מבין?
השאלה שלי איפה הראש שלך נמצא רוב היום?
לכולנו יש דאגות ויש דברים שהם במצב בינוני ומטה ויש תחומים מצוינים.
למשל; מה יהיה עם עזה? מה יהיה איתי? מה יהיה עם איראן? והאם החרדים יהיו בכנסת אחרי הבחירות? מה יהיה עם הבריאות? עם הילדים? עם הזוגיות? עם העבודה? לכל אחד יש את ה"מה יהיה?" שלו.
וכך אנחנו ממשיכים את החיים וחושבים על הנושאים לפי תורם…
וכאן קורה משהו…
יש את אלו שהם חיים במעגל הדאגה:
הם ומחשבותיהם נמצאים במעגל הדאגה, הם גם מדברים בשפה הזו;
אם לא היה לי משכנתא אז…
אם הבוס שלי לא היה כזה דיקטטור…
אם הילדים היו מקשיבים לי אז…
אם בעלי היה קצת יותר סבלני הכל היה אחרת…
ואם אשתי הייתה יותר מקשיבה לי הייתי מדבר ומרגיש אחרת לגמרי!
ויש את אלו שחיים במעגל העשייה:
אני יכול למחזר את המשכנתא שלי
אני יכול לדבר עם הבוס או לחפש עבודה במקביל. רק כי "אני יכול!"
אני יכולה לספר לבעלי בנעימות שחסרה לי עוד "טיפונת" הקשבה… וזה יכול לקרות רק בגלל שמחשבותיי נמצאות רוב הזמן בעיקר במעגל העשייה…
ואני יכול לעמוד על כך שאשתי תתייחס אלי בצורה שלא תפגע בי. כי אם אני עניין של עשייה ולא בעניין של "דאגות וזהו", אז אני יכול לדבר איתה על זה. ואם אני לא יכול אני יכול להתייעץ או לקרוא איך עושים את זה.
בשני מעגלי החשיבה "הדאגה" ו"העשייה" יתכן שתהיו מותשים בסוף היום.
רק שאלו שבמעגל הדאגה "מתבזבזים" סתם ולא משיגים כמעט כלום.
ובעיקר מחזקים את חוסר האונים של עצמם.
ואלו שבמעגל העשייה לפחות משיגים דבר מה. ומשקיעים את החיים והדקות שלהם בכיוון הנכון. ומקבלים תחושה טובה יותר של עשייה בעקבות החשיבה המעשית בסגנון "אז מה עושים לשפר, הרי אני יכול?" במקום לכלות את הזמן במחשבות על דאגות ודאגות ולהאשים את האחר.
אז באיזה מעגל המחשבות שלך?
לגלות עוד מהאתר הרב יעקב שקולניק - יועץ נישואין
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
