיו יותר חשוב לי לנסוע לנופש, אני כבר אודיע למארחים שלי שבסוף אני לא מגיע כי יש לי הצעה טובה לחופשה במחיר מוזל. – ואיך הקשרים שלכם יראו אחר כך?
בדיקות דם, זה לא דחוף בדרך כלל! אך חשוב מאוד כמעט תמיד.
האם לא יהיו לכך השלכות אם תקמט את דף הבדיקות ותזרוק לפח?
אבי סיפר לי שפעם אחת קרוב משפחה התלונן בפניו על כאבי ראש מטרידים, אבי אמר לו שבגילו לא כדאי לזלזל בזה והוא ממליץ לו ללכת לרופא מסויים בתחום הקשור ללחץ דם וכדומה. אותו קרוב משפחה אמר לאבי שלוקחים אופטלגין והכל מסתדר…
מספר ימים לאחר מכן האיש התמוטט, קיבל ארוע מוחי ומאז לא חזר לעצמו יותר.
נכון שזה רק סיפור, אבל ממחיש את הנושא של לחיות לפי מה שדחוף ולא לפי מה שחשוב, אולי לא כל כך נעים לקרוא את המאמר הישיר הזה, אבל שיהיה ברור, דחית הדברים החשובים בכל תחום שהוא, עלול לגרום למחיר כבד מאוד בסוף.
”אקח הלוואה כי עכשיו זה דחוף לי“, אבל האם זה מה שחשוב לחייך הכלליים באמת? האם לא תשלם אחר כך מחיר?
לסגור שידוך זה דחוף. אבל האם לא כדאי להיות בטוח בעצמך?
שהבעל יפסיק לעשן זה דחוף, אבל האם לא כדאי לעשות את זה בדרך של הצלחה במקום בדרך (הטבעית) של דחיפות והאצה בשני? הרי כשזה בלחץ הוא עלול לעשות "דווקא".
אנא בבקשה, אל תנהל את חייך לפי משברים ודברים דחופים,
אם תנהל את חייך לפי מה שחשוב לך ולא דחוף לך,
אתה תראה שכמעט אין לך דברים דחופים בחיים,
משום שהם כבר יטופלו על ידיך בזמן מוקדם יותר!
זהו מעבר לחיים שלווים בהרבה!
והכי חשוב שלא מדובר בשינוי משמעותי בחייך, מלבד סדר העדיפויות כפי הבנתך.
אנא ענה בבקשה, בכתב תשובה על השאלה החשובה:
מהו הדבר החשוב שאילו הייתה עושה אותו באופן קבוע (והיום אתה לא עושה אותו כי הוא לא דחוף) היה מביא שינוי עצום בזוגיות שלך?
מתוך האפשרויות הבאות, בחרו באפשרות המודגשת:
חשוב ודחוף.
חשוב ולא דחוף.
לא חשוב ודחוף.
לא חשוב ולא דחוף.
"אנשים כל היום רצים.
רצים. רצים. ולא יודעים לאן…"
לגלות עוד מהאתר הרב יעקב שקולניק - יועץ נישואין
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
