"רגישה מידי, חושבת מידי או משהו אחר?"

שלום,

אני מאוד נהנית לקרוא את המאמרים שאתה שולח,

זה מכניס דברים טובים למודעות,

אז קודם כל תודה !!!!

* * * * * * * * * * * * *  *

 

יש לי שאלה שמסקרנת אותי-

אני לא נשואה הרבה זמן,

יש לי נטיה לחשוב כל הזמן מה בן הזוג שלי חושב עלי,

ואיך לרצות אותו שבטוח הוא ירגיש הכי טוב ונעים

(וזה מצויין בעיני, יש לזה הרבה מעלות…)

הבעיה שזה גורם לי לחשוב אחרי כל דבר ועניין,

מה בעצם היה כאן,

מה עשיתי,

ומה הוא עשה ,

ובדיקה האם זה היה בסדר או לא ….

מתוך מחשבות שעולות בי לראש,

לפעמים יוצא לי ההקשר מהמקרה ואני נפגעת מאוד,

ולא מעיזה לומר שזה פגע בי,

(בואו לא נשכח שזה רק מחשבות אישיות שלי…הוא לא אמר דבר)

לפעמים ייתכן שזה באמת פגיעה 

אבל יש פעמים שאני מפרשת לא נכון מקרים, מצורת המחשבה שלי

 

כדי שתבין אתן דוגמא:

חיכינו לאוטובוס הרבה זמן והוא לא הגיע

אז עלינו על אוטובוס חילופי שהמסלול שלו בעיר

מעט שונה ועושה דרך יותר ארוכה… 

אחרי שהאוטובוס שלנו התחיל ליסוע פתאום בעלי ראה

את האוטובוס שרצינו מגיע מאחורה, 

הוא שאל אותי אם אכפת לי שנחליף ולא היתה לי בעיה ,

הסכמתי,

הוא דיבר עם הנהג שנרד ונחליף אוטובוס בתחנה הבאה,

הוא ירד הראשון במהירות ואני אספתי את הדברים שהשארנו …

בנוסף היה לנו תא מטען,

אני ירדתי אחריו והוא נעלם לי מהעיניים חיפשתי אותו ולא מצאתי,

ניסיתי להבין מה קורה, הרי יש תא מטען אז איפה הוא הלך ?

הסתכלתי בתחנה ואין אף אחד ,היה לפנינו אוטובוס שהעלה אנשים 

ואחרינו באופק עוד אוטובוס 

הסתכלתי אחורה לראות אם זה הקו המדובר ולא ראיתי שכתוב עליו מספר

ניסיתי לחשבן מה עוד יכול להיות ?

הרי הוא אמר לי שהוא יורד וראיתי בעיניים שהוא ירד ואין אף אחד באופק …

חשבתי שאולי הנהג סגר עליו את התא מטען …

ניסיתי לעלות חזרה לאוטובוס ונזכרתי שלא הוצאתי את התא מטען

ובעלי בטוח לא הספיק להוציא את הדברים בזמן שאני ירדתי,

אולי לא שמתי לב והוא חזר?

אני מחכה עוד כמה רגעים,

והאוטובוס שלפנינו התחיל לזוז פתאום אני רואה את בעלי….

רק אז נפל לי האסימון שהאוטובוס שהיינו צריכים פשוט עקף אותנו,

ואני לא ראיתי, אז לא ידעתי שאני צריכה ללכת לכיוון,

הוא תכנן שאני אבוא ויעלה לאוטובוס השני ואז הוא יוציא 

מהתא מטען …ויעלה גם,

אז הוא פשוט חיכה לי בפתח של האוטובוס ולא הבין למה אני מתעכבת

ממש חוסר הבנה או לוידעת איך שתקרא לזה…

האוטובוס שלפנינו נסע וזהו—–

 

עלינו במפח נפש לאוטובוס חזרה ואז בעלי שאל אותי מה קרה ואיפה הייתי 

בקיצור הסברתי לו שלא הבנתי שהאוטובוס לפנינו וכו'..

ואז התחלתי לבכות והוא לא הבין מה נפל עלי,

אני התביישתי שזה מה שקרה לי, 

לא חשבתי על הרעיון שהאוטובוס שלפנינו זה האוטובוס 

שעליו צריך לעלות, איך זה קרה?! הרגשתי כ"כ טיפשה, ואמרתי לעצמי, 

בטוח הוא חושב שיש לו אישה טיפשה והוא לא אומר כלום…

 

ידעתי שבעלי שונא את הסיבובים הארוכים של האוטובוסים 

למה לא חשבתי על הרעיון הזה לחפש אותו בין האנשים שעולים באוטובוס שלפנינו?

הוא באמת לא הבין מה יש לבכות ואני נשארתי בשלי 

 

היה לי ממש קשה לצאת מזה עד שנרגעתי והסברתי לו 

שממש קשה לי לחשוב שהוא יחשוב עלי שאני טיפשה

 ואז הוא באמת לא הבין הרי הוא לא אמר מילה כזו בחיים…

 

הוא צחק ואמר שזה נראה לו מידי רחוק שאני חושבת על עצמי כאלו דברים

אז זהו שזה קורה לי המון באלף ואחד דברים ביומיום…

אני מידי רגישה מידי חושבת או אולי משהו אחר?

שלום רב,

את אישה רגילה שמפרטת את מה שהיא חושבת מאוד טוב.

וגם כנראה נשואה טרייה.

הכל טוב עם הזמן זה יתאזן. דברי עם בעלך על כל "הגו'קים" ותאמיני לתשובות של בעלך!

והכל יסתדר!

בעלך צריך לכבד את המחשבות האלו ונשמע שהוא מכבד.

אל תתעסקי עם זה תמשיכי לחשוב אם כי אין בזה צורך… 🙂

בהצלחה!