אחרי המייל ששלחתי על הבעל שמשקר קיבלתי כמה תגובות.
כתבו לי:
אולי היא מביכה אותו.
אולי היא חוקרת אותו.
אולי בכל פעם שהוא מספר על כישלון היא מגיבה בצורה שגורמת לו להתחרט שסיפר.
יכול להיות.
ואם בכל פעם שבן הזוג אומר את האמת הוא מקבל ביקורת, חקירה או פרצוף חמוץ – בהחלט יש גם לצד השני מה לתקן.
אבל חשוב לא להתבלבל בין הסבר לבין הצדקה.
תגובה קשה יכולה להסביר למה אדם מפחד לומר את האמת.
היא לא הופכת את השקר לדבר נכון.
והפתרון אינו להמשיך לשקר עד שבן הזוג יהיה מושלם ויגיב לכל דבר בדיוק כפי שרצינו.
אפשר לומר:
"קשה לי לומר לך את האמת כי אני מפחד מהתגובה שלך".
זו אולי אמת לא נעימה, אבל זו אמת.
ולאישה אני אומר:
אם את רוצה שבעלך יספר לך גם על כישלונות, חשוב שיהיה לו מקום לומר את האמת בלי לעמוד מיד למשפט.
אבל כשאת יודעת שהוא משקר, אל תעמידי פנים שלא שמת לב.
אפשר לומר:
"אני חושבת שמה שאמרת עכשיו זה לא נכון. חשוב לי שנוכל לומר כאן את האמת גם כשהיא לא נעימה".
כל אחד צריך לקחת אחריות על הצד שלו:
הוא – לא לשקר.
והיא – לא להעניש אותו על כך שאמר את האמת.
