לא פעם מגיעים לייעוץ זוגי כשאחד מבני הזוג מאוד רוצה את התהליך והשני מגיע כי אין לו ברירה.
אחד דוחף, מבקש ורוצה שינוי.
והשני יושב שם ואומר:
“מבחינתי הבעיה היא בכלל אצלו”.
במצב כזה קל לחשוב שאי אפשר באמת להתקדם עד ששניהם ירצו להשתנות באותה מידה.
אבל מחקר חדש שעקב אחר 649 זוגות שעברו התערבות זוגית קצרה מצא דבר מעניין:
כאשר חל שיפור בתקשורת, בתחושת הביטחון ובהפחתת התוקפנות אצל בן הזוג שיזם את הפנייה – בהמשך זה היה קשור לשיפור בשביעות הרצון של שניהם.
זה לא אומר שמי שפנה לייעוץ אשם במצב.
וזה גם לא אומר שרק הוא צריך להשתנות והשני יכול לשבת בצד.
אבל זה כן אומר שלא תמיד צריך לחכות ששניהם יגיעו עם אותה מוטיבציה.
לפעמים מספיק שאחד מבני הזוג מוכן להתחיל באמת.
כשהוא משנה קצת את הדרך שבה הוא מדבר, מגיב ומנהל את המריבה – הוא משנה את הריקוד הזוגי כולו.
ובן הזוג השני, שלא כל כך רצה לבוא ולא ממש האמין בתהליך, מתחיל לפגוש מולו מציאות קצת אחרת.
ומשם לפעמים מתחיל גם השינוי שלו.
לא תמיד השינוי מתחיל משני הצדדים באותו הרגע.
לפעמים אחד מתחיל – והשני מצטרף בהמשך.
