למה נשים זקוקות לנופש?
אז קודם כל כי מגיע להן… על כל מה שהן עושות…
ויש עוד סיבה יותר חשובה:
אישה תהיה אשר תהיה ראשה ורובה עסוק בבית, בצורה כזו או אחרת אבל המוח שלה תפוס בבית, בילדים, בבעל, ואת מי היא שוכחת? נכון מאוד! את עצמה!
ואז מה קורה?
היא לא מאכילה את "הסוס שלה" וסוס בלי אוכל לא מתפקד. האוכל יכול להיות שרשרת קטנה או גרביים… או גרבונים… זה לא חייב להיות משהו מיוחד אבל לזכור את עצמה.
וכשאישה זוכרת את עצמה היא יותר נינוחה, שמחה ורגועה. כשהיא מחוברת לעצמה טוב לה.
ובשטף החיים היא כל הזמן בעבודה או בבית. זה כמו התמכרות כזו (שאין לגברים). "אז מה עם הילדים? יהיה בסדר איתם? מה הם יאכלו היום? צריך להחליף לו טיטול וללכת עם ההוא לרופא ועם ההיא לקלינאית תקשורת, לזאתי נקרע הגרביים, ובערב אני הולכת לאיזו מכירה ולהרשמה" וכך זה כל יום. ואז חיים באיזה סרט שלא נגמר. והסרט הוא כמו שתיארתי מקודם רק להכפיל בכמה!
תבדוק מה קורה עם אשתך ותראה שהרבה פעמים זה המצב.
אמנם זה נכון ובריא לחיות את החיים!
הבעיה היא כשזה נכנס למצב של שחיקה שהיא שוכחת מעצמה לגמרי. לא מתייחסת לעצמה. וכאן צריך לומר לה: "הלו? מה איתך? מה את צריכה?"
והרבה פעמים אין דרך טובה שזה יקרה בצורה מושלמת בלי לצאת מהבית ליום או יומיים בלי טלפונים ובלי החיים עצמם. ואז מי נשאר? רק היא עם עצמה או איתך וכאן באופן טבעי היא מתחילה לחשוב על עצמה, איך היא נראית ומה היא צריכה טכנית ונפשית. אפשר לחשוב מחדש מה היא רוצה בחיים ומה חסר לה בגוף ובנפש ומשם להתחיל להתייחס לזה ולהשלים את החסר.
וכשלאישה יש את עצמה אז זה כמו מיקסר חדש שעובד טוב ולא רוקד על השיש ועושה קונצים….
ככה זה "כשהעסק" מסודר מבפנים!
הערה:
אם בעלך לא מספק את הסחורה הזו, (זה לא חייב להיות דרך נופש זה יכול להיות סתם להתייחס לעצמך ביום יום) אז לא לשבת בחיבוק ידים ולבכות את מר גורלך-למרות שזה לא צריך להיות כך! לפחות תדאגי את בעצמך לעצמך. אם אין אני לי מי לי. תזריקי לעצמך כוחות בכך שתתייחסי לפחות את לעצמך. שבי עם עצמך ותחשבי "מה אני באמת רוצה? מה חסר לי? אולי לצאת עם חברה לאייס קפה?…
בהצלחה!
