שלום לך!
לא יודע למה, אבל הדבר הזה שמיד תקראו נדחף מתוכי אל הכתב, אחרי שהתבשל אצלי כיממה, צף ושקע, אבל צף שוב.
אולי זה בגלל שאני פוגש הרבה בני אנוש שחושבים שהם שונים, בעייתיים וחריגים. והם בדיוק האנשים שבעיני ובעינייכם ייחשבו ל"הכי סטנדרטיים"!
אז זה מה שצף מליבי אל הכתב היישר למיל שלך…
אשתי חשבה שתהנו 🙂
בסוף.
בסוף, כולנו היינו תינוקים האכילו אותנו וטיפלו בנו.
בסוף, כולנו היינו ילדים.
בסוף, כולנו רצינו להיאהב ולהתחבב.
בסוף, כולנו מתביישים, כועסים, שמחים ומתוחים.
בסוף, לכולנו איכפת.
באמצע.
באמצע, יש קצת חילוקי דעות וסגנונות,
באמצע, יש לנו גם טעויות, תקלות ובעיות,
לחלק יש קשיים כאלה ולאחרים קשיים אחרים,
ככה זה כשאתה בשר ודם סטנדרטי.
זה באמצע.
אבל בסוף…
בסוף כולנו רוצים טוב.
והכי בסוף…
כולנו בני אדם בדיוק אותו דבר,
ותכלס' אין בינינו הבדל בבפנים שלנו!!
