הרבה פעמים בעלים מספרים לי שהם מרגישים חסומים מלהחמיא
והיום אני רוצה להציג צד אחד בעניין הזה מעבר למה שכתבתי בדוח מחמאות.
הרבה פעמים אותם אנשים שמרגישים קושי להחמיא הם מרגישים גם קושי לומר מה מכעיס!
אם אני לא כועס על אשתי או מוציא את כאבי הבטן שלי שזה שחרור הכעס במילים אחרות, אז הכעס נשאר בתוכי,
וכשהוא בתוכי אז למה שאני אחמיא? הרי אם אני מוציא מחמאה מפי למה לא להוציא את מה שאני שומר עליה?
ובגלל שאני לא מרשה לעצמי לומר לה מה מפריע לי ומה מכעיס אותי, זו גם הסיבה שקשה לי לומר מילים טובות.
אז מי שרוצה להחמיא, צריך לדעת שכדי להגיע לזה צריך גם לומר מה מכעיס. לא חייבים לכעוס בשביל זה בפועל. (ולבן זוג שלו, יש אינטרס לעודד אותו לומר מה מכעיס)
בהצלחה!
יעקב
