מה לעשות?
אני אובדת עצות.
פעם שניה השנה הזאת שבעלי מחליט להפסיק לדבר איתי, ורק שולח הודעות בקשר לילדים כשצריך.
אנחנו לא ישנים ביחד כבר שנה וחצי, מאז שנולדה התינוקת. הוא ישן בחדר נפרד ואני עם הילדים.
אני הסכמתי לכך כי הוא המפרנס העיקרי והבנתי את החשיבות שהוא נותן לשינה שלו.
אני ילדה להורים גרושים והדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהילדים שלי חס וחלילה יעברו דבר כזה.
אבל אין עם מי לדבר, פניתי אליו אחרי שתיקה של שבועיים והוא טוען שמצידו הכל בסדר . אני בכל זאת דיברתי והסברתי את עצמי כי הכל התחיל באיזה דבר שנפגעתי ממנו . משם לא דיברנו וזה התגלגל עד היום שזה חודש בערך אולי יותר.
פשוט אני אויר בבית. גם לקראת פסח ניקיתי את הבית לבד, בישלתי כמעט קרסתי.
אני מרגישה לבד ולא שמחה.
הרבה פעמים ההלכתי על דברים שהוא עשה שלא היו לרוחי, כעסתי והמשכתי הלאה. אולי בגלל שאני וותרנית ככה הוא מתנהג בזלזול אני לא יודעת .
אשמח לעזרתך.
מה גם שקראתי משהו דומה על שתיקה של זוג צעיר.
אנחנו ביחד כבר 12 שנים והנושא של השירות חדש מאוד בקשר אצלנו. אף פעם לא היה לו אגו ותמיד ניסה לפייס ואני זאת שהייתה קשוחה. היום זה הפוך.
שלום לך,
מצטער מאוד לשמוע על המצב. אני חושב שזה לא נורמלי ובטח גם הוא סובל מאוד מכל המצב.
את צריכה להבין שהגעתם לקו האדום ושהמשחקים נגמרו מזמן! אי אפשר להמשיך כך ואל תסכימי להמשיך כך.
תודיעי לו שזה נגמר ושאתם חייבים ייעוץ ואין לאן לזוז ימינה או שמאלה כי יש רק ייעוץ באופק.
אם זה לא עוזר תאיימי שתפני למישהו מהמשפחה בעוד שבועיים על השעון אם הוא לא בא איתך לייעוץ. כי המשחקים נגמרו!!!
ואם הוא לא יבוא לייעוץ עד תאריך היעד, אכן תרימי טלפון לאותה דמות שהבטחת (מישהו שהוא סופר את דעתו) ותערבי אותו.
זה לא נעים,
אבל להמשיך כך זה לא שייך ולא אנושי.
ואשמח מאוד לנסות לעזור לכם (אם אין בעיות נפשיות רציניות שמקשות על התפקוד)
תכניסי לראש שלך: שזהו!!!
את קצת יותר מידי מסכימה לשוק הזה
פשוט סטופ!!!
מקווה שתקחי את הדברים חזק ולמקום בריא!
חותם בכאב רב,
ואני כאן בשבילכם!
יעקב
4 תגובות
איזה צובט את הלב לשמוע את ההתמודדות הזאת, אני רוצה לתת לך הרבה כח וחוזק פנימי לחשוב מה נכון לך באמת ממקום שאת ראויה לקבל טוב תמיד.
מקרה עצוב
אבל היא כתבה משהו בסוף דבריה:
"אף פעם לא היה לו אגו ותמיד ניסה לפייס ואני זאת שהייתה קשוחה. היום זה הפוך"
קרה שם משהו,
יכול להיות שהבעל במשך שנים רדף אחריה והיא הייתה הקשוחה, ונמאס לו.
וכבר לו אכפת לו מכלום.
זה לא רוע
זו אדישות לאחר מות הרגשות בקשר
ברור שטיפול זוגי
אני (בחוסר ניסיוני) לא הייתי מאיים בשיתוף מישהו קרוב בקושי
אלא מתחיל טיפול זוגי, גם ביחיד
ברור לי שיש כאן הרבה מעבר, וטיפול יחידני גם יכול להועיל ולקדם אותם,
ומשם להחליט איך להתקדם
אם כבר אתה מדייק מדובר באחת שמנסה לרצות ולא להטיל עליו את האשמה, אך ההתנהגות שלו היא לא נורמלית… – תדמיין אישה רועדת מגירושין, שוטפת ריצפה, כלים, ארוחת ערב, – והוא אוכל! והיא הולכת לישון לבד… ואם פעם היא הייתה קשוחה, "דרך גבר בעלמה"… היא צריכה לרצות אותו על היותו "זאב בודד"?!
ממש לא ממליץ לשואלת ללכת לבדה
זה יכול לעשות יותר נזק כבר זלזלה בעצמה מספיק.
בדיוק היום היה אצלי מקרה של מישהי שכחה את עצמה ומעצמה לגמרי בעקבות טיפול של 3 שנים!! לבדה שמשכו אותה כל הזמן לכבד ולהתכופף עד שאיבדה חלקים מעצמה והיום המצב שצריך להסביר לה שאם היא לא תכבד את עצמה זה יותר גרוע בשביל בעלה.