בית מבולגן — זה באמת אידאלי?

שלום ר' יעקב,

רציתי לשאול מה ניתן לעשות לגבי סדר וארגון בבית.

אנחנו נשואים 5 שנים + שלושה ילדים.

אני עובד משרה מלאה ואשתי חצי משרה והיא בפועל עם הילדים.

אנחנו גרים כשנה בבית גדול 4 חדרים ולמרות זאת הבית רוב הזמן מבולגן.

זה דבר שהוא ממש אבל ממש מפריע לי.

 

בשיחה שהייתה לאחרונה עם אשתי הבנתי ממנה שהיא חושבת שזה מצב אידאלי בסטטוס שלנו וזה לא הולך להשתפר כל עוד יש ילדים קטנים.

אני חושב שזה שזה ממש לא מצב אידאלי, כי חוץ ממשחקים שולחן לא נקי לאחר ארוחה וכדו' – השיש לא אמור להיות מבולגן/מלוכלך, החדר שלנו אמור להיות מסודר, הכביסה הנקייה לא אמורה להישאר לא מקופלת וכו'.

 

היא טוענת שגם לה זה לא הכי נעים אך היא מבינה את המצב ויכולה לשרוד את זה, ואם אני לא יכול לשרוד את זה אז אולי כדאי שאבדוק אולי לעבור טיפול כל שהוא וכדו'.

האם זה באמת כך?

 

לאיפה אני יכול להתקדם ולבדוק?

אני לא מסוגל לחיות בבית כזה.

כמובן שאין לי שום בעיה או משו דומה לזה, אני ידוע כבנאדם שאוהב סדר וניקיון אבל לא כפייתי לזה. (גדלתי בישיבה ולא תמיד החדר היה מסודר וכו'…)

 

אודה לעזרתך בלהבין לאיזה כיוון אני אמור לפנות.

תודה רבה.

 

שלום לך איש יקר!

מבין אותך מצוין. איזה בעל או אישה לא רוצים בית מסודר, בפרט אחרי יום עבודה.

אך יש לי 2 נקודות לומר לך:

1.

יש לך בעיה בהסתכלות על הדברים ולא במציאות:

כשאתה כותב "השיש לא אמור להיות מבולגן/מלוכלך, החדר שלנו אמור להיות מסודר, הכביסה הנקייה לא אמורה להישאר לא מקופלת וכו'."

אז אני כותב לך; שזה נכון שזה לא אמור להיות מלוכלך ולא מכובס, אבל היא לא עובדת אצלך והיא לא על תקן הסינית שלך. (רגע תקרא עד הסוף)

אתה כותב כאילו במתן תורה נאמר מה אמור להיות שזה כל מה שאתה מציין ואז היא הכושלת.

והבעיה בזה מלבד שזו לא האמת. כי האמת שהיא לא "המנקה שלך", אלא אשתך.

"אשתו כגופו" ואם היא באמת תהיה כמו הגוף שלך יהיה לך קל למזער את הפשלות שלה, כפי שאתה עושה עם הפשלות של "גופך".

אבל מלבד זה, בגלל שאתה בא בתפיסה של חייבת, היא מרגישה מחויבת ואתה מרגיש שאפשר להצליף בה ביקורת, ואז החשק לעשות משהו נמצא בשמים וקל להתחיל שיח נפלא של "נמצא מישהו שיטפל בך ויסביר לך" במקום לעסוק בגופו של ענין.

גופו של ענין הוא, שהיא לא חייבת לך. ושאתה תשדר לה שהיא לא על תקן כושי או סינית הזול מבניהם ותבוא בגישה של "אשמח למרות שאת לא חייבת לי כלום"

וזה משהו שיכול לעבוד. לא וויכוח של חייבת או לא. כושלת או שיטפלו בך.

2.

תתחיל בגישה שאמרתי לך מחדר אחד קטן ומשם תבנו את האווירה החיובית. לא מכל הבית ואשתו, כי זה לא יעבוד.

סיכום:

תגיד לה: "תקשיבי. את באמת לא חייבת לי כלום. אבל אותי זה מתסכל. זה ממש קשה לי. ואני אשמח ואעריך אותך מאוד ואני גם מבקש ממך שהחדר שינה (נניח) יהיה מסודר ברמה גבוהה.

ובשנייה שהיא תנקוף שם אצבע, ישר תבוא עם עיניים טובות ותגיד לה כמה אתה שמח ומעריך אותה ואיזו אישה מוצלחת.

אם תעשה את כל זה, כנראה שלא תצטרך לחזור אלי יותר עם שאלות בתחום הזה.

הצלחות!!

יעקב

להתקדם עוד צעד: קורס לגברים שמרכז כלים לקבלת החלטות, תיאום ציפיות והתנהלות רגועה בבית—קצר, ממוקד, עובד. פרטים והצטרפות